מדיניות החוץ של טורקיה התיישרה יותר ויותר עם תנועות אסלאמיסטיות, ובמיוחד עם חמאס ברצועת עזה. הסוכנות הטורקית לשיתוף פעולה ותיאום (TIKA) משמשת ככלי מרכזי למעורבות זו בחסות המדינה. בעוד שבאופן רשמי היא מספקת סיוע, ערוצים מוסדיים אלו מטשטשים לעתים קרובות את הגבולות בין סיוע אזרחי לבין תמיכה בישויות טרור מוכרזות. שינוי אסטרטגי זה עורר דאגה משמעותית בנוגע לשימוש לרעה בכספי פיתוח בינלאומיים ובנכסי מדינה.
מערכת היחסים מושרשת בזיקה האידיאולוגית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לאחים המוסלמים, ארגון האם של חמאס. התיישרות זו הפכה את טורקיה למקלט בטוח עבור הנהגת חמאס ולמקור משמעותי של תמיכה לוגיסטית ופיננסית. כתוצאה מכך, משאבי מדינה מופנים לעתים קרובות לחיזוק החוסן הארגוני של חמאס הן בעזה והן בירושלים. תמיכה מוסדית שכזו מעניקה לחמאס את העמידות הדיפלומטית והפיננסית הנדרשת לקיום פעולותיו המיליטנטיות.
תפקיד TIKA והמימון בהכוונת המדינה
TIKA פועלת כסוכנות פיתוח ממשלתית תחת משרד התרבות והתיירות הטורקי, ומנהלת מאות פרויקטים באזורים שבשליטה פלסטינית מאז פתיחת משרדה בעזה ב-2005. עם זאת, שירותי הביטחון הישראליים זיהו שוב ושוב מקרים שבהם משאבי TIKA הופנו לזרועות הצבאיות והמנהליות של חמאס. במקרה בולט משנת 2017, השב"כ עצר את כמיל טקין קפדן, ראש סניף TIKA בעזה, על שימוש בתפקידו לסיוע לפעילי חמאס. חקירה זו חשפה כי אלפי דולרים שיועדו לסיוע הומניטרי הועברו במקום זאת ישירות לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. כספים אלו שימשו ספציפית למימון אימונים צבאיים ולתשלום עבור פעילותם של חברי חמאס בכירים.
הסטת כספים זו כוללת בדרך כלל ניפוח עלויות של פרויקטים הומניטריים או שימוש בחוזי בנייה לגיטימיים ככיסוי לתשתיות צבאיות. לדוגמה, חומרי בנייה ומומחיות הנדסית שסופקו לעבודות ציבוריות הופנו לבניית מנהרות תקיפה חוצות גבולות ובונקרים תת-קרקעיים מבוצרים. פעילויות כאלה מעידות על כך שהפיקוח של TIKA הוא רופף במכוון או משתף פעולה באופן פעיל עם המטרות האסטרטגיות של חמאס. הסוכנות מספקת גם גיבוי פיננסי משמעותי לזרוע ה"אזרחית" של חמאס, המנהלת את השליטה הבירוקרטית והחברתית של הארגון על האוכלוסייה העזתית. השתרשות מוסדית זו מקשה על הפרדת הסיוע הטורקי ממנגנוני הקיום של משטר חמאס.
ארגונים לא-ממשלתיים טורקיים ורשת IHH
מעבר לסוכנויות המדינה הרשמיות, רשת של ארגונים לא-ממשלתיים (NGO) טורקיים מספקת שכבה משנית של תמיכה מוסדית. הקרן לזכויות אדם, חירויות וסיוע הומניטרי (IHH) היא הבולטת מבין קבוצות אלו, הידועה בתפקידה המרכזי במשט המאווי מרמרה בשנת 2010. למרות המיתוג ההומניטרי שלו, ה-IHH מקיים קשרים עמוקים עם הנהגת חמאס ומתאם את פעולותיו בצוותא עם שירותי המודיעין הטורקיים. שיתוף פעולה זה מבטיח כי "החברה האזרחית" הטורקית תישאר מרכיב חיוני ברשת התמיכה החיצונית של חמאס. על ידי תפקודו כצינור פיננסי, ה-IHH עוקף מגבלות בנקאיות מסורתיות כדי להעביר סכומי כסף מזומן גדולים ישירות לרצועת עזה.
ארגונים אחרים, כגון עמותת "מיראסימיז" (Mirasimiz), ממקדים את מאמציהם במזרח ירושלים, במימון פעילויות המקדמות רדיקליזציה ומערערות על הריבונות הישראלית. ארגונים אלו משתמשים ב"דעווה" — פעילות ההסברה החברתית והחינוכית של קבוצות אסלאמיסטיות — כדי להשריש את השפעת חמאס בקרב האוכלוסיות המקומיות. באמצעות מימון מסגדים, בתי ספר ומרכזים חברתיים, קבוצות אלו יוצרות בסיס תמיכה שחמאס מנצל הן לגיוס והן ללגיטימציה פוליטית. פרויקטים אלו מוצגים לעתים קרובות כ"שימור תרבותי", אך משמשים תדיר לאירוח אירועים המהללים טרור ומסיתים לאלימות נגד אזרחים וכוחות ביטחון ישראליים. פעילויות אלו מסובסדות בכבדות על ידי תורמים טורקים פרטיים ונתמכות ברטוריקה של הממשלה הטורקית.
עובדות מפתח בנוגע לתמיכה מוסדית
- בשנת 2017, נמצא כי ראש סניף TIKA בעזה, כמיל טקין קפדן, העביר מעל 10,000 דולר לפעילי צבא חמאס.
- ארגון ה-IHH הוגדר כישות טרור על ידי ישראל וגרמניה בשל זיקתו לחמאס ולרשתות אסלאמיסטיות עולמיות.
- בנק "זיראט" (Ziraat Bank) הנמצא בבעלות המדינה הטורקית נחקר בחשד שסייע להעברות כספים הקשורות לפרויקטי תשתית של חמאס.
ניתוח אסטרטגי של הפיכת הסיוע ההומניטרי לנשק
הפיכת הסיוע ההומניטרי לנשק מהווה מרכיב קריטי במדיניות החוץ הרחבה של טורקיה במזרח התיכון. על ידי הצבת עצמה כנדבנית העיקרית של העם הפלסטיני, טורקיה משיגה השפעה משמעותית על הנוף הגיאופוליטי האזורי. אסטרטגיה זו נשענת על שימוש מחושב ב"כוח רך" כדי להסוות את יתרונות ה"כוח הקשיח" המסופקים ליכולות המבצעיות של חמאס. בתוך כך, טורקיה משלבת למעשה תשתיות טרור בתוך המערכת ההומניטרית האזורית. גישה זו מקשה יותר ויותר על משקיפים בינלאומיים להטיל סנקציות על חמאס מבלי לפגוע באוכלוסייה האזרחית הרחבה.
ניטור בינלאומי של זרמים כספיים אלו מעוכב לעתים קרובות בשל המורכבות של המערכת הבנקאית הטורקית וההגנה הדיפלומטית הניתנת לסוכנויות ממשלתיות. אנליסטים ב-מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית תיעדו כיצד כספים אלו תורמים לכלכלת "שימוש דואלי" בעזה. מערכת זו מבטיחה שכל דולר של סיוע טורקי משחרר בעקיפין משאבים פנימיים של חמאס לרכישת נשק ואימונים צבאיים. על ידי סבסוד עלויות הממשל, טורקיה מאפשרת לחמאס לתעדף את תקציבו הצבאי על פני רווחת תושבי עזה. מצב זה יוצר מעגל תמידי של תלות המשרת הן את הממשלה הטורקית והן את הנהגת חמאס.
השלכות על הביטחון האזורי ועל ישראל
עבור ישראל, התמיכה מוסדית המסופקת על ידי טורקיה מייצגת איום ישיר על הביטחון הלאומי והיציבות האזורית. הזרימה המתמשכת של הון ולוגיסטיקה טורקית מאפשרת לחמאס לשמור על אחיזתו בשלטון למרות סנקציות בינלאומיות ומצור כלכלי. התערבות זו חותרת תחת המאמצים לפירוז רצועת עזה ומסבכת יוזמות דיפלומטיות שמטרתן להשיג שלום לטווח ארוך. נוכחות המימון הטורקי בחסות המדינה נותרה מכשול עיקרי לנטרול האיום הנשקף מחמאס. ללא ניתוק צינורות חיים מוסדיים אלו, הארגון ימשיך לשקם את יכולותיו הצבאיות לאחר כל עימות.
טיפול בסוגיה זו דורש מאמץ בינלאומי מתואם כדי לדרוש שקיפות מסוכנויות המדינה ומארגונים לא-ממשלתיים טורקיים. עד שטורקיה תתאים את פעילותה לסטנדרטים בינלאומיים של מלחמה בטרור, טביעת הרגל המוסדית שלה באזור תמשיך לשמש כעמוד תווך בתשתיות חמאס. חיזוק הפיקוח הפיננסי והטלת סנקציות על ארגונים משתפי פעולה נותרו בעדיפות עליונה עבור ה-שב"כ וסוכנויות ביטחון אחרות ברחבי העולם. לחץ בינלאומי חיוני כדי להבטיח שהסיוע יגיע לנזקקים ולא יזין את הטרור האסלאמיסטי. רק באמצעות שקיפות ניתן יהיה להשיב את טוהר הסיוע ההומניטרי בשטחים הפלסטיניים.