משבר הירושה של עבאס וואקום הכוח ברמאללה

הרשות הפלסטינית ברמאללה ניצבת בפני משבר הנהגה חסר תקדים, בעוד נשיאה, מחמוד עבאס, נכנס לעשור העשירי לחייו ללא יורש ברור שנבחר באופן דמוקרטי. קיפאון פוליטי זה פגע קשות ביציבותה הפנימית ובלגיטימיות המקומית של הרשות, והפך את שאלת הירושה לחשש ביטחוני אזורי מרכזי. באמצעות פירוק שיטתי של המוסדות הדמוקרטיים וביטול הבחירות לנשיאות ולפרלמנט, עבאס ריכז בידיו כוח אישי עצום אך הותיר מערכת שברירית החשופה לקריסה. ואקום הכוח שנוצר מאיים להצית מאבק כאוטי בין פלגים יריבים על השליטה ביהודה ושומרון.

שורשיו ההיסטוריים של הקיפאון בסוגיית הירושה

מחמוד עבאס נבחר לכהונת נשיא בת ארבע שנים בשנת 2005, בעקבות מותו של יאסר ערפאת, אך הוא מחזיק בתפקידו מזה למעלה משני עשורים מבלי שעמד לבחירת הציבור פעם נוספת. על פי חוק היסוד הפלסטיני, אם מתפנה משרת הנשיא, על יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית לקבל לידיו את סמכויות השלטון הזמניות למשך שישים יום. עם זאת, עבאס עקף מנדט חוקתי זה על ידי פיזור הפרלמנט, בעיקר משום שיושב הראש האחרון שנבחר השתייך לתנועת חמאס היריבה. כתוצאה מכך, המנגנונים המשפטיים למעבר שלטון מסודר הושעו, דבר שאילץ את עבאס להסתמך על צווים נשיאותיים שנויים במחלוקת כדי לנהל את המעבר הפוליטי.

כדי להבטיח את אחיזתו בשלטון לאורך השנים, דחק עבאס שוב ושוב יריבים פוליטיים בולטים וניטרל טוענים פוטנציאליים לכתר בתוך מפלגתו שלו, פת"ח. מנהיגים בולטים כמו ראש מנגנוני הביטחון הגולה מוחמד דחלאן ומרואן ברגותי האסיר נדחקו לשוליים כדי למנוע כל חלופה אמינה להנהגה הנוכחית. על פי דוח ניתוח של ה-Foundation for Defense of Democracies, תהליך בחירת מנהיגים זה, המזכיר קונקלווה בסגנון הוותיקן, רוקן מתוכן את המוסדות הדמוקרטיים הפלסטיניים. ללא תהליכים פוליטיים או ועידות סדירות, היכולת המוסדית של פת"ח ושל הרשות הפלסטינית נשחקה קשות, דבר המלבה תסכול ציבורי נרחב וחוסר יציבות מקומי.

עובדות מפתח במאבק הכוח ברמאללה

משבר הירושה המחריף מתאפיין בכמה מהלכים פוליטיים מערערי יציבות ובשחיתות מוסדית גוברת. בעוד שעבאס מינה מדי פעם דמויות זמניות כדי לרצות משקיפים בינלאומיים, מעשיו חתרו בעקביות תחת האמינות המקומית של הרשות.

• צווים נשיאותיים חד-צדדיים: בשלהי אוקטובר 2025 עקף מחמוד עבאס את ערוצי החקיקה המקובלים כדי להוציא את ההצהרה החוקתית מספר 1 לשנת 2025, אשר קבעה באופן חד-צדדי את בעל בריתו הקרוב וסגן יו"ר הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א-שייח', כיורשו הזמני.
• משחק כוחות שושלתי: דיווחים מה-New York Times מצביעים על כך שעבאס פועל באופן אקטיבי למיצוב בנו בן ה-64, יאסר עבאס, לתפקיד הנהגה בכיר בפת"ח, דבר המעורר תרעומת עמוקה בקרב בכירים במפלגה ובציבור הפלסטיני, הרואים במהלך התלכדות מושחתת של כוח שושלתי.
• התפוררות אמון הציבור: הרשות הפלסטינית מתמודדת עם רמות שפל חסרות תקדים בפופולריות שלה בשל שחיתות מערכתית, התיאום הביטחוני עם ישראל והעדר מוחלט של ייצוג דמוקרטי, מה שמותיר את הגוף השלטוני כמעט ללא מנדט ציבורי.

קידומו השיטתי של חוסיין א-שייח', הנהנה מפופולריות נמוכה בקרב הציבור הפלסטיני, החריף את היריבויות בקרב הנהגת הפת"ח הבכירה. דמויות בולטות וראשי מנגנוני ביטחון ביהודה ושומרון פועלים בשקט כדי למצב את עצמם לעידן שאחרי עבאס, תוך יצירת מוקדי כוח מתחרים בערים כמו שכם, חברון וג'נין. פיצול זה החליש משמעותית את השליטה של הרשות המרכזית, ואיפשר לקבוצות חמושות מקומיות למלא את הוואקום ולערער על כוחות הביטחון הרשמיים. בעוד עבאס המבוגר ממשיך להגן על מקורביו מפני דין וחשבון ציבורי, הסכנה לעימותים חמושים פנימיים עם לכתתו גדלה באופן מעריכי.

ניתוח מודל מעבר השלטון החד-צדדי

התמרונים המינהליים שבהם השתמש עבאס כדי להבטיח את ירושתו של חוסיין א-שייח' לא הועילו כמעט להרגעת משקיפים מבית ומבחוץ. ניתוח שפורסם על ידי ה-Carnegie Endowment for International Peace מציין כי הצהרות חוקתיות אלו נתפסות לרוב כמפוקפקות מבחינה משפטית וכבלתי פופולריות ביותר. על ידי שימוש בצווים אד-הוק במקום רפורמה בחוק היסוד הפלסטיני, ההנהגה הבטיחה שכל מעבר שלטון ייחשב לכפייה אנטי-דמוקרטית. העדר זה של לגיטימיות משפטית וציבורית פירושו שכל יורש יתקשה ככל הנראה לשמור על הסדר או לזכות בנאמנותם של מנגנוני הביטחון השונים ביהודה ושומרון.

יתרה מכך, שילובו של יאסר עבאס במשלחות דיפלומטיות רמות דרג ובפגישות ביטחוניות הרחיק עוד יותר את הקהילה הבינלאומית. גורמים רשמיים זרים הביעו תסכול מהנפוטיזם הגלוי בהנהגת רמאללה, המכשיל את הדרישות לרפורמה שלטונית מקיפה. הגנה שושלתית זו מתרחשת בזמן ששותפים מערביים וערביים באזור דורשים רשות פלסטינית מחודשת ושקופה, המסוגלת לנהל את שיקום האזור ביום שאחרי העימות. במקום להכשיר נתיב מוסדי ויציב לעתיד, האסטרטגיה הנוכחית מתמקדת בשימור הפריבילגיות של אליטה מצומצמת, ומותירה את המבנה הפוליטי הרחב פגיע לקריסה פתאומית.

המשמעות האסטרטגית ליציבות האזורית

עבור ישראל והאזור כולו, ואקום הכוח ברמאללה מייצג אתגר ביטחוני קריטי העלול לשבש שנים של תיאום ביטחוני. קריסה פתאומית וכאוטית של הרשות הפלסטינית תעניק קרוב לוודאי כוח לקבוצות קיצוניות, ובראשן חמאס, להרחיב את השפעתן מעזה אל יהודה ושומרון. הכישלון בגיבוש תוכנית ירושה לגיטימית ובעלת יכולת שלטונית טומן בחובו סיכון ליצירת שטח ללא משל כמעט בגבולה המזרחי של ישראל, דבר שיאלץ את צה"ל להגדיל את נוכחותו הביטחונית כדי למנוע אלימות נרחבת. לפיכך, פתרון משבר הירושה של עבאס אינו רק סוגיה פלסטינית פנימית, אלא גורם מפתח בשמירה על היציבות האזורית ומניעת הסלמה נוספת.