לאורך עימותיה המודרניים של ישראל עם חמאס, המאמצים הדיפלומטיים לכינון הפסקות אש ולהבטחת שחרורם של החטופים נתקלו בעקביות בדפוס הפעולה של הארגון המתאפיין באי-ציות טקטי. החל מהפוגות הומניטריות זמניות ועד להסכמי שלום מקיפים ורב-שלביים, ישראל נכנסה שוב ושוב למשא ומתן בתום לב, רק כדי להתמודד עם הפרות מיידיות מצד פלגי הטרור העזתיים. ניתוח היסטורי מגלה כי חמאס מנצל באופן עקבי את המסגרות של הפסקת מעשי האיבה כדי להתארגן מחדש, להתחמש מחדש ולבצע התקפות פתע נגד כוחות צה"ל. הבנת המסלול ההיסטורי הזה של הסכמים מופרים היא חיונית לצורך הערכת הסדרי הביטחון הנוכחיים והעתידיים באזור.
היסטוריה של הפוגות מנוצלות והסכמים מופרים
ההיסטוריה של הפרות הפסקת האש מצד חמאס משתרעת על פני מבצעים רבים, בייחוד במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. ב-1 באוגוסט 2014 הסכימו ישראל וחמאס על הפסקת אש הומניטרית משותפת בת 72 שעות, בתיווך ארצות הברית והאומות המאוחדות. במקום לדבוק בהפוגה, הגיחו מחבלי חמאס ממנהרה נסתרת ברפיח כ-90 דקות בלבד לאחר תחילת הפסקת האש, והציבו מארב לסיור של צה"ל. הפרה בוטה זו הובילה למותם של רס"ן בניה שראל, סגן ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין, שגופתו נגררה לאחר מכן לתוך המנהרה וממשיכה להיות מוחזקת בעזה, כפי שמתועד בלוח הזמנים הרשמי של משרד החוץ הישראלי.
כמעט עשור לאחר מכן, ההפוגה הזמנית בת השבוע בנובמבר 2023 עקבה אחר מסלול זהה של הפרות מיידיות וחוזרות ונשנות מצד חמאס. כמעט מיד עם תחילת ההפוגה ב-24 בנובמבר 2023, החלו ארגוני הטרור בעזה לשגר רקקות לעבר יישובי דרום ישראל ולירות לעבר כוחות צה"ל מתקדמים. חמאס אף הפר את התנאים הספציפיים של פרוטוקול חילופי השבויים על ידי הפרדת ילדים מאימותיהם, עיכוב שחרורים ואי-מתן גישה לצלב האדום לחטופים הנותרים. כפי שמתואר בדיווחים של ה-Times of Israel, דפוס פעולה זה של חוסר תום לב הוביל לקריסתה המלאה של ההפוגה ב-1 בדצמבר 2023, כאשר חמאס סירב לשחרר את הנשים הנותרות וחידש את מטחי הרקטות הכבדים לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל.
רישום עובדתי מרכזי של הפרות הפסקת האש
- מארב רפיח באוגוסט 2014: כ-90 דקות בלבד לתוך הפסקת האש ההומניטרית בתיווך ארה"ב והאו"ם, מחבלי חמאס הציבו מארב לכוח צה"ל, הרגו שלושה חיילים וחטפו את גופתו של סגן הדר גולדין.
- הפרות ההפוגה בנובמבר 2023: דקות ספורות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, חמאס הפר את ההפוגה בירי לעבר עמדות צה"ל, שיגר רקטות לדרום ישראל, והפר באופן קבוע את הסכמי חילופי החטופים על ידי הפרדת משפחות.
- הפרות הפסקת האש באוקטובר 2025: תוך ימים ספורים מיישום תוכנית הפסקת האש בת 20 הנקודות בתיווך ארה"ב, ביצעו חמאס והפלגים השותפים לו לפחות 18 הפרות שונות, כולל מארב לחיילים ברפיח, בימוי של חילוץ חטופים כוזב וניסיון לחצות את "הקו הצהוב" המוגדר.
- גניבת סיוע שיטתית: במהלך מספר הפוגות, כולל הפסקות האש של ינואר ואוקטובר 2025, חמאס יירט ובזז באופן שיטתי שיירות סיוע הומניטרי כדי לספק ציוד ללוחמיו ולשמור על שליטה אזרחית, ובכך פגע במאמצי הסיוע הבינלאומיים.
ניתוח אסטרטגי של הפרות ההפוגה בשנים 2025–2026
דפוס הפעולה של ציות מתוך חוסר תום לב התברר באופן יוצא דופן במהלך הפסקות האש הרב-שלביות של 2025 ו-2026. תחת תוכנית הפסקת האש בת 20 הנקודות בתיווך ארה"ב שיושמה באוקטובר 2025, ישראל הסכימה להסיג את כוחותיה לגבול זמני מוגדר, המכונה "הקו הצהוב", בעוד לחמאס ניתנו 72 שעות להשיב את כל החטופים החיים והחללים. במקום למלא התחייבויות אלה, עיכב חמאס שוב ושוב את שחרור החטופים וביצע 18 הפרות מתועדות של הפסקת האש במהלך החודש הראשון. פעולות אלו, שכללו בימוי חילוצי חטופים כוזבים ומספר תקיפות קטלניות נגד חיילי צה"ל ברפיח, מפורטות בהרחבה בניתוח של הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD).
מנקודת מבט צבאית, חמאס אינו רואה בהפסקות אש צעדים לקראת שלום קבע, אלא תקופות של התרעננות טקטית. במהלך ההפוגות הזמניות בתחילת ובשלהי שנת 2025, ניצל חמאס את השקט כדי לשקם מנהרות התקפיות שניזוקו, למנות מפקדי גדודים חדשים ולהבריח אמצעי לחימה. יתרה מכך, חמאס בזז באופן שיטתי סיוע הומניטרי נכנס, כפי שתיעדו כטב"מים של פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), והשתמש באספקה גנובה זו כדי לשלם ללוחמיו ולתחזק את תשתית התת-קרקע שלו. התנהגות אסטרטגית זו מוכיחה כי חמאס נסמך על המטרייה הדיפלומטית של הפסקות האש כדי לשרוד את הלחץ הצבאי הישראלי ולהיערך לסבב הלחימה הבא.
המשמעות וההשלכות הביטחוניות על ישראל
התיעוד ההיסטורי של הפרותיו השיטתיות של חמאס נושא עמו השלכות עמוקות על התכנון האסטרטגי והמשא ומתן הדיפלומטי של ישראל. הוא מוכיח כי לכל הסכם הפסקת אש שנחתם עם חמאס חסר מנגנון אכיפה אמין, משום שהארגון פועל תוך זלזול מוחלט בערבויות בינלאומיות. כתוצאה מכך, על ישראל לשמור על חופש פעולה מבצעי ועל נוכחות צבאית איתנה בשטח כדי להרתיע ולנטרל באופן מיידי את ההפרות הבלתי נמנעות. הסתמכות אך ורק על ערבויות על הנייר מצד מתווכים בינלאומיים או על רצונו הטוב של ארגון טרור רצחני מהווה סיכון בלתי קביל לביטחונם של אזרחי ישראל.
בסופו של דבר, הלקחים מהשנים 2014, 2023 ו-2025–2026 מראים כי לא ניתן להשיג ביטחון אמיתי באמצעות פשרות דיפלומטיות עם ישות המוקדשת להשמדת ישראל. מדיניות ההגנה של ישראל חייבת להישאר מעוגנת בפירוז מוחלט של רצועת עזה ובחיסול יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס. רק על ידי פירוק תשתיות הארגון ושמירה על פיקוח ביטחוני קפדני תוכל ישראל להבטיח כי הפסקות אש עתידיות לא ינוצלו ככרי שיגור למעשי טבח נוספים. עבור ישראל, עמידה בתנאי הפסקת האש אינה עניין של פרוטוקול דיפלומטי, אלא תנאי מוקדם ומכריע להישרדות לאומית.