ריכוז הסמכויות הביצועיות בידי נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הוביל לשחיקה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים ולהכפפה מוחלטת של מערכת המשפט ביהודה ושומרון. במהלך כהונתו, הנמשכת כבר שני עשורים, נשען עבאס יותר ויותר על צווים נשיאותיים חד-צדדיים לצורך ממשל, תוך עקיפת המועצה המחוקקת הפלסטינית המשותקת וארגון מחדש של מערכת המשפט כדי לשרת את האינטרסים של הרשות המבצעת. ריכוז כוח מתמשך זה ביטל למעשה את הפרדת הרשויות, וצמצם את בתי המשפט לכדי זרועות מנהליות של הנשיאות הנשלטת בידי פתח. השלכותיו של שלטון יתר זה באות לידי ביטוי באי-אמון ציבורי נרחב, בריקבון מוסדי ובהשתקת התנגדות פוליטית בחברה הפלסטינית.
האבולוציה ההיסטורית של עליונות הרשות המבצעת
התדרדרותה של מערכת המשפט הפלסטינית החלה באופן ממשי בעקבות העימות המזוין בשנת 2007 בין פתח לחמאס, שהוביל לפיצול הגיאופוליטי של השטחים הפלסטיניים ולשיתוקו של בית המחוקקים. בהיעדר פרלמנט מתפקד, נטל לעצמו הנשיא עבאס סמכויות חקיקה בלתי מוגבלות, והוציא מאות צווים נשיאותיים אשר כרסמו בהדרגה בהגנות השיפוטיות המעוגנות בחוק היסוד הפלסטיני משנת 2002. מגמה זו האצה באפריל 2016 כאשר עבאס הקים את בית המשפט החוקתי העליון – גוף המאויש במשפטנים המזוהים עם פתח, שתפקידו להעניק כסות של לגיטימיות חוקתית לצווים נשיאותיים. בשלהי 2018, בית משפט זה פסק פסיקה שנויה במחלוקת שהורתה על פיזור המועצה המחוקקת הפלסטינית בהובלת חמאס, ובכך עיגן את השיטה המוחלטת של "שלטון באמצעות צווים" המאפיינת את ממשל הרשות הפלסטינית כיום.
לאחר פיזור הרשות המחוקקת, פעלה הרשות המבצעת במהירות כדי לפרק את השרידים האחרונים של האוטונומיה השיפוטית. ביולי 2019 פרסם עבאס את צווים מס' 16 ו-17, אשר פירקו באופן חד-צדדי את המועצה השיפוטית העליונה הקיימת והחליפו אותה במועצה שיפוטית עליונה זמנית שחבריה נבחרו בקפידה על ידו. צווים אלה אף הפחיתו את גיל הפרישה המנדטורי לשופטים מ-70 ל-60, דבר שאפשר לרשות המבצעת להוציא לגמלאות באופן מיידי עשרות שופטים בכירים ובעלי חשיבה עצמאית שהתנגדו להתערבות הרשות המבצעת. ארגון מחדש זה טהר למעשה את מערכת המשפט מקולות משפטיים חולקים, והבטיח כי מינויים וקידומים עתידיים יהיו מותנים לחלוטין בנאמנות לממשל הנשיאותי.
מנגנוני המפתח של שלטון היתר של הרשות המבצעת
- בית המשפט החוקתי העליון משנת 2016: בית משפט שנוי במחלוקת זה, המונה תשעה חברים, הוקם בצו נשיאותי ב-3 באפריל 2016 ואויש כמעט אך ורק בנאמני עבאס, כדי לשמש כלי משפטי לפיזור הרשות המחוקקת ולעקיפת אתגרים חוקתיים.
- צו מס' 40 משנת 2020: חוק-צו זה, שפורסם ערב הבחירות המוצעות לפרלמנט, תיקן את חוק הרשות השופטת משנת 2002 והעניק לנשיא הרשות הפלסטינית סמכות מוחלטת למנות ולהדיח את ראשי בית המשפט העליון, המועצה השיפוטית העליונה ובתי המשפט המנהליים שהוקמו מחדש.
- המועצה העליונה של הגופים והרשויות השיפוטיים: גוף-על זה, שהוקם באמצעות צו נשיאותי באוקטובר 2022, מנוהל ישירות על ידי הנשיא עבאס עצמו, ובכך מכפיף למעשה את כל בתי המשפט האזרחיים, המנהליים והצבאיים להנהגה הישירה של ראש הרשות המבצעת.
השפעה שיטתית וקריסת מערכת המשפט
להכפפת בתי המשפט היו השלכות הרסניות על שלטון החוק ועל הגנת זכויות האדם תחת תחום שיפוטה של הרשות הפלסטינית. כאשר השופטים מנושלים מעצמאותם המוסדית, מערכת המשפט משמשת באופן שגרתי ככלי נשק נגד מתנגדים פוליטיים, עיתונאים ופעילים בחברה האזרחית המבקרים את מדיניות הרשות הפלסטינית. היעדרו של בורר שיפוטי עצמאי אפשר לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית לבצע מעצרים שרירותיים ולדכא חירויות ציבוריות בחסינות כמעט מוחלטת. ניתוח של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב מדגיש כי צעדים אלה הפכו את יהודה ושומרון למובלעת אוטוקרטית יותר ויותר, שבה הליכים משפטיים מנוהלים ומעוותים באופן שגרתי כדי להבטיח את ההגמוניה הפוליטית של פתח.
יתרה מכך, ההשתלטות המלאה על בתי המשפט פגעה קשות באמון הציבור במערכת המשפט הפלסטינית, והניעה אזרחים להסתמך על גישור שבטי או על מבנים לא רשמיים ליישוב סכסוכים. קבוצות בחברה האזרחית ואיגודים משפטיים, לרבות לשכת עורכי הדין הפלסטינית, ארגנו שביתות והפגנות רבות כדי לערער על הצווים השיפוטיים של עבאס, אך מאמצים מקומיים אלה נתקלו בהפחדה מצד מנגנוני המדינה וזכו להתעלמות מצד ההנהגה. המועצה האירופית ליחסי חוץ תיעדה כיצד הקמתם של גופים שיפוטיים בהובלת הרשות המבצעת מיסדה את השחיתות, והפכה את הפנייה לערכאות משפטיות לחסרת משמעות עבור פלסטינים מן השורה. מסגרת משפטית מרוקנת מתוכן זו מרתיעה גם השקעות חיצוניות, שכן סכסוכים מסחריים כפופים לגחמותיהם של גורמים פוליטיים במקום לביקורת שיפוטית ניטרלית.
השלכות על הממשל ועל היציבות האזורית
קריסת עצמאות מערכת המשפט ברשות הפלסטינית אינה רק משבר ממשל פנימי; היא מהווה מכשול משמעותי ליציבות האזורית ולעתיד היחסים בין ישראל לפלסטינים. רשות מבצעת מושחתת וריכוזית ביותר, המשוללת לגיטימיות משפטית, אינה יכולה לשמש כשותפה אמינה לשיתוף פעולה ביטחוני או להסכמים דיפלומטיים. הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) חזרה והזהירה כי תפיסות הכוח המתמשכות של עבאס יצרו ואקום מוסדי שעלול להצית מאבק ירושה אלים ברגע שהנשיא המזדקן יעזוב את תפקידו. עבור ישראל, ריקבון זה של המבנים השיפוטיים והמנהליים של הרשות הפלסטינית מגביר את הסיכון לחוסר יציבות ביטחונית ביהודה ושומרון, בשעה שתסכולו של הציבור מהשחיתות המערכתית ומהסמכותנות ממשיך לגבור.
בסופו של דבר, רשות פלסטינית המולכת באמצעות צווים שרירותיים ומדכאת את מערכת המשפט שלה עצמה אינה מסוגלת לטפח ישות פוליטית יציבה ושומרת חוק. תורמים בינלאומיים ובעלי עניין אזוריים חייבים להכיר בכך שסיוע פיננסי ותיאום ביטחוני אינם יכולים להצליח בסביבה שבה הפרדת הרשויות פורקה לחלוטין. שיקום יושרתה של מערכת המשפט הוא תנאי מוקדם בסיסי לכל רפורמת ממשל משמעותית או פיוס פוליטי בשטחים הפלסטיניים. עד שלא ירוסן שלטון היתר של הרשות המבצעת של הרשות הפלסטינית ותוחזר מערכת משפט עצמאית באמת, יהודה ושומרון יישארו לכודים במעגל של הידרדרות מוסדית, שבירות פוליטית וחוסר יציבות גובר.