מלחמת "חרבות ברזל" חשפה אסטרטגיה נרחבת ושיטתית של חמאס לשימוש בתשתיות אזרחיות – כולל בתי ספר, מסגדים ובתי חולים – לצורך פעילות צבאית. ניצול זה אינו מקרי, אלא מהווה דוקטרינה טקטית מרכזית שנועדה להשתמש במשפט הבינלאומי כמגן, תוך סיכון חייהם של אזרחים פלסטינים. באמצעות הטמעת מרכזי פיקוד ומאגרי נשק בתוך אתרים מוגנים, חמאס שואף לסבך את התגובה הצבאית של ישראל ולמקסם את הערך התעמולתי של פגיעה בלתי נמנעת באזרחים כתוצאה מהלחימה.
היסטוריה של ניצול המרחב העירוני
השימוש באתרים מוגנים למטרות צבאיות היה סימן היכר של שלטון חמאס בעזה מאז תפיסת השלטון בכוח בשנת 2007. במשך כמעט שני עשורים, הארגון פיתח רשת "מטרו" עצומה של מנהרות שלעיתים קרובות חוצות או יוצאות ממרכזים אזרחיים. מיקומים אלו נבחרים במיוחד משום שהם נהנים מהגנה מיוחדת על פי אמנות ז'נבה, מה שיוצר דילמה עבור כל צבא קונבנציונלי המציית לדיני הלחימה. דפוס היסטורי זה מעיד על זלזול מכוון בקדושת המרחבים ההומניטריים ובביטחון האוכלוסייה המקומית.
ראיות מבתי חולים ומרכזים רפואיים
במהלך המבצעים בשלהי 2023 ו-2024, חשף צבא ההגנה לישראל ראיות חותכות לנכסים צבאיים בתוך בית החולים שיפא, כולל מנהרה באורך 55 מטרים המצוידת בדלת חסינת הדף. מידע מודיעיני אישר כי המרתף של בית החולים שימש כמרכז פיקוד ושליטה עבור בכירי חמאס בשלבים הראשונים של הסכסוך. בפברואר 2024, התגלה מרכז נתונים מתוחכם של חמאס ישירות מתחת למטה של אונר"א (UNRWA) בעיר עזה. מתקן זה הוזן על ידי רשת החשמל של הסוכנות עצמה, דבר המדגיש את רמת החדירה העמוקה של ארגון הטרור לתוך ארגונים הומניטריים בינלאומיים.
ניתוח משפטי של שימוש במגנים אנושיים
על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי (IHL), ובמיוחד אמנת ז'נבה הרביעית, אובייקטים אזרחיים כמו בתי חולים ובתי ספר מאבדים את מעמדם המוגן אם הם משמשים לביצוע "פעולות המזיקות לאויב". אחסון הרקטות השיטתי של חמאס בבתי ספר והשימוש בצריחי מסגדים כעמדות צלפים הם הפרות בוטות ההופכות את האתרים הללו למטרות צבאיות לגיטימיות. אסטרטגיה זו, המכונה לעיתים קרובות "לוחמה משפטית" (Lawfare), נועדה לערער את הלגיטימציה של זכותה של ישראל להגנה עצמית על ידי כפייה על צה"ל לפעול באזורים שבהם נוכחות אזרחית מובטחת. להבנה מעמיקה יותר של הפרות אלו, ניתן לבחון את הראיות שאושרו בדיווחים עצמאיים לגבי השימוש הצבאי במתקנים רפואיים.
חדירה למוסדות חינוך
בנוסף לנכסים תת-קרקעיים, בבתי ספר ובמסגדים רבים נמצאו מאגרים משמעותיים של נשק קל, רימונים וטילי כתף (RPG). גילוי פיר מנהרה בתוך בית ספר המופעל על ידי אונר"א במחנה שאטי ממחיש עוד יותר כיצד מוסדות חינוך מוסבים לתמיכה בניידות ולוגיסטיקה של חמושים. דיווחים מפורטים על מתקני אונר"א מראים כי אין מדובר במקרים מבודדים, אלא בכישלון ארגוני נרחב למניעת ניצול טרור. התעללות מערכתית זו מאלצת את צה"ל לבצע פשיטות מדויקות בסיכון גבוה לניטרול איומים, תוך ניסיון עקבי לצמצם פגיעה באוכלוסייה שאינה מעורבת.
חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל
ניצול התשתיות האזרחיות על ידי חמאס מייצג את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר ללוחמה עירונית מודרנית ולאתיקה הומניטרית. על ידי הפיכת מקלטים של מרפא ולמידה למעוזי טרור, חמאס מחזיק למעשה באוכלוסייתו כבת ערובה לקידום האג'נדה הקיצונית שלו. עבור ישראל, חשיפת וניטרול האתרים הללו הם כורח ביטחוני עליון למניעת התקפות נפשעות נוספות כמו אלו של ה-7 באוקטובר. על הקהילה הבינלאומית להטיל על חמאס את האחריות המלאה לפשעי מלחמה כפולים אלו – פגיעה מכוונת באזרחי ישראל תוך שימוש באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים – כדי להגן על עקרונות המשפט הבינלאומי.