התוואי התת-קרקעי של רצועת עזה עבר שינוי במהלך שני העשורים האחרונים והפך לאחד המעוזים הצבאיים המתוחכמים ביותר בהיסטוריה המודרנית, המוכר ברבים בשם "מטרו עזה". מבוך המנהרות התת-קרקעי הזה אינו רק מערכת הגנתית, אלא כלי התקפי ואסטרטגי מרכזי של חמאס, שתוכנן ונבנה ישירות מתחת לאזורים אזרחיים צפופי אוכלוסין. באמצעות חפירה מתחת לשכונות מגורים, בתי ספר, מסגדים ובתי חולים, חמאס שילב באופן אפקטיבי את כל התשתית הצבאית שלו בתוך המרקם האזרחי של עזה. פריסה מכוונת זו מגוננת על מנהיגיו ועל פעולות הלחימה שלו מפני תצפיות ותקיפות אוויריות, בעוד היא מחזיקה באוכלוסייה שמעל פני השטח כבת ערובה להשלכות של העימות הצבאי.
היסטוריה ופיתוח של הרשת התת-קרקעית
מקורותיה של רשת המנהרות בעזה נעוצים בעידן שלפני שנת 2005, כאשר נחצבו מעברי הברחה לאורך ציר פילדלפי להעברת סחורות אסורות ואמצעי לחימה מעבר לגבול המצרי. בעקבות נסיגתה המלאה של ישראל מרצועת עזה בשנת 2005 והשתלטותו האלימה של חמאס על השטח לאחר מכן בשנת 2007, הרחיב הארגון את נתיבי ההברחה הראשוניים הללו לתשתית צבאית מקיפה במימון מדינתי. חמאס ניתב מחדש מיליוני דולרים מכספי הסיוע הבינלאומי והסיט כמויות עצומות של חומרי בנייה, כולל מאות אלפי טונות של בטון, מפיתוח אזרחי לצורך חיזוק מעבריו התת-קרקעיים. הקצאה מחדש מסיבית זו של משאבים תיעדפה את המיליטריזציה של תת-הקרקע על חשבון מקלטים אזרחיים, מערכות שירותים ציבוריים ותשתיות אזרחיות חיוניות.
ככל שהבנייה הואצה, חמאס יישם שיטות הנדסיות בקנה מידה תעשייתי, תוך שימוש בציוד ייעודי ובכפייה של עבודת פרך לחפירת מנהרות באבן החול הרכה של חוף עזה. תיעוד היסטורי מצביע על כך שתהליך החפירה היה מסוכן ביותר, ולעיתים קרובות כלל העסקת ילדים בתנאים מפרכים, מה שהוביל לאבדות רבות בנפש במהלך הבנייה. על פי דוחות השמורים בארכיון ה-Jewish Virtual Library, עשרות קטינים פלסטינים קיפחו את חייהם במהלך ההתרחבות המהירה של רשתות תת-קרקעיות אלו. לאורך חמש-עשרה שנה, פיתוח חסר רסן זה הניב רשת מוערכת המשתרעת על פני 350 עד 450 מייל של מנהרות, הכוללת חשמל, אוורור, מערכות תקשורת ומאגרי נשק.
עובדות מבניות מרכזיות על מטרו עזה
- קנה מידה ועומק עצומים: הרשת מוערכת בטווח שבין 350 ל-450 מייל של מנהרות, המגיעות לעומקים של למעלה ממאתיים רגל מתחת לאדמה כדי לחמוק ממכ"ם מתקדם ומאמצעי מעקב חודרי קרקע.
- קישוריות אזרחית: למעלה מחמשת אלפים פירים נפרדים מחברים את הרשת התת-קרקעית ישירות אל פני השטח, ומגיחים בתוך סלונים פרטיים, בתי ספר, מסגדים ומתחמים רפואיים.
- הסטת ציוד הומניטרי: חמאס השתמש בכ-800,000 טונות של מלט לבניית ביצורים צבאיים אלו, תוך משיכה ישירה ממשלוחי סיוע בינלאומיים שיועדו לשיקום אזרחי.
- תשתית פיקוד מתקדמת: המעברים מצוידים בכבלי תקשורת ייעודיים מסיבים אופטיים, חיווט חשמלי, רשתות סינון אוויר ומפקדות תת-קרקעיות המסוגלות לתמוך בפעולות לחימה ארוכות טווח.
ניתוח אסטרטגי של שימוש תת-קרקעי במגינים אנושיים
התועלת הצבאית של מטרו עזה תלויה מבנית במיקומו בתוך האזורים העירוניים של עזה, מה שיוצר סביבה טקטית מורכבת. על ידי מיקום המפקדות הצבאיות, מאגרי הרקטות וקסרקטיני הלוחמים ישירות מתחת לבתי ספר, בתי חולים ואזורי מגורים, חמאס מנצל לרעה את ההגנות המשפטיות הבינלאומיות המוענקות לתשתיות אזרחיות. דוקטרינה זו של שימוש במגינים אנושיים שואפת לנטרל את העליונות האווירית הישראלית ולכפות קרבות קרקעיים מרובי נפגעים. על פי ניתוח מקיף של ה-Modern War Institute at West Point, האסטרטגיה הצבאית של חמאס נשענת לחלוטין על רשת תת-קרקעית זו כדי לכפות מצור ממושך ועתיר נפגעים אשר יעורר התערבות דיפלומטית בינלאומית נגד ישראל.
יתרה מכך, מנהיגי חמאס הודו בגלוי כי הרשת התת-קרקעית נבנתה אך ורק לצורך מבצעים צבאיים, תוך הימנעות מבניית מקלטים או מתקני הגנה עבור האוכלוסייה האזרחית. מדיניות זו אוששה על ידי בכירים בחמאס, שהצהירו פומבית כי ביטחונם של האזרחים בעזה נותר באחריות האומות המאוחדות ולא באחריות הרשות השלטונית החמושה. השילוב הפיזי של מרכזי הפיקוד בתוך מרחבים אזרחיים פורט בדוחות של ה-Foundation for Defense of Democracies, אשר הדגישו צמתי פיקוד הממוקמים ישירות מתחת למבנים הומניטריים בולטים בעיר עזה. סידור זה מאלץ את צבא ההגנה לישראל לנהל מבצעים רגישים וממוקדים ביותר כדי לפגוע בתשתית הצבאית תוך ניסיון למזער נזק אזרחי נלווה.
סיכום והשלכות אזוריות עבור ישראל
מימדיו של מטרו עזה מייצגים אתגר ביטחוני עמוק המגדיר מחדש את הפרמטרים של לוחמה עירונית מודרנית והגנה א-סימטרית. עבור ישראל, פירוק מערכת תת-קרקעית נרחבת זו הוא דרישה קריטית להשבת הביטחון לטווח ארוך לאורך גבולותיה ולמניעת חדירות עתידיות חוצות גבולות. דומיננטיות אווירית מסורתית וטקטיקות קרקעיות סטנדרטיות אינן מספיקות מול מבצר תת-קרקעי מבוצר וקבור עמוק. כתוצאה מכך, צבא ההגנה לישראל נאלץ לפרוץ דרך ביכולות הנדסיות חדשות, מערכות חיפוש רובוטיות ייעודיות וטכנולוגיות להריסת בונקרים בדיוק גבוה. נטרול מוצלח של מנהרות אלו חיוני לא רק לצורך פירוק היכולת הצבאית של חמאס, אלא גם לקטיעת שרשראות האספקה הבלתי חוקיות חוצות הגבולות המזינות את חוסר היציבות האזורי.
בסופו של דבר, קיומו של מטרו עזה מדגיש את הצעדים הקיצוניים שנוקטים שחקנים חמושים שאינם מדינתיים כדי לנצל את המשפט הבינלאומי ואת הסביבה העירונית לטובת יתרון אסטרטגי. השבת היציבות לאזור מחייבת נטרול קבוע של פרוזדורים תת-קרקעיים אלו ומשטר פיקוח קפדני למניעת שיקום עתידי שלהם. כל עוד המיליטריזציה התת-קרקעית אינה מטופלת, כל מאמץ שיקום אזרחי בעזה חשוף להשתלטות של רשתות חמושות. על כן, פתרון איום זה הוא קריטי לאבטחת גבולותיה של ישראל וליצירת מסגרת לממשל בר-קיימא החופשי מהשפעתה של תשתית טרור תת-קרקעית.