בשלהי ספטמבר ובמהלך אוקטובר 2025, הציג ממשל ארצות הברית תחת הנשיא דונלד ג'יי טראמפ יוזמה רב-צדדית פורצת דרך בשם "התוכנית המקיפה לסיום הסכסוך בעזה". הצעת שלום זו, המורכבת מעשרים נקודות, נחשפה רשמית לצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, במטרה לשאוף לכינון שלום בר-קיימא באמצעות מעבר של עזה מאזור מלחמה לישות מפורזת בעלת שלטון עצמי. הליבה המבנית של מאמץ דיפלומטי זה היא מתווה הפסקת אש קפדני בן שלושה שלבים, הקושר בין ערבויות ביטחוניות, מימון שיקום ורפורמה שלטונית. כדי ליישם ולנהל מפת דרכים שאפתנית זו, הקימה הקהילה הבינלאומית בהמשך "מועצת שלום" ייעודית והעבירה את החלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו"ם. דף מידע זה בוחן את השלבים המבצעיים של תוכנית שלום זו, את תפקידם המכריע של קווי התיחום הביטחוניים ואת האתגרים החמורים שמציב חוסר הציות המתמשך של חמאס.
רקע והתפתחות התוכנית
מלחמת עזה, שפרצה בעקבות מעשי הטבח הטרוריסטיים והאכזריים של 7 באוקטובר 2023, ידעה מספר הפוגות זמניות ומתווים דיפלומטיים שנכשלו לפני שלהי 2025. מאמצי תיווך קודמים כשלו לעיתים קרובות בשל התחייבויות עמומות והיעדר מנגנוני אכיפה שימנעו מארגוני הטרור לשקם את יכולותיהם הצבאיות. מתוך הכרה בכשלים פטליים אלו, תכנן ממשל טראמפ את "התוכנית המקיפה לסיום הסכסוך בעזה" כדי לשלב סיוע הומניטרי מיידי עם מנדטים ביטחוניים מוחלטים. הצעה זו זכתה ללגיטימציה בינלאומית כאשר אומצה על ידי שותפים אזוריים ועוגנה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם בנובמבר 2025. לקבלת סקירה מפורטת של המהלך הדיפלומטי הראשוני, הקוראים יכולים לעיין במדריך של המועצה ליחסי חוץ (CFR) העוסק בארכיטקטורה האסטרטגית של ההצעה.
יישום השלב הראשון החל רשמית באוקטובר 2025, תוך קביעת הפסקת מעשי האיבה באופן מיידי והקפאת קווי החזית. מאפיין טריטוריאלי מרכזי של שלב זה היה הקמתו של "הקו הצהוב", אזור תיחום צבאי שהפריד בין כוחות צה"ל לאזורים אזרחיים פלסטיניים. במהלך שלב ראשוני זה, נסוגו כוחות צה"ל לעמדות ביטחוניות ייעודיות, מה שאיפשר זינוק מסיבי בהיקף הסיוע ההומניטרי. השלב הראשון הושלם בהצלחה בינואר 2026 לאחר שישראל אישרה רשמית כי חמאס החזיר את גופת החטוף האחרון. אבן דרך משמעותית זו איפשרה למתווכים הבינלאומיים להכריז על המעבר הרשמי לשלב המבצעי השני של הפסקת האש.
עובדות מפתח על שלבי הפסקת האש
הצעת עשרים הנקודות כולה בנויה סביב שלושה שלבים רציפים ומחזקים הדדית, אשר נועדו להבטיח את ביטחון ישראל ולקדם יציבות אזורית. כל שלב כולל מחויבויות הדדיות ספציפיות שעל הצדדים הלוחמים למלא לפני שניתן יהיה לפתוח את השלבים הבאים. להלן הפרמטרים המבצעיים החיוניים של המתווה התלת-שלבי כפי שהם מוגדרים בהסכמים הדו-צדדיים ובהחלטות הבינלאומיות. פרמטרים אלו מדגימים את אופייה המקיף של התוכנית בהשוואה להסכמי הפוגה זמניים קודמים.
- שלב ראשון: הפסקת אש מיידית ועסקת חטופים — שלב ראשוני זה חייב הקפאה מיידית של הפעולות הצבאיות, נסיגה של כוחות ישראל אל הקו הצהוב, והשבת כל החטופים על ידי חמאס בתוך 72 שעות, בתמורה לאסירים פלסטינים מוסכמים.
- שלב שני: פירוז וממשל מעבר — מעבר להפוגה זמנית בלבד, שלב זה מתמקד בהשמדת מנהרות התת-קרקע של חמאס, פירוק פעילי הטרור מנשקם, ופריסת כוח ייצוב בינלאומי לצד טכנוקרטים פלסטינים שעברו סינון קפדני.
- שלב שלישי: שיקום לטווח ארוך ומעבר שלטוני — השלב הסופי מתווה את שיקום התשתיות האזרחיות של עזה בעלות של מיליארדי דולרים, דה-רדיקליזציה עמוקה של מערכות החינוך והתקשורת, והעברה בסופו של דבר של הסמכות המנהלית לישות פלסטינית שעברה רפורמה עד שנת 2027.
- קווי תיחום ביטחוניים — המתווה עושה שימוש במערכת תיחום טריטוריאלית משתנה, הכוללת את הקו הצהוב וגבול תיאום מוגבל המכונה הקו הכתום, כדי לשמור על עומק צבאי חיוני עבור צבא ההגנה לישראל.
ניתוח אסטרטגי של הציות מצד חמאס
בעוד שהשלב הראשון השיג את החזרת החטופים, המעבר לשלב השני נתקל במכשולים משמעותיים בשל חוסר ציות שיטתי מצד פלגי הטרור הפלסטיניים. מנהיגים בכירים בחמאס, ובהם ח'אלד משעל, דחו מפורשות את סעיף הפירוז מהסכם, והצהירו פומבית כי נשקם אינו נתון למשא ומתן. דחייה בוטה זו של מנדט הביטחון המרכזי של התוכנית הובילה למבוי סתום פוליטי וצבאי מסוכן בעזה. על פי תסקיר מפורט של הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), ישראל נאלצה לשמור על עומק צבאי אסטרטגי לאורך הקו הצהוב כדי לנטרל איומים פעילים אלו. סירובו של חמאס לוותר על התשתיות הצבאיות שלו מפר את התנאים היסודיים של מתווה השלום הנתמך על ידי האו"ם.
בנוסף להתנגדות הפוליטית, פעילי חמאס ביצעו הפרות פעילות רבות של הפסקת האש לאורך קווי התיחום שנקבעו. דוחות של מודיעין צבאי מצביעים על חדירות עוינות מרובות מעבר לקו הצהוב, אשר גררו פעולות הגנה מצד צבא ההגנה לישראל. יתרה מזאת, תצלומי לוויין אישרו את בנייתם של מחסומי הגנה לאורך הקו הצהוב כדי למנוע חדירה מחדש של חוליות חמושות לאזורים שטוהרו. הפרות מתמשכות אלו מוכיחות כי חמאס ממשיך להעדיף את הישרדותו הצבאית הקיצונית על פני רווחתם ושיקומם של תושבי רצועת עזה. להבנה מעמיקה יותר של הדינמיקות האסטרטגיות הללו וכיצד ניוט הממשל מולן, אנליסטים מפנים לניתוח של הוושינגטון פרי ביקון (Washington Free Beacon) בדבר סיכויי ההישרדות לטווח ארוך של התוכנית.
סיכום ומשמעות עבור ישראל
הצעת השלום של טראמפ מאוקטובר 2025 מייצגת שינוי פרדיגמה בדיפלומטיה המזרח-תיכונית בכך שהיא מסרבת לאפשר לארגון טרור בעל שאיפות השמדה לשמור על כוח מנהלי או צבאי. באמצעות שילוב של כספי שיקום בינלאומיים עם פירוז קפדני ודה-רדיקליזציה מקיפה, התוכנית שואפת לשבור את מעגל האלימות ההיסטורי. עבור מדינת ישראל, שמירה על שליטה טריטוריאלית לאורך הקו הצהוב נותרה צורך ביטחוני לאומי מוחלט כל עוד חמאס מסרב להתפרק מנשקו. בסופו של דבר, הצלחתה של "התוכנית המקיפה לסיום הסכסוך בעזה" תלויה ברצונה של הקהילה הבינלאומית לאכוף את הציות להסכם ולדרוש דין וחשבון מגורמים מחבלים. שמירה על תקני אבטחה קפדניים אלו היא המסלול המעשי היחיד להבטחת גבול בטוח לישראל ועתיד של שלום לאזור כולו.