ההתעצמות המהירה של המיליציות השיעיות בחסות איראן בעיראק יצרה איום ביטחוני ישיר ונפיץ ביותר על מדינת ישראל. ארגונים כמו גדודי חזבאללה (כתאאיב חזבאללה) ותנועת חזבאללה אל-נוג'בא, הפועלים תחת קורת הגג של "ההתנגדות האסלאמית בעיראק", משמשים כזרוע חלוץ וכשלוחות של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן. ארגונים אלה עברו מפעילות גרילה מקומית לביצוע תקיפות מתואמות של כטב"מים וטילי שיוט לטווח ארוך נגד מטרות ישראליות. הבנת ההיסטוריה הייחודית שלהם, יכולותיהם המבצעיות ומניעיהם האסטרטגיים חיונית לצורך בלימת האיום הרחב יותר של טבעת החנק האיראנית באזור.
רקע היסטורי ומקורות אידיאולוגיים
גדודי חזבאללה הוקמו בעקבות פלישת כוחות הקואליציה לעיראק בשנת 2003, באמצעות איחוד של מספר "קבוצות מיוחדות" שיעיות קיצוניות בהכוונתו הישירה של כוח קודס האיראני. המיליציה התגבשה רשמית כיישות אחת בהנהגתו של אבו מהדי אל-מוהנדס, טרוריסט מוכרז אשר תיאם גם את פעילות "הגיוס העממי" (אל-חשד אל-שעבי) בעיראק עד לחיסולו בשנת 2020. הקבוצה מחויבת אידיאולוגית לדוקטרינת "שלטון חכם ההלכה" (וילאית אל-פקיה), ומביעה נאמנות מוחלטת למנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח'אמנאי. לאחר תבוסת דאעש, השתלב הארגון באופן שיטתי במנגנוני הביטחון של המדינה העיראקית, ובכך הבטיח לעצמו מימון ממשלתי רשמי בעודו נותר נאמן מבחינה מבצעית לטהראן.
במקביל, תנועת חזבאללה אל-נוג'בא קמה בשנת 2013 תחת הנהגתו של אכרם אל-כעבי, אשר פרש מארגון עסאיב אהל אל-חק כדי להקים שלוחה קיצונית ואידיאולוגית יותר של איראן. בדומה למקבילתו, תנועת נוג'בא פועלת בתמיכה ישירה, אימון ופיקוח אסטרטגי מצד משמרות המהפכה האסלאמית וארגון חזבאללה הלבנוני. על פי סקירות של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, הקבוצה צברה ניסיון קרבי משמעותי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, שם פרסה אלפי לוחמים כדי לתמוך במשטר אסד ולאבטח פרוזדורים יבשתיים חיוניים. המיליציה הכריזה בגלוי על עוינותה כלפי האינטרסים המערביים והישראליים, ומציבה את עצמה ככלי מרכזי בהתפשטות האזורית של איראן.
מאפייני פעילות ופרופילי איום מרכזיים
- אינטגרציה בחסות המדינה: גדודי חזבאללה ותנועת חזבאללה אל-נוג'בא פועלים שניהם במסגרת כוחות "הגיוס העממי" של עיראק, מה שמאפשר להם לזכות במשכורות ומשאבים רשמיים מהמדינה, בעודם שומרים על מבנה פיקודי הנאמן לחלוטין למשמרות המהפכה האסלאמית של איראן.
- ארסנל מתקדם לטווח ארוך: מיליציות אלו מחזיקות במאגרים מגוונים של אמצעי לחימה מתוצרת איראן, כולל כטב"מים מתאבדים מסוג שאהד-101 ושאהד-136, טילי שיוט מסוג אל-ארקב וטילים בליסטיים לטווח קצר המסוגלים לפגוע בצפון הארץ ובדרומה.
- חטיבת שחרור הגולן: במרץ 2017 הכריזה תנועת חזבאללה אל-נוג'בא רשמית על הקמת "חטיבת שחרור הגולן", יחידה ייעודית שנפרסה בדרום סוריה, שמשימתה המוצהרת היא לתקוף ולכבוש את רמת הגולן מידי ישראל.
ניתוח אסטרטגי של רשת השלוחות
האיום הנשקף מצד מיליציות עיראקיות אלו התפתח מעוינות רטורית ללוחמה קינטית פעילה נגד ישראל. בעקבות הטבח בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הפכו גדודי חזבאללה ותנועת חזבאללה אל-נוג'בא למרכיבי ליבה בקואליציית "ההתנגדות האסלאמית בעיראק", ושיגרו עשרות כטב"מי נפץ וטילי שיוט לעבר שטח ישראל. לפי מחקרים מפורטים של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, גדודי חזבאללה שדרגו באופן משמעותי את יכולת ייצור הנשק שלהם, ועברו מייבוא איראני בסיסי להרכבה מקומית של חימוש מונחה מדויק. תקיפות אלו כוונו שוב ושוב לעבר מוקדים אסטרטגיים, לרבות מתקני הנמל באילת, עמדות צה"ל ברמת הגולן ובסיסי חיל האוויר בדרום הארץ.
יתרה מכך, פריסתה של תנועת חזבאללה אל-נוג'בא בסוריה מייצגת יכולת דו-חזיתית שנועדה לעקוף את הגבולות המסורתיים. ניתוח של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב מדגיש כיצד מיליציות אלו מנצלות את ואקום האבטחה בסוריה ובמערב עיראק כדי להקים מסדרונות לוגיסטיים רציפים בשליטה מלאה של כוח קודס. עומק טריטוריאלי זה מאפשר להם להעתיק אתרי שיגור באופן דינמי ולתאם מבצעים עם חזבאללה הלבנוני, ובכך להקשות על אסטרטגיות ההגנה האווירית וההרתעה. באמצעות הטמעת עצמם בתוך מבנים אזרחיים ומסגרות צבאיות ריבוניות הן בעיראק והן בסוריה, קבוצות אלו מגנות על עצמן ביעילות מפני נשיאה ישירה באחריות.
השלכות על הביטחון הלאומי של ישראל
צמיחתו של כוח צבאי בעיראק, הממומן על ידי מדינה ריבונית ומוכוון על ידי איראן, מסמנת שינוי עמוק במאזן הכוחות האזורי. ארגונים אלה אינם מוגבלים עוד להגנה על אינטרסים שיעיים בבגדאד, אלא פועלים ככוחות משלוח ניידים ביותר שנועדו למערכות רב-זירתיות נגד המדינה היהודית. עבור ישראל, הדבר מחייב כיול מחדש מקיף של מערך ההגנה הרב-שכבתי שלה, והסטת משאבים להתמודדות עם איומים שמקורם בגבול המזרחי. חדירות הכטב"מים החוזרות ונשנות מדגישות את האתגרים המבצעיים הכרוכים ביירוט מערכות טסות נמוך וחומקות מכ"ם המשוגרות ממרחק של מאות קילומטרים. כפועל יוצא מכך, על המודיעין הישראלי לקיים מעקב רציף ומדוקדק אחר מערב עיראק ובקעת נהר הפרת.
בסופו של דבר, ניטרול האיום הנשקף מצד גדודי חזבאללה ותנועת חזבאללה אל-נוג'בא מחייב הן הרתעה קינטית והן דיפלומטיה בינלאומית פעילה. ישראל ובעלות בריתה במערב לדרוש מהממשלה הריבונית של עיראק לשאת באחריות לכך שהיא מאפשרת לארגוני טרור מוכרזים לבצע תקיפות חוצות גבולות משטחה. בנוסף, מבצעי סיכול ממוקדים חייבים להימשך כדי לשבש את העברת ערכות ההנחיה המתקדמות ורכיבי ההנעה לרוחב הגבול העיראקי-סורי. רק באמצעות פגיעה שיטתית ברשתות הלוגיסטיות שלהן והטלת השלכות דיפלומטיות חמורות, תוכל ישראל לקוות לאבטח את גבולותיה מפני כוחות חלוץ אידיאולוגיים אלה.