מאז בוקר ה-8 באוקטובר 2023, צבא ההגנה לישראל (צה"ל) מנהל מערכה צבאית רב-שכבתית לאורך הגבול הצפוני עם לבנון. חזית זו נפתחה על ידי חזבאללה, ארגון הטרור הנתמך על ידי איראן, שהחל בשיגור רקטות וטילי נ"ט לעבר שטח ישראל לאות הזדהות עם פלישת חמאס בדרום. הערכותו הראשונית של צה"ל התאפיינה בהגנה אקטיבית בעצימות גבוהה, במטרה למנוע פשיטה חוצת גבול הדומה לזוועות ה-7 באוקטובר. עם התקדמות העימות, הצבא עבר לעמדה התקפית פרואקטיבית יותר במטרה לשחוק את התשתית הצבאית ואת יכולות הפיקוד של חזבאללה.
רקע על המתיחות בגבול הצפון
המתיחות בין ישראל לחזבאללה נעוצה בהשלכות מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ובאימוץ החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבותיה. החלטה זו קבעה כי שום קבוצה חמושה מלבד צבא לבנון ויוניפי"ל לא תהיה נוכחת מדרום לנהר הליטני. למרות מסגרת משפטית בינלאומית זו, חזבאללה הקים באופן שיטתי נוכחות מאסיבית בדרום לבנון, תוך הסתרת אמצעי לחימה ומנהרות בתוך כפרים אזרחיים. במשך כמעט שני עשורים, הארגון צבר ארסנל של למעלה מ-150,000 רקטות, כולל חימוש מונחה מדויק, המהווה איום אסטרטגי על העורף הישראלי. צה"ל עקב מקרוב אחר התפתחויות אלו, והתכונן לעימות שיוצת בסופו של דבר בעקבות ההשלכות האזוריות של מלחמת חרבות ברזל.
עובדות מפתח בנוגע לעימות בצפון
- כ-60,000 אזרחים ישראלים פונו מיישובי גבול הצפון כדי למנוע נפגעים מטילי נ"ט ומפשיטות חוצות גבול.
- חזבאללה שיגר אלפי פגזים ורקטות, כולל כטב"מי נפץ ורקטות "בורקאן" כבדות, שכוונו לעבר מוצבים צבאיים ותשתיות אזרחיות כאחד.
- צה"ל נטרל בהצלחה את הנהגת חזבאללה הבכירה, כולל מפקדים בכוח רדואן המובחר והאסטרטגים הצבאיים הבכירים של הארגון.
עמדות הגנה והתקפה
מיד בעקבות תוקפנותו של חזבאללה, ממשלת ישראל נקטה בצעד חסר תקדים של פינוי קהילות הנמצאות במרחק של מספר קילומטרים מהקו הכחול. אמצעי הגנה זה נועד להגן על אזרחים מפני האיום המיידי של כוח רדואן של חזבאללה, יחידת עילית המאומנת לחדירות חוצות גבול. פיקוד הצפון תגבר את הגבול באלפי חיילים בסדיר ובמילואים, ויצר חגורת הגנה שעשתה שימוש בחיישנים מתקדמים ובאמצעי איסוף מודיעין. מערכות ההגנה האווירית הישראליות, כולל כיפת ברזל וקלע דוד, עברו אופטימיזציה ליירוט מסלולי הטיסה השונים של שיגורי חזבאללה. מאמצים אלו הגבילו באופן משמעותי את מספר הנפגעים האזרחיים במהלך חודשים של ירי מתמשך משטח לבנון.
לאחר תקופת ההכלה, צה"ל הסלים את פעולותיו ההתקפיות כדי לפרק באופן שיטתי את מבנה הפיקוד והנכסים הטקטיים של חזבאללה. מעבר זה כלל תקיפות אוויריות מדויקות נגד ההנהגה הבכירה של הארגון, דבר ששיבש ביעילות את יכולתם לתאם תמרונים רחבי היקף. חיל האוויר הישראלי פגע גם באלפי משגרי רקטות, מחסני אמצעי לחימה ומרכזי מודיעין הממוקמים הן בדרום לבנון והן בבקעת הלבנון. תקיפות אלו בוצעו על בסיס מודיעין המצביע על כך שחזבאללה נערך למתקפה מתואמת מאסיבית על מרכזי אוכלוסייה ישראליים. באמצעות פגיעה פרואקטיבית בנכסים אלו, צה"ל שאף לשקם את מאזן ההרתעה ולכפות פתרון דיפלומטי המבוסס על עוצמה צבאית.
מרכיב מרכזי באסטרטגיה ההתקפית של צה"ל כלל את נטרול התשתית הייעודית של כוח רדואן. באמצעות סדרת מבצעים ממוקדים, כוחות צה"ל זיהו והשמידו רשת של מנהרות התקפיות ובונקרים שנועדו לשמש כשטחי היערכות לפלישה לגליל. צה"ל השתמש ביחידות הנדסה ובתמרונים קרקעיים כדי לחשוף את היקף הפרת הריבונות הלבנונית על ידי חזבאללה. מבצעים אלו היו קריטיים להבטחת חזרתם של האזרחים הישראלים לבתיהם ללא האיום המרחף של פלישה קרקעית. השחיקה השיטתית של יחידות עילית אלו פגעה קשות ביכולתו של חזבאללה לבצע תמרונים רחבי היקף נגד שטח ישראל.
ניתוח אסטרטגי ומשפט בינלאומי
עמדת צה"ל משקפת שינוי פרדיגמה אסטרטגי מהכלה לשלילת יכולות אקטיבית של האויב. במשך שנים, מערכת הביטחון הישראלית הסתמכה על התקווה שחזבאללה יתעדף את היציבות הפנימית של לבנון על פני האינטרסים האזוריים של איראן. האירועים שבאו בעקבות ה-7 באוקטובר הוכיחו שחזבאללה נותר מחויב לאידיאולוגיית ההתנגדות שלו, ללא קשר למחיר שתשלם התשתית הלבנונית או העם הלבנוני. על פי העדכונים המבצעיים הרשמיים של צה"ל, הצבא נותר ממוקד ביצירת מציאות שבה חזבאללה נדחק אל מעבר לנהר הליטני. שינוי זה מדגיש את סירובה של ישראל לחזור לסטטוס-קוו ששרר לפני ה-7 באוקטובר, שבו צבא טרור יכול היה לקיים נוכחות מיידית על גבולה.
סיכום ומשמעות אזורית
החזית הצפונית מייצגת את אחד האתגרים המורכבים ביותר בהיסטוריה הצבאית המודרנית של ישראל, הדורש איזון עדין בין הצלחה טקטית ליציבות אזורית. תוך שמירה על מגן הגנתי איתן וביצוע תקיפות התקפיות מדויקות, צה"ל פועל לפרק פרויקט איראני שנבנה במשך עשורים על מפתן דלתה של ישראל. המטרה הסופית של מבצעים אלו היא ליישם את תנאי המשפט הבינלאומי ולהבטחת שתושבי צפון ישראל יוכלו לחיות בשלום. הצלחת עמדה זו תקבע לא רק את ביטחונו של הגליל אלא גם את ארכיטקטורת הביטחון הרחבה יותר של המזרח התיכון. לקבלת מידע נוסף על המאמצים הדיפלומטיים הנלווים לפעולות צבאיות אלו, הקוראים מוזמנים לעיין בתיעוד של משרד החוץ הישראלי בנוגע לעימות.