שליטת חמאס בסיוע ההומניטרי לעזה והטייתו

ההטיה השיטתית של הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה על ידי חמאס מהווה אתגר קריטי למאמצי הסיוע הבינלאומיים וליציבות האזורית. למרות העברת משלוחי סיוע עצומים בסיוע ובתיווך של ישראל ושותפותיה הבינלאומיות, האוכלוסייה האזרחית בעזה מתמודדת לעיתים קרובות עם מחסור מלאכותי הנובע מכשלים בהפצה הפנימית. חמאס משתמש בכוחות המשטרה האזרחיים שנותרו לו, בקרטלים של סוחרים ובפעילים חמושים כדי לחסום, לאגור ולהטיל מס על משלוחי הסיוע הנכנסים. מניפולציה אסטרטגית זו מאפשרת לארגון הטרור לשמר את ההגמוניה הפוליטית שלו, להזין את הזרוע הצבאית שלו ולהכתיב את תנאי החיים האזרחיים בתוך המובלעת.

התפתחות היסטורית ואסטרטגיות שליטה

מאז השתלטותו האלימה על רצועת עזה בשנת 2007, חמאס שילב באופן היסטורי את הסיוע ההומניטרי בתוך מנגנוני הממשל והתשתית הצבאית שלו. הארגון ביסס שליטה עמוקה ברשתות ההפצה העירוניות, במשרדים האזרחיים ובארגוני צדקה מקומיים, ובכך הפך בפועל את הסיוע הבינלאומי למערכת של פטרונות. שליטה זו התעצמה עוד יותר באמצעות השתלטות על הלוגיסטיקה והצוות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) כדי לגונן על פעילותו. על ידי הטמעת נכסים צבאיים בסמוך למתקנים הומניטריים או בתוכם, הבטיח חמאס כי מאמצי הסיוע יתמכו בעקיפין בהישרדותו המבצעית.

לאורך העימות האחרון, גורמי ביטחון ישראלים ומשקיפים בינלאומיים תיעדו דפוס עקבי של חטיפת סיוע. פעילים חמושים של חמאס עלו באופן קבוע על שיירות סיוע באיומי אקדח מיד לאחר שחצו את נקודות המעבר שבשליטת ישראל. המוצרים שהוסטו נאגרו לאחר מכן במחסנים צבאיים תת-קרקעיים או חולקו באופן סלקטיבי לחברי חמאס ולנאמניו. ניכוס שיטתי זה הפך את הסיוע ההומניטרי למקור הכנסה רווחי, שכן הארגון מכר לעיתים קרובות מזון, דלק וציוד רפואי גנובים לאזרחים מיואשים במחירים מופקעים ביותר.

נתוני מפתח ועובדות מבצעיות

• בין אוקטובר 2025 ליוני 2026, ישראל אפשרה והנחתה את כניסתם של כ-1.78 מיליון טונות של מזון לרצועת עזה, כמעט פי שלושה מרף הייחוס של תוכנית המזון העולמית העומד על 80,000 טונות מטריות בחודש.
• מודיעין ישראלי ומכוני מחקר עצמאיים מעריכים כי חמאס הסיט באופן שיטתי חלקים ניכרים מהאספקה ההומניטרית הנכנסת, תוך שימוש בכוח חמוש כדי לחטוף שיירות ולאחסן מוצרים במחסנים פרטיים.
• חמאס מנצל את שליטתו במשרדים האזרחיים כדי להטיל מסים שרירותיים על משלוחים הומניטריים ולבצע מניפולציות במדד המחירים לצרכן (CPI) של המזון המקומי, אשר ירד ב-72% רק לאחר שערוצי הפצה חלופיים החלישו את קרטלי השוק של חמאס.

ניתוח ביקורתי של גזילת הסיוע

ניתוח מעמיק של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מדגיש כי יכולתו של חמאס לשלוט ברשתות ההפצה האזרחיות נשענת על שילוב של הפחדה חמושה וניכוס מנהלי. מחקר בנושא סיוע תחת אש מציין כי חמאס מינף באופן שיטתי את המנהל האזרחי שלו כדי להכתיר אילו ארגונים לא-ממשלתיים וסוחרים מקומיים יקבלו סחורה, תוך הדרת יריבים פוליטיים ותעדוף צרכיו המבצעיים שלו. יתרה מכך, השתלבותו של הארגון במרקם האזרחי מבטיחה כי גם כאשר סוכנויות בינלאומיות מנסות לבצע חלוקה עצמאית, הן נאלצות בסופו של דבר לבוא במגע עם רשויות מקומיות המזוהות עם חמאס. צוואר בקבוק מנהלי זה מאפשר לחמאס לשמור על אחיזתו בכלכלה המקומית ולהנציח את השוק השחור.

ההשפעה הכלכלית של הטיה זו היא עמוקה, שכן חמאס מגביל באופן מלאכותי את ההיצע כדי להעלות את המחירים בשוק השחור, ובכך מחלץ מיליוני דולרים למימון פעילויותיו התת-קרקעיות. על פי דוח מפורט על המצב ההומניטרי במהלך הפסקת האש בעזה, המכשולים העיקריים להפצת הסיוע אינם מגבלות הגבול של ישראל אלא כשלים המתרחשים לאחר הכניסה, כולל קרטלים של סוחרים ומחסנים בניהול חמאס שבהם מניחים למזון להירקב במקום לחלקו באופן חופשי. ניצול כלכלי זה הוא אסטרטגיה מכוונת שנועדה להשאיר את האוכלוסייה האזרחית תלויה במערכת ההפצה המנוהלת על ידי חמאס. באמצעות הפיכת אספקת המזון לנשק, מבטיח חמאס כי הציות האזרחי יישמר באמצעות השליטה במשאבי הקיום הבסיסיים ביותר.

השלכות אסטרטגיות ומשמעות ביטחונית

עבור מדינת ישראל, הטיפול בהטיה השיטתית של הסיוע ההומניטרי על ידי חמאס אינו רק אתגר לוגיסטי אלא יעד ביטחון לאומי ממדרגה ראשונה. בהקשר של הדיונים הממושכים על הפסקת אש והמשא ומתן לשחרור החטופים, שליטתו של חמאס באספקת המזון מעניקה לו קלף מיקוח קריטי ואת האמצעים לעמוד בלחץ דיפלומטי ממושך. כדי לנטרל זאת, פעלה ישראל לצד המרכז לתיאום אזרחי-צבאי בהובלת ארה"ב (CMCC) כדי להקים רשתות הפצה אזרחיות ישירות וחלופיות. הבנת מציאות חלוקת הסיוע חיונית כדי להילחם בדיסאינפורמציה הבינלאומית ולהבטיח שהסיוע אכן יגיע לאזרחים הפלסטינים הזקוקים לו, כפי שמתועד על ידי ה-וועד היהודי-האמריקאי (AJC).

בטווח הארוך, לא ניתן יהיה להשיג פירוז מלא וייצוב של רצועת עזה ללא פירוק המונופול של חמאס על רשתות ההפצה האזרחיות והפיננסיות. על הקהילה הבינלאומית להתנות מימון עתידי לשיקום בהקמת מנגנוני פיקוח שקופים ועצמאיים שיעקפו לחלוטין את חמאס. רק על ידי שלילת יכולתו של ארגון הטרור לנצל צדקה הומניטרית תוכל עזה לעבור למסגרת שלטונית יציבה ומתונה. עבור ישראל, אבטחת הגבולות והבטחת בדיקות קפדניות למניעת הברחות יישארו בעלות חשיבות עליונה כדי למנוע את שיקום התשתית הצבאית של חמאס.