המערכה על חאן יונס מייצגת את אחד השלבים המשמעותיים ביותר במבצע "חרבות ברזל", שהחל בעקבות מעשי הטבח בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כעיר השנייה בגודלה בעזה וכמעוז מרכזי של ארגון הטרור חמאס, חאן יונס שימשה כמרכז קריטי לניהול צבאי ולתכנון אסטרטגי. צבא ההגנה לישראל (צה"ל) פתח בתמרון קרקעי בעצימות גבוהה בתחילת דצמבר 2023 כדי לפרק את חטיבת חמאס המקומית. מבצע זה תוכנן במיוחד כדי לנטרל את תשתית הפיקוד והשליטה שאיפשרה את הלוחמה הממושכת של הארגון. העיר נחשבה למרכז כובד עבור האויב, מה שחייב גישה רב-ממדית מתוחכמת.
רקע והיסטוריה טקטית
מבחינה היסטורית, חאן יונס זוהתה כלב האידיאולוגי והמבצעי של הנהגת חמאס. זהו מקום הולדתם ובסיס הכוח של יחיא סינוואר, המוח שמאחורי מתקפת ה-7 באוקטובר, ושל מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. במהלך כמה עשורים, חמאס הפך את העיר למבצר תת-קרקעי, תוך הקמת מאות קילומטרים של מנהרות מבוצרות מתחת לאזורי מגורים אזרחיים. מנהרות אלו שימשו לאחסון אמצעי לחימה, לתכנון חדירות חוצות גבולות וכמגורים מאובטחים להנהגת העילית של הארגון. המורכבות של סביבה זו הפכה אותה לאחד מאזורי הלחימה האורבניים המאתגרים ביותר בהיסטוריה הצבאית המודרנית.
התשתית התת-קרקעית בחאן יונס, המכונה לעיתים "המטרו הדרומי", הייתה מתקדמת משמעותית מכפי שהוערך בעבר. יחידות הנדסה ישראליות, כמו יהל"ם, גילו בונקרים רב-מפלסיים המצוידים במערכות סינון אוויר, חשמל וקווי תקשורת מתקדמים. מתקנים אלו איפשרו למפקדי חמאס להישאר חבויים במשך חודשים תוך שהם מכוונים התקפות נגד שטח ישראל וכוחות הביטחון. חלק מהמנהרות היו עמוקות מספיק כדי לעמוד בתחמושת אווירית סטנדרטית, מה שחייב טכניקות הריסה קרקעיות מיוחדות. גילוי אתרים אלו סיפק ראיות מוצקות להשקעה המסיבית של חמאס בתשתיות צבאיות על חשבון רווחת האזרחים.
עובדות מרכזיות על המערכה
- פריסת יחידות העילית מגלן, אגוז ודובדבן במסגרת אוגדה 98 של צה"ל להובלת ההסתערות הקרקעית.
- השמדת למעלה מ-20 קילומטרים של מנהרות אסטרטגיות, כולל כאלו ששימשו ספציפית בכירים בחמאס ולמעבר חטופים.
- חילוץ מידע מודיעיני רב, שרתים דיגיטליים ואמצעי לחימה מתחת לבתי מגורים ומתקנים רפואיים אזרחיים.
ניתוח פעולות הלחימה האורבנית
אוגדה 98 של צה"ל, בסיוע כוחות מיוחדים וחיל האוויר הישראלי, הובילה את המערכה שנמשכה חודשים לטיהור השטח האורבני המורכב של העיר. המבצעים הצבאיים התמקדו ב"לב" העיר, כולל שכונות אל-אמל ונאצר, שבהן הטמיע חמאס נכסים צבאיים משמעותיים בתוך תשתיות אזרחיות. חיילים גילו פירים רבים של מנהרות בתוך בתים, בתי ספר ומסגדים, מה שאישש את השימוש הנרחב במגינים אנושיים. פעולות הטיהור דרשו לחימה קפדנית מבית לבית כדי למזער פגיעה באזרחים תוך חיסול חוליות טרור מבוצרות. גישה טקטית זו הייתה חיונית לאבטחת האזור ולזיהוי מיקומם של חטופים המוחזקים בידי הארגון.
ניתוח אסטרטגי של הקרב מדגיש את קנה המידה חסר התקדים של רשת המנהרות שבה נתקלו כוחות הביטחון במהלך התמרון. בניגוד לעימותים קודמים, צה"ל השתמש בטכנולוגיית מיפוי מתקדמת וביחידות הנדסה מיוחדות כדי לנטרל את המערכת מבלי להשמיד את פני השטח העירוניים לחלוטין. עם ההשתלטות על מפקדת חטיבת חאן יונס של חמאס, צה"ל השיג גישה למסמכי מודיעין יקרי ערך ולשרתים דיגיטליים. חומרים אלו סיפקו תובנות מעמיקות לגבי המימון העולמי של חמאס והאסטרטגיה ארוכת הטווח שלו לעימות עם ישראל. לעדכונים מבצעיים מפורטים יותר, מאגר המלחמה הרשמי של צה"ל מספק תיעוד כרונולוגי של הישגים צבאיים אלו.
סיכום ומשמעות אסטרטגית
סיומו של שלב הלחימה המרכזי בחאן יונס באפריל 2024 סימן תפנית מכרעת במסלול המלחמה. באמצעות פירוק חטיבת חאן יונס, צה"ל שבר למעשה את עמוד השדרה של ההתנגדות הצבאית המאורגנת של חמאס בדרום עזה. הישג זה איפשר את הרחבת המבצעים לעבר רפיח ואת חסימת נתיבי ההברחה חוצי הגבולות של חמאס בסופו של דבר. שחיקת מרכזי ההנהגה באזור זה נותרה אבן יסוד במטרת ישראל להבטיח שעזה לא תהווה עוד איום רצחני. הקשר נוסף על ההיבטים המשפטיים והביטחוניים של מבצעים אלו ניתן למצוא דרך משרד החוץ הישראלי.
היבט קריטי של המבצע בחאן יונס כלל נטרול של מרכזי פיקוד שהוטמעו בתוך או ליד מתקנים רפואיים. צה"ל סיפק ראיות נרחבות, כולל תיעוד וידאו ומחבלים שנתפסו, המראים כי חמאס השתמש בבתי החולים נאצר ואל-אמל כבסיסים לוגיסטיים וכאתרי כליאה לחטופים. פעולות אלו מהוות הפרות בוטות של המשפט הבינלאומי, שכן הארגון ניצל את המעמד המוגן של בתי החולים כדי להגן על פעילותו הצבאית. כוחות הביטחון הישראליים ביצעו מבצעים מדויקים לסילוק נוכחות הטרור מאזורים אלו תוך הבטחה שהשירותים הרפואיים לבלתי מעורבים יוכלו להתחדש בסופו של דבר. שלב זה של המערכה הדגיש את האתגרים האתיים בלחימה מול אויב השואף במכוון למקסם את החשיפה של אוכלוסייה אזרחית.