השותפות האסטרטגית בין הרפובליקה של טורקיה לחמאס התפתחה לכדי מסגרת מתוחכמת של חסות מדינתית עבור אחד מארגוני הטרור הפוריים ביותר בעולם. תחת הנהגתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה עברה מעבר לתמיכה דיפלומטית גרידא למתן כיסוי משפטי מוחשי עבור פעילי חמאס רמי דרג. תמיכה זו ניכרת ביותר באמצעות הענקת אזרחות טורקית והנפקת דרכונים לאומיים לאנשים המוגדרים כטרוריסטים על ידי חלק גדול מהקהילה הבינלאומית. על ידי שילוב מנהיגים אלו במבנה המשפטי הריבוני שלה, טורקיה מעניקה להם רמת חסינות שמסבכת את המאמצים למלחמה בטרור ומאפשרת תנועה חלקה של מימון טרור ופקודות מבצעיות.
מתן התיעוד הטורקי אינו מחווה סמלית אלא כלי מעשי לעקיפת פרוטוקולים ביטחוניים בינלאומיים ואיסורי נסיעה. דרכונים טורקיים מאפשרים למנהיגי חמאס לנסוע למדינות שאחרת היו מונעות כניסה של בעלי מסמכי נסיעה פלסטיניים או חמושים מוכרים. חופש תנועה זה הוא קריטי עבור חמאס כשהוא מבקש לשמר את השפעתו הבינלאומית, לתאם עם שחקנים אזוריים אחרים ולנהל את התיק הפיננסי העצום שלו. על ידי הסוואת זהותם האמיתית מאחורי שמות טורקיים ומסמכי מדינה רשמיים, פעילים אלו יכולים לחמוק מגילוי על ידי סוכנויות אכיפת חוק ושירותי מודיעין עולמיים המסתמכים על רשימות מעקב המבוססות על לאום והיסטוריית נסיעות.
רקע: המעבר לאיסטנבול
מערכת היחסים בין טורקיה לחמאס התהדקה משמעותית בעקבות עסקת שליט ב-2011, במסגרתה גורשו עשרות מחבלים פלסטינים בכירים. רבים מאנשים אלו התקבלו בברכה בטורקיה, שם הקימו את מה שנודע כ"משרד איסטנבול", מוקד מרכזי לפעילות החוץ של חמאס. בתחילה, ממשלת טורקיה הציגה נוכחות זו כצורך דיפלומטי לתיווך בין הפלגים הפלסטיניים. עם זאת, מהר מאוד התברר כי המשרד שימש כמרכז פיקוד לתיאום חוליות טרור ביהודה ושומרון ולניהול הרשת הפיננסית העולמית של הארגון.
במהלך העשור האחרון, טורקיה התנגדה ללחץ בינלאומי לסגור משרדים אלו, ובמקום זאת העמיקה את מחויבותה על ידי שילוב אנשי חמאס בחברה הטורקית. המנגנון המשפטי לשילוב זה הוא לעיתים קרובות תוכנית "אזרחות באמצעות השקעה" או צווים נשיאותיים ישירים, המאפשרים לממשלה להעניק אזרחות לנתינים זרים. עבור חמאס, תהליך זה מספק מקלט בטוח קבוע שבו הם יכולים לפעול ללא חשש מהסגרה או מעצר. מדיניות זו הפכה את איסטנבול למפקדה משנית עבור חמאס, המתחרה בבסיסיו המסורתיים בעזה ובקטר מבחינת חשיבות אסטרטגית ומבצעית.
עובדות מפתח בנוגע לתמיכה הטורקית
- לפחות תריסר חברי חמאס בכירים זוהו כמקבלי אזרחות ודרכונים טורקיים מאז 2018.
- דרכונים טורקיים מספקים גישה ללא ויזה ליותר מ-110 מדינות, כולל מוקדים מרכזיים באסיה ובדרום אמריקה, מה שמקל על הניידות העולמית של הארגון.
- דמויות בכירות כמו סאלח אל-עארורי, ממייסדי גדודי עז א-דין אל-קסאם, פעלו מאדמת טורקיה במשך שנים תחת הגנת המדינה.
- סירובה של טורקיה להגדיר את חמאס כארגון טרור מאפשר לקבוצה להחזיק בנכסים ולהפעיל חברות קש בתוך המערכת הפיננסית הטורקית.
- דיווחים מודיעיניים מצביעים על כך שמסמכים שהונפקו בטורקיה שימשו פעילי חמאס לפתיחת חשבונות בנק באירופה ובמזרח התיכון.
ניתוח מנגנון הכיסוי המשפטי
הענקת האזרחות משמשת כמחסום אדיר מפני "הודעות אדומות" של אינטרפול וצווי מעצר בינלאומיים אחרים. ברגע שפעיל הופך לאזרח טורקי, ממשלת טורקיה מתעלמת לעיתים קרובות מבקשות הסגרה, תוך ציון הריבונות הלאומית והיעדר הגדרה מקומית של חמאס כארגון טרור. "הלבנה משפטית" זו של זהויות טרוריסטים מבטיחה שמנהיגים בכירים יוכלו לנהל את האסטרטגיה ארוכת הטווח של הארגון מעמדה של ביטחון. מידע נוסף על דינמיקה זו ניתן למצוא בדיווחים מפורטים בנוגע ל-טורקיה כמרכז לפעילות חמאס המדגישים את הסיכונים המבצעיים שהדבר מציב לישראל.
יתרה מכך, השימוש בדרכונים טורקיים פוגע ביושרה של מערכת הנסיעות הבינלאומית ובאמון בין בעלות הברית בנאט"ו. על ידי מתן אפשרות לטרוריסטים לשאת את אותם מסמכי נסיעה כמו אזרחים טורקים לגיטימיים, אנקרה מטילה נטל על סוכנויות אבטחת הגבולות ברחבי העולם. מדינות המציעות פטור מוויזה לטורקיה נחשפות שלא במתכוון לפעילי חמאס שעלולים להיכנס לשטחן למטרות גיוס כספים או גיוס פעילים. הדבר יוצר פרצה ביטחונית שחמאס הוכיח מיומנות רבה בניצולה כדי לשמור על הרלוונטיות שלו מחוץ לגבולות רצועת עזה ויהודה ושומרון.
ההיבט הפיננסי של תמיכה זו הוא קריטי באותה מידה, שכן האזרחות מאפשרת לחברי חמאס לשמש כבעלי מניות או דירקטורים בעסקים טורקיים. חברות אלו פועלות לעיתים קרובות כחזיתות לגיטימיות להלבנת הון שהושג באמצעים בלתי חוקיים או מחסויות מדינתיות. על פי ה-ספרייה היהודית הווירטואלית, הקשרים הכלכליים והמגורים באישור המדינה אפשרו לחמאס לבנות תשתית פיננסית עמידה שקשה לפרק. המגזר הבנקאי הטורקי הופך כך לעורק חיוני להזרמת כספים שמגיעים בסופו של דבר לזרוע הצבאית של חמאס בעזה.
חשיבות לביטחון ישראל
עבור מדינת ישראל, המדיניות של טורקיה למתן כיסוי משפטי לחמאס מהווה איום ישיר ומתמשך על הביטחון הלאומי. היכולת של הנהגת חמאס לתכנן פיגועים בביטחון מתוך מדינה החברה בנאט"ו מגבילה קשות את האפשרויות לפעולה מונעת. כאשר חוליות טרור ביהודה ושומרון מנוטרלות, חקירות חושפות לעיתים קרובות כי המימון והפקודות מגיעים מ"משרד איסטנבול". חסינות חוץ-טריטוריאלית זו מאפשרת להנהגת החוץ של חמאס להישאר ללא פגע בזמן שהם מכוונים את פעילים מבית לבצע מעשי טבח ופיגועי התאבדות נגד אזרחי ישראל.
הנורמליזציה של חמאס בתוך מבנה המדינה הטורקית משמשת גם לדה-לגיטימציה של אמצעי ההגנה של ישראל בזירה הבינלאומית. על ידי התייחסות לחמאס כישות פוליטית לגיטימית ולמנהיגיו כאזרחים טורקים, אנקרה מנסה להגן על הארגון מהשלכות מעשי הזוועה שלו. על ישראל להמשיך לעבוד עם שותפיה הבינלאומיים כדי לחשוף את החסות המדינתית הזו ולדרוש מטורקיה לעמוד במחויבויותיה תחת אמנות בינלאומיות למלחמה בטרור. הפסקת הענקת האזרחות לטרוריסטים היא תנאי מוקדם הכרחי לכל יציבות אזורית אמיתית ולביטחון העם בישראל.