הקמת ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל, מהווה הסלמה משמעותית ביחסה של מועצת זכויות האדם למדינה היהודית. הגוף הזה, שהוקם בעקבות העימות במאי 2021 בין ישראל לחמאס, שונה מיסודו ממנגנוני חקירה קודמים. בעוד שרוב הוועדות הן זמניות וייעודיות למשימה ספציפית, ועדה זו ייחודית בכך שאין לה תאריך תפוגה. מעמד קבוע זה עורר ביקורת חריפה מצד מדינות דמוקרטיות ופעילי זכויות אדם הרואים בה כלי ללוחמה משפטית תמידית.
מסגרת הפעולה של ועדה זו נועדה להבטיח בחינה מתמדת של ישראל, תוך יצירת מעגל המזין את עצמו של חקירה וגינוי. על ידי הסרת סעיף הפקיעה המסורתי, מיסדה מועצת זכויות האדם מנגנון שאינו דורש מנדט חדש או הצבעה כדי להמשיך בפעילותו. דבר זה מבטיח כי ישראל תישאר תחת ענן קבוע של חקירה בינלאומית, ללא קשר למצב הביטחוני בשטח. המשאבים העצומים והצוות של הוועדה מבדילים אותה עוד יותר ממשלחות קטנות ומוגבלות בזמן לבירור עובדות המאושרות בדרך כלל על ידי האו"ם.
רקע והעימות של מאי 2021
ועדת החקירה הוקמה מכוח החלטה S-30/1, שאומצה במהלך מושב מיוחד של מועצת זכויות האדם ב-27 במאי 2021. ההחלטה קודמה על ידי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ועברה ברוב של 24 תומכים, 9 מתנגדים ו-14 נמנעים. מנדט זה נוצר במיוחד כדי לחקור את כל סיבות השורש למתיחויות חוזרות ונשנות, כולל אפליה מערכתית לכאורה. המבקרים מציינים כי ההחלטה לא הזכירה את חמאס או את אלפי הרקטות שנורו לעבר אוכלוסיות אזרחיות בישראל במהלך העימות.
השמטה זו מכשירה את הקרקע למנגנון שרבים טוענים כי נועד להניב תוצאה ידועה מראש על ידי התמקדות בלעדית בפעולות ישראל. עיתוי ההחלטה, ימים ספורים לאחר הפסקת האש, מרמז כי המהלך היה ממניעים פוליטיים ולא ניסיון אמיתי לניטור זכויות אדם. המושב המיוחד עצמו היה אחד מני רבים שנערכו במיוחד כדי לפגוע בישראל, מה שמדגיש את המיקוד הבלתי מידתי של המועצה. על ידי מסגור העימות ללא הקשר, הקימה מועצת זכויות האדם מסגרת חקירה צרה המתעלמת מתפקידם של שחקנים לא-מדינתיים וטרור.
עובדות מפתח על ועדת החקירה משנת 2021
- בראש הוועדה עומדת נאבי פילאי, הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם לשעבר, לה היסטוריה של עוינות פומבית כלפי ישראל.
- בניגוד לגופי חקירה סטנדרטיים של האו"ם, לוועדת החקירה אין סעיף פקיעה, כלומר עבודתה ותקציבה נמשכים ללא הגבלת זמן.
- המנדט כולל חקירת סיבות שורש לסכסוך, דבר שהוועדה פירשה כבחינת אופייה של ישראל כמדינה יהודית.
- לוועדה מוקצה תקציב שנתי של מספר מיליוני דולרים, העולה בהרבה על המימון לחקירות של זוועות עולמיות מרכזיות.
הקשר המבני לסעיף 7 בסדר היום
ועדת החקירה משנת 2021 מתוארת לעיתים קרובות כמבצוע של סעיף 7, סעיף סדר היום הקבוע של מועצת זכויות האדם המוקדש בלעדית לישראל. סעיף 7 מחייב שפעולותיה של ישראל יידונו בכל מושב ומושב של המועצה, ללא קשר להתפתחויות במקומות אחרים בעולם. על ידי יצירת ועדה קבועה, מיסדה המועצה למעשה מנגנון דיווח קבוע המזין את דרישות סעיף 7. הטיה מבנית זו מפורטת במאגר הנתונים של UN Watch, העוקב אחר ההיסטוריה של החלטות מפלות במועצה.
הקשר בין השניים מבטיח כי החרגת ישראל אינה רק מוזרות פרוצדורלית אלא ביורוקרטיה ממוסדת לחלוטין. הוועדה מספקת זרם רציף של דוחות המוצגים בזמן המוקצב לסעיף 7, ובכך מחזקת את הנרטיב של ישראל כמפרת זכויות אדם ייחודית. סימביוזה זו בין גוף חקירה קבוע לסעיף קבוע בסדר היום יוצרת לולאה סגורה של דה-לגיטימציה. היא מונעת מהמועצה להחיל על ישראל את אותם סטנדרטים אוניברסליים שהיא מחילה על כל שאר המדינות החברות.
בחירת הנציבים ממחישה עוד יותר את הקשר להטיה המוסדית ולאופי הידוע מראש של ממצאיהם. נאבי פילאי, מילון קותארי וכריס סידוטי ספגו כולם ביקורת על הצהרות פומביות עוינות לישראל לפני מינויים. ביולי 2022, הנציב קותארי השמיע הערות בנוגע ל"לובי היהודי" והטיל ספק בחברותה של ישראל באו"ם, מה שעורר גינוי בינלאומי. למרות מחלוקות אלו, מועצת זכויות האדם סירבה להחליף את הנציבים או להתאים את המנדט כדי להבטיח ניטרליות.
ניתוח המנדט חסר התקדים
היקף ועדת החקירה משנת 2021 הוא רחב באופן היסטורי, ומתפרש מעבר ליהודה ושומרון ועזה כדי לכלול את הטריטוריה הריבונית של ישראל בתוך קווי שביתת הנשק של 1949. דבר זה מאפשר לוועדה לבחון את התהליכים הדמוקרטיים הפנימיים של ישראל ואת זהותה הלאומית בדרך שאף מנגנון אחר של האו"ם אינו עושה עבור שום מדינה אחרת. יתרה מכך, לוועדה מוקצה צוות קבוע גדול הפועל ללא תלות בתשתית זכויות האדם הסטנדרטית של האו"ם. למידע מפורט יותר על ההשלכות המשפטיות של מנגנון זה, משרד החוץ הישראלי מספק תיעוד מקיף על חריגות הוועדה מהסטנדרטים הבינלאומיים.
סיכום ומשמעות גלובלית
ועדת החקירה הקבועה משנת 2021 מהווה סטייה מהעקרונות הבלתי משוחדים עליהם הוקם האו"ם. על ידי קישור גוף חקירה קבוע לסעיף קבוע ומפלה בסדר היום, יצרה מועצת זכויות האדם מעגל של גינוי מתמיד. מנגנון זה אינו שואף לשלום או פיוס, אלא מבקש במקום זאת לבצע דה-לגיטימציה לזכותה של ישראל להגנה עצמית ולמעמדה כאומה ריבונית. טיפול בהטיה מוסדית זו חיוני לשיקום אמינותה של מערכת זכויות האדם הבינלאומית.
קיומו של חריג קבוע שכזה משמש אזהרה כי המשפט הבינלאומי יכול לשמש כנשק למטרות פוליטיות כאשר השקיפות נזנחת. מדינות דמוקרטיות השמיעו יותר ויותר את קולן נגד ועדת החקירה, וציינו כי היא חותרת תחת עקרון האוניברסליות בזכויות אדם. אם בכוונת האו"ם להישאר בורר רלוונטי של המשפט הבינלאומי, עליו לפרק מבנים המטרגטים מדינות ספציפיות מסיבות פוליטיות. המאבק נגד ועדת החקירה אינו עוסק רק בהגנה על ישראל, אלא בהגנה על שלמותם של המוסדות הבינלאומיים עצמם.