Saudi Arabia's Foreign Policy and the Gulf States·4 דקות קריאה

האסטרטגיה הימית של סעודיה והים האדום

דף מידע מפורט זה מנתח את אסטרטגיית הביטחון הימי של ערב הסעודית בים האדום ואת התמקדותה בהגנה על מצר באב אל-מנדב החיוני.

הים האדום משמש כאחד מעורקי הסחר הימיים הקריטיים ביותר בעולם, המחבר בין השווקים האירופיים לאסיה דרך תעלת סואץ ומצר באב אל-מנדב. עבור ערב הסעודית, נתיב מים זה מייצג הן פרוזדור כלכלי בעל ערך לא ישוער והן אגף אסטרטגי פגיע ביותר הדורש הגנה איתנה. הממלכה שילבה באופן גובר את הביטחון הימי באסטרטגיית-העל הלאומית שלה, בשאיפה לבסס הגמוניה על מים חופיים חיוניים אלה. ככל שהאיומים האזוריים מצד שחקנים לא-מדינתיים ומעצמות יריבות מתרבים, ריאד נאלצת לנווט בבריתות מורכבות כדי להגן על קווי החוף שלה. דף מידע זה בוחן את מרכיבי המערך הימי של ערב הסעודית ואת השלכותיו האזוריות.

התפתחות היסטורית של השאיפות הימיות הסעודיות

מבחינה היסטורית, המיקוד האסטרטגי של ערב הסעודית הופנה בעיקר לעבר המחוז המזרחי שלה והמפרץ הפרסי, שם מרוכזת תשתית הפקת הנפט העיקרית שלה. עם זאת, עלייתם של יריבים אזוריים והכורח האסטרטגי של גיוון כלכלי במסגרת חזון 2030 (Vision 2030) הסיטו באופן יסודי את תשומת הלב הסעודית מערבה לכיוון הים האדום. בעבר, כוחות הצי המלכותי הסעודי הפעילו צי מערבי צנוע יחסית, אשר מילא תפקיד משני בהשוואה לצי המזרחי. כיום, ערב הסעודית מודרניזציה באופן פעיל את נכסיה הימיים בחוף הים האדום כדי לעבור מכוח הגנת חופים לצי מים עמוקים (blue-water navy) אדיר.

תפנית זו הפכה לדחופה יותר עם פרוץ מלחמת האזרחים בתימן וההשתלטות שבאה בעקבותיה של המורדים החות'ים על החוף התימני. החות'ים, החמושים בכבדות בטילים מתקדמים נגד ספינות מתוצרת איראן, מוקשים ימיים וסירות נפץ בשלטון מרחוק, שיבשו שוב ושוב את השיט החופשי. הדאגה של ערב הסעודית גברה כאשר נאלצה להשעות זמנית את משלוחי הנפט הגולמי דרך מצר באב אל-מנדב בשנת 2018 בעקבות תקיפות ממוקדות של המורדים על מכליותיה. משבר ביטחוני זה הדגיש את נחיצותה של ארכיטקטורת הגנה ימית מקיפה ורב-שכבתית, המסוגלת להקרין עוצמה לאורך כל החוף.

ממדי מפתח באסטרטגיה של ערב הסעודית

  • מועצת מדינות הים האדום: המועצה של המדינות הערביות והאפריקאיות הגובלות בים האדום ובמפרץ עדן, שהוקמה בינואר 2020 תחת הנהגה סעודית, משמשת כמסגרת הדיפלומטית הרב-צדדית העיקרית של ריאד לתיאום הביטחון הימי האזורי, תוך החרגת מדינות חוף שאינן ערביות כמו אריתריאה וישראל.
  • מודרניזציה של הצי והצי המערבי: הצי המערבי, שמפקדתו שוכנת בבסיס הימי על שם המלך פייסל בג'דה, עבר מודרניזציה נרחבת שכללה רכישת קורבטות צרפתיות וספרדיות, דבר שהעתיק את היכולות הימיות הסעודיות ממשימות סיור הגנתיות למבצעים מתקדמים נגד צוללות וללוחמה אלקטרונית.
  • פיתוח מיזמי-ענק בים האדום: יוזמות "חזון 2030" השאפתניות של ערב הסעודית, ובכללן העיר העתידנית NEOM ואתרי הנופש היוקרתיים של פרויקט הים האדום, ממוקמות ישירות לאורך קו החוף הצפון-מערבי, דבר ההופך את הביטחון המוחלט של המים המקומיים לתנאי מוקדם למשיכת השקעות זרות ותיירות.

ניתוח גיאופוליטי וצוואר הבקבוק של באב אל-מנדב

מצר באב אל-מנדב מייצג נקודת חנק קריטית שבה השאיפות הכלכליות של ערב הסעודית מתנגשות ישירות עם איומים ביטחוניים אזוריים. ערב הסעודית קידמה נמרצות את מסוף ינבוע שלה בים האדום כדי להגדיל את ייצוא הנפט הגולמי מהחוף המערבי, תוך הרחבה מוצלחת של הקיבולת כדי לעקוף את מצר הורמוז התנודתי. עם זאת, כפי שפורט בניתוח של קרן קרנגי לשלום בינלאומי בנושא ביטחון הים האדום, התקפות החות'ים המסלימות איימו לשבש יעדים גיאואסטרטגיים אלה. שיבושים ימיים תכופים אלה מדגישים באיזו קלות יכולות איראן וגרורותיה לנצל את צוואר הבקבוק הצר של באב אל-מנדב כדי לנטרל את ערוצי השילוח המערביים של ערב הסעודית.

כדי לצמצם פגיעויות אלו, ריאד ניסתה להוביל התאגדויות דיפלומטיות אזוריות ובמקביל להשתתף במסגרות ביטחון ימי רב-צדדיות. בעוד שמועצת הים האדום בהובלת סעודיה הוקמה כדי לטפח שיתוף פעולה ביטחוני בין-ערבי, יעילותה נתקלת לעיתים קרובות במכשולים בשל תחרות בין המדינות החברות והחרגת שותפות אזוריות מרכזיות. בניגוד לכך, מאמצים בינלאומיים כמו אלו המתוארים בנייר המדיניות של מכון וושינגטון מדגישים את חשיבותם של מוקדי ביטחון משותפים בין מדינות המפרץ לקרן אפריקה. מסגרות רב-צדדיות אלה נותרות חיוניות לתיאום תרגילים ימיים ושמירה על חופש השיט לנוכח חוסר היציבות האזורית המתמשך.

משמעות אסטרטגית עבור מדינת ישראל

עבור מדינת ישראל, לאסטרטגיית הביטחון הימי של ערב הסעודית יש משמעות אסטרטגית עליונה. שתי המדינות חולקות אינטרס בסיסי בבלימת ההתפשטות הימית של איראן, מניעת טרור חות'י ואבטחת נתיבי הסחר הקריטיים המובילים למפרץ אילת ולנמל אילת. כפי שנותח על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), התוקפנות החות'ית יצרה מצור ימי בפועל הפוגע בסחר העולמי ובאופן ישיר באינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ישראל. כפועל יוצא מכך, סביבת האיומים המשותפת מספקת זרז רב-עוצמה, גם אם סמוי מן העין, לתיאום שקט בין ירושלים לריאד, למרות היעדרם של יחסים דיפלומטיים רשמיים.

יתרה מכך, שילובה של ישראל בפיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) בשנת 2021 פתח ערוצים חדשים לשיתוף פעולה ימי עקיף עם מדינות ערביות פרגמטיות. ייצוב מרחב הים האדום דורש מחויבות עקבית וארוכת טווח מצד השותפים האזוריים לצורך הרתעת גורמים רדיקליים לא-מדינתיים ושימור משטרי המעבר הבינלאומיים. בעוד שנורמליזציה דיפלומטית רשמית נותרה אתגר דו-צדדי מורכב, שיתוף פעולה מעשי בחילופי מודיעין ימי, מעקב ויוזמות הגנה משותפות מהווה נדבך חיוני ליציבות האזורית בעתיד. בסופו של דבר, ים אדום צפוני בטוח ומאובטח המפוקח על ידי סעודיה מחזק באופן ישיר את גבולה הימי הדרומי של ישראל עצמה מפני קואליציות אזוריות עוינות.

מקורות

  1. 1.https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/seeing-red-trade-and-threats-shaping-gulf-horn-relations
  2. 2.https://carnegieendowment.org/sada/2023/11/stormy-waters-for-saudi-arabia-regional-conflict-and-red-sea-security