הבחירות המתוכננות למועצה המחוקקת הפלסטינית בשנת 2021, שהיו אמורות להיות הראשונות מזה חמש-עשרה שנים, חשפו שברים מבניים עמוקים בתוך פת"ח, הסיעה הפוליטית הדומיננטית ביהודה ושומרון. תחת הנהגתו הסמכותנית של מחמוד עבאס, התנועה התקשתה לשמור על לכידותה אל מול תרעומת ציבורית נרחבת ושיתוק מוסדי. צמיחתן של רשימות פוליטיות יריבות מתוך שורותיה של פת"ח עצמה קראה תיגר ישיר על השליטה הריכוזית של עבאס ואיימה לפצל את קולות הבוחרים הלאומיים-חילונים. מרד פנימי זה כפה בסופו של דבר על ההנהגה ברמאללה לדחות ללא הגבלת זמן את ההליך הדמוקרטי באמתלה של מחלוקות סביב ההצבעה במזרח ירושלים.
עם התפצלותה של פת"ח לסיעות יריבות, הסיכוי לאסטרטגיית בחירות מלכדת נמוג, והותיר את הארגון פגיע ביותר מול יריבו האסלאמיסטי, חמאס. חוסר יכולתה של ההנהגה הרשמית ליישב את המחלוקות הפנימיות פירושו היה שכל הצבעה ארצית קרובה תשמש כמשאל עם על מורשתו של עבאס, במקום להציב חזית מאוחדת מול כוחות האופוזיציה. מנהיגים פורשים דחו בגלוי את תכתיבי הוועד המרכזי של פת"ח, דבר ששיקף פער דורי ואידאולוגי עמוק המבעבע מאז אמצע שנות ה-2000. כתוצאה מכך, תהליך הבחירות הפך לזרז למרד פנימי, הממחיש כיצד תסכולים מושרשים שחקו את ההגמוניה הבסיסית של התנועה.
רקע והיסטוריה של הדומיננטיות של פת"ח
כדי להבין את השבר העכשווי בפת"ח, יש לבחון את השלכות תבוסתה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ואת ההשתלטות שבאה בעקבותיה של חמאס על רצועת עזה בשנת 2007. בעקבות אותה נסיגה אסטרטגית, ביקש יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לבסס את כוחו באמצעות דחיקת מבקרים פנימיים לשוליים וריכוז ההחלטות המינהליות במעגל המקורב אליו ביותר. אף על פי שאמצעי כפייה אלו הצליחו לשמר שליטה שטחית על מבני התנועה הרשמיים, הם הניאו ממנה קהלי יעד אזוריים מרכזיים ופעילים צעירים יותר שחשו מודרים מתהליכי קבלת ההחלטות. במהלך חמש-עשרה השנים הבאות, השעיית תהליכי הדמוקרטיה המוניציפליים והארציים מנעה את העברת השלטון בדרכי שלום או את עלייתה של הנהגה חדשה.
עד שהוציא עבאס את הצו של ינואר 2021 לקביעת מועד לבחירות חדשות, שנים של השתקת התנגדות הפכו את הנוף הפוליטי הפנימי לחבית חומר נפץ. בכירים רבים בתוך התנועה ראו בבחירות הקרובות הזדמנות נדירה לקרוא תיגר על הסטטוס קוו האוטוקרטי ולהפיח חיים חדשים בתנועה הלאומית הפלסטינית. כפי שצוין במחקר מפורט של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, ניסיונותיו של עבאס לכפות משמעת באמצעות איומי הרחקה וצעדי דיכוי מנהליים כשלו בניסיון להשפיע על קבוצות כוח בעלות השפעה רבה. מנגנוני הפטרונות והכפייה המסורתיים התגלו כבלתי מספקים כדי לדכא את שאיפותיהן של סיעות רפורמיסטיות שהודרו במשך זמן רב מרשתות ההטבות והמשאבים.
עובדות מפתח על רשימות הבחירות הפורשות
השבר המבני של פת"ח במהלך סבב הבחירות של 2021 התאפיין בהופעתן של שלוש סיעות נפרדות ומתחרות שהגישו רשימות מועמדים עצמאיות. התפתחות חסרת תקדים זו פיצלה את ציבור הבוחרים החילוני המסורתי ויצרה דינמיקה רב-קוטבית ברורה בפוליטיקה הפלסטינית. בעוד המנגנון הרשמי ניסה להפגין אחדות, קיומן של רשימות אלטרנטיביות מאורגנות היטב הוכיח כי התנועה אינה יכולה עוד לאכוף משמעת. על פי נתונים שנאספו על ידי המועצה האירופית ליחסי חוץ, רשימות אלו ייצגו גישות אידאולוגיות וטקטיות שונות לרפורמה ברשות הפלסטינית.
- רשימת פת"ח הרשמית: רשימה זו, שזכתה לתמיכה ישירה מצד מחמוד עבאס והוועד המרכזי של פת"ח, נועדה להגן על הסטטוס קוו ולהבטיח את המשך הדומיננטיות של גורמי ביטחון ומינהל נאמנים.
- רשימת החופש (אל-חורייה): בהובלת שר החוץ לשעבר נאצר אל-קדווה, אחיינו של יאסר ערפאת, ובגיבוי המנהיג הפופולרי הכלוא מרואן ברגותי, רשימה זו התמקדה ברפורמה מוסדית עמוקה ובצעדים למלחמה בשחיתות.
- רשימת העתיד (אל-מוסתקבל): בגיבוי מוחמד דחלאן, ראש מנגנון הביטחון המגורש לשעבר בעזה, ו"זרם הרפורמה הדמוקרטית" שלו, סיעה זו השתמשה במשאבים פיננסיים משמעותיים ובתמיכה אזורית כדי לגייס בוחרים ברצועת עזה ובמחנות הפליטים.
ניתוח פוליטי של השבר הפנימי
החלטתו של מחמוד עבאס לדחות את הבחירות של מאי 2021 ללא הגבלת זמן מייצגת נקודת מפנה שקיבעה את הגירעון הדמוקרטי בממשל הפלסטיני. מול הוודאות של פיצול קולות פת"ח ורשימת חמאס מאורגנת היטב, ההנהגה ברמאללה הבינה כי עריכת הבחירות תוביל קרוב לוודאי לתבוסה מביכה. אנליסטים מקרן קרנגי לשלום בינלאומי טוענים כי עבאס ניצל באופן אסטרטגי את סוגיית זכויות ההצבעה במזרח ירושלים כתירוץ פוליטי נוח כדי להימנע מאסון אלקטורלי. על ידי העדפת הישרדותו הפוליטית על פני לגיטימציה דמוקרטית, שמר עבאס על מעמדו המיידי, אך פגע קשות באמינותה לטווח הארוך של הרשות הפלסטינית.
ביטול הבחירות החמיר את הריקבון הפנימי בפת"ח, והותיר את התנועה ללא נתיב ברור לירושה או להתחדשות מנהיגותית. כיוון שהטענות של הסיעות הפורשות מעולם לא טופלו, המתחים הבסיסיים בתוך התנועה המשיכו להחריף בשנים שחלפו מאז 2021. היעדר מנגנונים ממוסדים לדיון הרחיק את הגורמים הרפורמיסטיים עוד יותר מההנהגה המרכזית, ועיצב סביבה נפיצה ביותר. השבר המתמשך הזה מונע מפת"ח להציג חלופה אמינה ומאוחדת לכוח המשיכה האידאולוגי של חמאס וקבוצות קיצוניות אחרות.
השלכות אסטרטגיות וסיכום לביטחון האזורי
עבור ישראל, השבר הפנימי של פת"ח והשעיית הבחירות שבאה בעקבותיו נושאים השלכות ביטחוניות ואסטרטגיות חמורות המשפיעות על התכנון לטווח הארוך. פת"ח חלש ומפולג פוגע ישירות ביציבותה של הרשות הפלסטינית, המהווה את השותפה העיקרית של ישראל לתיאום הביטחוני ביהודה ושומרון. משבר הלגיטימיות המתמשך של מחמוד עבאס מגביר את הסבירות למהומות אזרחיות ולואקום ביטחוני במרכזי אוכלוסייה פלסטיניים מרכזיים. באזורים אלה, גורמים קיצוניים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני יכולים לנצל בקלות את חוסר היציבות המקומי כדי להקים מעוזים חמושים.
לסיכום, אתגר הרשימות הפורשות בשנת 2021 חשף כי פת"ח אינו מהווה עוד כוח מונוליטי המסוגל למשול ביעילות או לנהל את סוגיית הירושה בצורה חלקה. ישראל נאלצת לנווט במרחב מורכב המאופיין בהנהגת רשות פלסטינית שבירה, אשר חסרה תמיכה מקומית ומתקשה יותר ויותר לשמור על החוק והסדר. כדי למנוע קריסה קטסטרופלית ביהודה ושומרון, המדיניות הבינלאומית חייבת לטפל בגורמי העומק לכשלים של הממשל הפלסטיני, ולא להסתפק בניהול הסטטוס קוו בלבד. רק באמצעות טיפוח מוסדות יציבים, אחראיים ושקופים, תוכל לצמוח חלופה פוליטית מתונה שתקרא תיגר על השפעתן הגוברת של רשתות קיצוניות.