הארכיטקטורה הפוליטית של הרשות הפלסטינית מאופיינת במצב מתמשך של קיפאון דמוקרטי, שהגיע לשיאו בביטולן בעל ההשלכות הרות הגורל של הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בשנת 2021. ב-15 בינואר 2021, פרסם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, צו נשיאותי הקובע מועד לבחירות לאומיות ראשונות מזה חמש-עשרה שנה, מהלך שנתפס לרגע קט כפתח מדיני נדיר. עם זאת, ככל שהתקדם ההליך האלקטורלי, הפגיעוּת המערכתית העמוקה של פת"ח, מפלגת השלטון, לצד התחזקותו המהירה של חמאס, החלו לאיים על הסטטוס קוו. מה שהוצג בתחילה כמהלך של התחדשות דמוקרטית הפך במהרה לתמרון פוליטי הגנתי שנועד לשמר את אחיזתה של האליטה השלטת ברמאללה במוקדי הכוח. ביטולן הסופי של הבחירות ב-29 באפריל 2021 שינה מן היסוד את המפה הפוליטית הפלסטינית והחריף את שחיקת הלגיטימיות הפנימית של הרשות הפלסטינית.
רקע והקשר היסטורי
על מנת להבין את ביטולן האסטרטגי של הבחירות בשנת 2021, יש לבחון תחילה את מורשת המערכה הדמוקרטית האחרונה שהתקיימה בשטחי הרשות הפלסטינית בשנת 2006. במערכת בחירות פרלמנטרית היסטורית זו, זכה ארגון הטרור האסלאמיסטי חמאס ברוב מפתיע בפרלמנט, והביס את תנועת פת"ח החילונית ששלטה באופן מסורתי במוסדות הפוליטיים הפלסטיניים. החרם הבינלאומי שהוטל בעקבות זאת על הממשלה בראשות חמאס והמתחים הפנימיים הגואים הובילו למלחמת אזרחים קצרה אך אלימה בשנת 2007. עימות זה הביא לפיצול גיאוגרפי ופוליטי, במסגרתו תפס חמאס שליטה מוחלטת ברצועת עזה, בעוד פת"ח שמרה על שליטתה המינהלית בחלקים מיהודה ושומרון באמצעות הרשות הפלסטינית. מאז אותו קרע, מחמוד עבאס שולט באמצעות צווים נשיאותיים, תוך שהוא דוחה שוב ושוב את הבחירות כדי למנוע השתלטות אלקטורלית נוספת של חמאס.
בתחילת שנת 2021, המצב הפנימי ברשות הפלסטינית הפך למעורער יותר ויותר נוכח חוסר שביעות רצון ציבורי נרחב, קשיים כלכליים והאשמות גוברות בשחיתות מוסדית. הכרזתו של עבאס על בחירות חדשות לפרלמנט שנקבעו ל-22 במאי ובחירות לנשיאות ל-31 ביולי נתפסה בתחילה כניסיון להשיב לעצמו לגיטימיות בינלאומית. מהלך זה כוון במיוחד כלפי ממשל ביידן שנכנס זה מקרוב לתפקידו בארצות הברית, בעוד ההנהגה הפלסטינית ביקשה לשקם את היחסים הדיפלומטיים ולהבטיח סיוע פיננסי חיוני. מנהיגי פת"ח הניחו כי יוכלו להנדס הסכם חלוקת סמכויות מובנה עם חמאס שישביע את רצונם של התורמים הבינלאומיים מבלי לסכן את שליטתם ברשות המבצעת. עם זאת, הימור מחושב זה תת-הערך את עומק השסעים הפנימיים בתוך פת"ח ואת הגמישות הפוליטית של יריביה.
עובדות מפתח על קריסת ההליך האלקטורלי ב-2021
- הצו המקורי של הבחירות ב-2021 תוכנן לעשות שימוש בשיטת בחירות יחסית חדשה, שנועדה למנוע מכל מפלגה שהיא לזכות ברוב פרלמנטרי מוחץ.
- מפלגת פת"ח התפצלה לשלוש רשימות יריבות: הרשימה הרשמית בגיבויו של מחמוד עבאס, רשימת "חופש" (חורייה) בהובלת נאצר אל-קידווה והמנהיג הכלוא מרואן ברגותי, ורשימת "העתיד" (אל-מוסתקבל) הנתמכת על ידי ראש מנגנוני הביטחון לשעבר הגולה, מוחמד דחלאן.
- ב-29 באפריל 2021 הודיע מחמוד עבאס רשמית על דחיית הבחירות ללא הגבלת זמן, תוך שהוא נתלה בסירובה לכאורה של ישראל לאפשר הקמת קלפיות רשמיות במזרח ירושלים.
- הן גורמי ביטחון ישראלים והן גופי מודיעין בינלאומיים הזהירו את הרשות הפלסטינית בשיחות סגורות כי קיום הבחירות יוביל ככל הנראה לניצחון מכריע של חמאס.
- חמאס מיהר לגנות את הביטול כהפיכה נגד הקונצנזוס הלאומי הפלסטיני, וטען כי סוגיית ירושלים אינה אלא תירוץ נוח עבור עבאס להגן על שלטונו.
ניתוח הדחייה האסטרטגית
ההצדקה האסטרטגית לדחיית הבחירות התמקדה בסוגיית מזרח ירושלים, אך אנליסטים פוליטיים עצמאיים פטרו הסבר זה באופן נרחב כשעיר לעזאזל פוליטי. על פי ניתוח מפורט של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, החלטתו של עבאס נבעה בעיקרה מהאיום המיידי של קריסת פת"ח. טרם הדחייה, סקרי דעת קהל הראו כי גם פת"ח מאוחדת נהנתה מפופולריות נמוכה במיוחד, כאשר שני שלישים מהציבור הפלסטיני דרשו את התפטרותו של המנהיג בן השמונים ומעלה. המצב הוחמר עוד יותר כאשר פת"ח התפצלה לשלוש רשימות מתחרות, מה שהבטיח למעשה כי הקולות המתנגדים לעבאס ישלטו בקלפיות. אילו הבחירות לפרלמנט היו מתקיימות בתנאים מפוצלים אלו, חמאס היה מגיח כגוש הפוליטי הגדול והמלוכד ביותר במועצה המחוקקת הפלסטינית.
ההערכות המודיעין הפנימיות של ישראל ושל מדינות ערב באזור תאמו לחלוטין את חששותיו של עבאס מפני ניצחון של חמאס. דוחות של הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) חושפים כי גורמי ביטחון ישראלים הזהירו במפורש את ההנהגה הפלסטינית מפני ההשלכות הביטחוניות החמורות של מתן היתר לחמאס להתמודד ללא הגבלות. מתוך חשש שגל דמוקרטי יעניק לגיטימציה לארגון טרור המוגדר ככזה על ידי הקהילה הבינלאומית, פעלו גורמי הביטחון מאחורי הקלעים כדי לעודד את דחיית הבחירות. עבאס ניצל בתחכום את הסוגיה הסמלית של מזרח ירושלים כדי להציג את הביטול כמעשה של התנגדות לאומית לריבונות הישראלית. תמרון זה איפשר לו לחמוק מאחריות ישירה לשלילת זכויותיהם הדמוקרטיות של אזרחיו, ובו בזמן להימנע מתבוסה מוחצת ליריביו מבית.
המניפולציה סביב פרוטוקולי ההצבעה בירושלים הבליטה את הציניות המבנית המאפיינת את ממשל הרשות הפלסטינית. תחת מסגרת הסכמי אוסלו, היו קיימים הסדרים ספציפיים המאפשרים לתושבי מזרח ירושלים להצביע בסניפי דואר ייעודיים, כפי שנעשה בבחירות קודמות. מחקר שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מראה כי עבאס הציב במכוון דרישות בנוגע לירושלים שישראל היתה צפויה לדחות בוודאות. על ידי דרישה להקמת קלפיות מלאות וחופשיות ברחבי העיר כולה, הנדס עבאס מבוי סתום פוליטי ששימש כצידוק המושלם לדחייה. אסטרטגיה מחושבת זו גלגלה ביעילות את האשמה בקריסה הדמוקרטית לפתחה של ישראל, תוך שהיא מסווה את הפחד העמוק של פת"ח מפני קהל הבוחרים שלה עצמה.
סיכום ומשמעות אסטרטגית עבור ישראל
ביטולן האסטרטגי של בחירות 2021 קיבע את שחיקתה הסופית של הלגיטימיות הציבורית של הרשות הפלסטינית, והטיל אותה אל תוך משבר שלטוני קיומי. ללא מנדט ציבורי או ערוצים דמוקרטיים לביטוי פוליטי, הציבור הפלסטיני רואה יותר ויותר בהנהגה ברמאללה משטר סמכותני המשרת את עצמו בלבד. אובדן סמכות זה יצר ואקום ביטחוני מסוכן ביהודה ושומרון, המאפשר למיליציות חמושות מקומיות ולפלגי טרור להרחיב את השפעתם באזורים כמו ג'נין ושכם. עבור ישראל, התפוררות זו מציבה דילמה ביטחונית מורכבת, בעוד הממשל המרכזי ברמאללה מתקשה לשמור על החוק והסדר. קריסת ההליך האלקטורלי הדגישה כי הרשות הפלסטינית אינה מסוגלת ליישם רפורמות או להציב פרטנר דמוקרטי ואמין לדו-קיום בשלום.