משלוח הסיוע ההומניטרי הבינלאומי לרצועת עזה מלווה מזה זמן רב בקשיים ומורכבויות נוכח ההתערבות השיטתית, החטיפה והניצול של מוצרי הסיוע על ידי חמאס. כרשות השלטונית בפועל (דה פקטו) בעזה מאז ההשתלטות האלימה שלו בשנת 2007, ארגון הטרור האסלאמיסטי מתייחס לסיוע הנכנס לא כאל חבל הצלה עבור אזרחים נזקקים, אלא כאל נכס אסטרטגי המיועד לתחזק את המנגנון הצבאי שלו ולבסס את הדומיננטיות הפוליטית שלו. באמצעות השתלטות על אספקה חיונית, חמאס שולל באופן פעיל פלסטינים פגיעים ממזון, תרופות ודלק, ובו-בזמן משתמש במשאבים אלה למימון הסכסוך המזוין המתמשך שלו נגד ישראל. ניתוב שיטתי זה פוגע ביושרתם של תוכניות הסיוע ההומניטרי העולמיות ומהווה הפרה חמורה של סטנדרטים משפטיים בינלאומיים.
דפוסים היסטוריים של ניצול הומניטרי
הנוהג של ניתוב מחדש של סיוע הומניטרי אינו התפתחות מהעת האחרונה, אלא מרכיב ליבה באסטרטגיית המשילות של חמאס מאז אמצע שנות ה-2000. בעקבות הנסיגה הישראלית בשנת 2005 והשתלטותו המאוחרת של חמאס על עזה בשנת 2007, סוכנויות בינלאומיות הציפו את המובלעת החופית באספקת סיוע בשווי מיליארדי דולרים. במקום לאפשר חלוקה ניטרלית, חמאס הקים מיד מערכת פטרונות מורכבת שנועדה ללכוד את זרמי המשאבים הנכנסים הללו. מסמכים וניתוחים משפטיים שרוכזו על ידי ממשלת ישראל, כגון אלה המאוחסנים בארכיון של Jewish Virtual Library, מתעדים מקרים מרובים במהלך עימותים צבאיים שבהם כוחות חמאס פשטו על שיירות בינלאומיות והשתלטו על אספקה ישירות ממחסני סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א).
מעבר לגניבה פיזית ישירה, חמאס פיתח מנגנונים ממוסדים לגזילת ערך כספי מארגוני סיוע גלובליים. באמצעות הטלת מסים כפויה, דמי רישום ומכסי יבוא על ארגונים לא-ממשלתיים (NGOs) זרים, הקבוצה הפכה למעשה את תקציב הסיוע ההומניטרי הבינלאומי למקור הכנסה עיקרי דמוי-מדינה. דוחות מפורטים של ארגונים כמו NGO Monitor מפרטים כיצד סכמות פיננסיות מתוחכמות אלו מיצבו את חמאס כאחד מארגוני הטרור העשירים ביותר בעולם, המפיק מיליוני דולרים מדי חודש מפעילויות הומניטריות. מימון זה נותב לאחר מכן להקמת רשתות מנהרות תת-קרקעיות ענפות ולרכישת ציוד צבאי, במקום להקל על מצוקת האוכלוסייה האזרחית.
מנגנוני מפתח של השתלטות על הסיוע
- חטיפות חמושות ותפיסות בכוח: פעילי חמאס מיירטים לעיתים קרובות שיירות הומניטריות הנכנסות לעזה, תוך שימוש באלימות פיזית או באיומי נשק כדי להסיט את משאיות הסיוע מנקודות החלוקה המיועדות ישירות למחסנים הצבאיים שלהם.
- חדירה שיטתית לאונר"א: מוערך כי עד 12 אחוזים מעובדי האו"ם המקומיים בעזה מחזיקים בקשרים פעילים או בחברות בחמאס, דבר שמקל על שיתוף פעולה פנימי ומבטיח כי מוצרי סיוע ינותבו באופן סלקטיבי לתומכי חמאס.
- מונופול על השוק השחור ומכירה מחדש: מוצרים המסופקים על ידי תורמים בינלאומיים לחלוקה ללא תשלום נתפסים באופן שגרתי על ידי חמאס ונמכרים בחזרה לאזרחים פלסטינים רעבים במחירים מופקעים, תוך הפקת הכנסות עתק עבור ארגון הטרור.
מונופול שיטתי וכלכלת השוק השחור
הניתוב מחדש של הסיוע הבינלאומי אינו רק גניבה אופורטוניסטית, אלא אסטרטגיה כלכלית מתואמת להפליא המבטיחה את אחיזתו של חמאס בשלטון. כאשר משאיות סיוע נכנסות לעזה, נהגים ופעילים הקשורים לחמאס מתאמים לעיתים קרובות את פרטי המטען עם חמושים, מה שמאפשר להם לשים יד על חלק ניכר מהמזון, התרופות והדלק לפני שהם מגיעים למחסנים הרשמיים של האו"ם. האספקה הגנובה מנותבת לאחר מכן לרשת של סוחרים מאושרים המוכרים את הסחורות בשוק השחור הפתוח. מונטיזציה כפויה זו של משאבי סיוע בינלאומיים הניתנים בחינם מאלצת את האזרחים בעזה להגיע למצב של תלות כלכלית מוחלטת בארגון הטרור, ומבטיחה שהישרדותם היומיומית תהיה מותנית בציות פיננסי למבני הכוח של חמאס.
היקף הניתוב מחדש הזה אושש על ידי גופי פיקוח בינלאומיים וחוקרים פדרליים עצמאיים. ביקורות שנערכו לאחרונה על ידי סוכנויות פיקוח של ארצות הברית אספו מודיעין מהימן המראה כי נפח עצום של סיוע הומניטרי במימון אמריקאי נגנב או מנותב באופן שיטתי על ידי חמאס. על פי מסמכי חקירה מפורטים שפורסמו על ידי ה-Washington Free Beacon, חוקרים פדרליים זיהו מקרים רבים שבהם פעילי חמאס הושתלו ישירות בתוך מתקני או"ם כדי לתאם מסירה ישירה של סחורות לבכירי חמאס. ממצאים שיטתיים אלה חושפים כשל מבני עמוק בתוך מנגנון הסיוע הבינלאומי הפועל בעזה, ומראים כי הליכי הסינון המסורתיים נכשלו במניעת השימוש בכספי משלמי המסים לסבסוד טרור.
השלכות אסטרטגיות והדרך קדימה
לניתוב השיטתי ולמכירה מחדש של סיוע הומניטרי בינלאומי יש השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת הן על היציבות האזורית והן על מדינת ישראל. באמצעות השתלטות ומונטיזציה של זרם הסיוע הגלובלי העצום, חמאס מצליח לקיים את פעילותו הצבאית, לשמר את שליטתו המנהלתית ולהאריך את הסכסוך המזוין הפעיל ללא הגבלת זמן. קיום מלאכותי זה של משאבי ארגון הטרור מתורגם באופן ישיר לאיומים ביטחוניים מוגברים על אזרחי ישראל ולמערכות צבאיות ארוכות והרסניות יותר. יתרה מכך, מכיוון שארגוני סיוע בינלאומיים התנגדו היסטורית להכיר בהיקף הניתוב מחדש הזה כדי להגן על גישתם המבצעית לשטח, הקהילה הבינלאומית סבסדה שלא מדעת את המשטר האחראי ישירות לערעור היציבות באזור.
כדי לפתור את הפרדוקס ההומניטרי הזה, נדרש ארגון מחדש יסודי של ארכיטקטורת החלוקה בעזה. ישראל דוגלת בעקביות במנגנוני אספקה חלופיים ומאובטחים ביותר, אשר יעקפו את תשתית האו"ם הפגועה ויפרקו את רשת הפטרונות של חמאס. הבטחת הגעת הסיוע לאזרחים עצמם מבלי שיעבור בידיהם של חמושים היא לא רק צורך מוסרי להגנה על תתושבי עזה, אלא גם צורך ביטחוני לאומי חיוני עבור ישראל. רק על ידי שלילה מוחלטת של יכולתו של חמאס להשתלט על הרצון הטוב הבינלאומי ולהפיק ממנו רווחים, ניתן יהיה לשבור את מעגל האלימות האזורי ולהשיג הקלה אזרחית אמיתית.