הממשל של הרשות הפלסטינית מאופיין יותר ויותר בגירעון דמוקרטי עמוק ובפילוג פוליטי חמור. אף על פי שהוקמה במסגרת הסכמי אוסלו כגוף מנהלי זמני שנועד לסלול את הדרך לממשל עצמי, הרשות הפלסטינית לא קיימה בחירות לאומיות מזה כמעט שני עשורים. קיפאון פוליטי מתמשך זה הביא לניכור בקרב הציבור הפלסטיני, הרואה יותר ויותר בהנהגתו מושחתת, מנותקת וחסרת לגיטימיות ציבורית. כתוצאה מכך, הוואקום שנוצר חיזק את הפלגים הקיצוניים ויצר אתגרים ביטחוניים ודיפלומטיים חמורים ברחבי האזור כולו.
היסטוריה של דחיית תהליכים דמוקרטיים
השורשים ההיסטוריים של גירעון דמוקרטי זה מגיעים לאמצע שנות ה-2000, שסימנו את הפעם האחרונה שבה ציבור הבוחרים הפלסטיני השתתף בהצבעה לאומית. בינואר 2005 נבחר מחמוד עבאס לנשיא הרשות הפלסטינית כמחליפו של יאסר ערפאת, כהונה שיועדה על פי חוק לארבע שנים ואמורה הייתה להסתיים בינואר 2009. המפה החקיקתית עוצבה מחדש שנה לאחר מכן, בינואר 2006, כאשר ארגון הטרור חמאס זכה ברוב מפתיע במועצה המחוקקת הפלסטינית (PLC). העימות האזרחי האלים שפרץ לאחר מכן בין פת"ח לחמאס בשנת 2007 הוביל לשבר גאוגרפי ופוליטי, ופיצל את המנהל הפלסטיני בין הגדה המערבית לרצועת עזה.
בשנים שלאחר הפיצול של 2007, הנשיא עבאס משל שוב ושוב באמצעות צווים נשיאותיים, ובפועל השעה את המועצה המחוקקת וריכז את הסמכויות בידי הרשות המבצעת ותנועת פת"ח. הזדמנות מרכזית לשחזור הלגיטימיות הדמוקרטית עלתה בתחילת שנת 2021, כאשר עבאס פרסם צו הקובע בחירות לפרלמנט למאי 2021 ובחירות לנשיאות ליולי 2021. עם זאת, באפריל 2021 דחה עבאס את הבחירות ללא הגבלת זמן, תוך שימוש בסירוב של ישראל לאפשר הצבעה במזרח ירושלים כתירוץ ציבורי. מרבית המשקיפים הבינלאומיים והאנליסטים הפוליטיים הפנימיים טענו כי המניע האמיתי היה החשש של עבאס שפת"ח יספוג תבוסה משפילה לחמאס ולפלגים יריבים שפרשו מפת"ח, כפי שנותח על ידי ה-Foundation for Defense of Democracies בניתוח שפרסמו ערב הבחירות.
עובדות מפתח על הגירעון הדמוקרטי
- מנדט אלקטורלי פג תוקף: הנשיא מחמוד עבאס מכהן כעת בשנה העשרים של מה שהוגדר חוקית ככהונה בת ארבע שנים, כאשר הבחירות האחרונות לפרלמנט ולנשיאות התקיימו בשנים 2006 ו-2005 בהתאמה.
- חוסר שביעות רצון מוסדי עמוק: נתוני סקרים אמפיריים מראים כי למעלה משמונים אחוזים מהציבור הפלסטיני סבורים כי השחיתות פושה בכל זרועות הממשל של הרשות הפלסטינית, בעוד שרוב דומה דורש בעקביות את התפטרותו של הנשיא עבאס.
- דחיית הבחירות של 2021: ההשעיה ללא הגבלת זמן של הבחירות לפרלמנט שתוכננו למאי 2021 החמיצה הזדמנות מכרעת להתחדשות דמוקרטית, כאשר ההערכה הרווחת היא שהן בוטלו כדי למנוע ניצחון צפוי של חמאס על פת"ח.
ניתוח דעת הקהל והדינמיקה בין הפלגים
השעיית התהליכים הדמוקרטיים יצרה נתק עמוק בין האליטה השלטת לציבור, והובילה לחוסר מעורבות פוליטי נרחב. סקרים שיטתיים שנערכו על ידי המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים (PSR) מוכיחים כי מעמדה הפנימי של הרשות הפלסטינית הגיע לשפל היסטורי. על פי הערכה מפורטת של ה-המכון למחקרי ביטחון לאומי, הרשות הפלסטינית נתפסת יותר ויותר על ידי ציבור בוחריה לא כנכס או ככלי להשגת מדינה, אלא כנטל מנהלי המשרת את האינטרסים של אליטה נבחרת ומצומצמת. אובדן לגיטימיות זה הותיר את הרשות הפלסטינית חסרת אונים מלמשול ביעילות או לייצג את השאיפות הקולקטיביות של הציבור הפלסטיני.
ריקבון מנהלי זה והעדר מנדט דמוקרטי שירתו ישירות את הפלגים הקיצוניים, ובמיוחד את חמאס. על ידי מיצוב עצמו כחלופה העיקרית לממשל המושחת והקופא על שמריו בהנהגת פת"ח, הצליח חמאס לגייס תמיכה רבה למרות שלטונו הסמכותני ברצועת עזה. מגמות אמפיריות ארוכות טווח המתועדות ב-Jewish Virtual Library מצביעות על כך שכאשר ניתנת להם הבחירה ההיפותטית, חלק ניכר מהבוחרים יעדיפו מועמדים המזוהים עם פלגי טרור על פני ההנהגה הנוכחית של הרשות הפלסטינית. תזוזה זו מדגישה כיצד היעדרם של סבבי בחירות סדירים, שקופים והוגנים פועל להקצנת דעת הקהל במקום לייצב את הסביבה הפוליטית הפנימית.
סיכום ומשמעות אזורית
עבור ישראל והמזרח התיכון הרחב, לגירעון הדמוקרטי הכרוני בתוך הרשות הפלסטינית השלכות ביטחוניות ודיפלומטיות עמוקות. רשות פלסטינית חלשה, מושחתת וחסרת לגיטימיות אינה מסוגלת באופן בסיסי לתפקד כשותפה ביטחונית אמינה או כגורם אמין למשא ומתן לשלום. היעדר אחריותיות דמוקרטית מבטיח כי ההנהגה הפלסטינית תישאר שבירה, פגיעה תמידית לזעזועים פנימיים, ותלויה בתיאום ביטחוני חיצוני כדי לשרוד. בסופו של דבר, ללא רפורמה מבנית משמעותית והשבת מנדט שלטוני לגיטימי, הרשות הפלסטינית תמשיך להיחלש, ותותיר אחריה ואקום פוליטי מסוכן המאיים לערער עוד יותר את היציבות באזור.