מבצע "מגן וחץ", שהושק על ידי צבא ההגנה לישראל (צה"ל) במאי 2023, מייצג רגע מכריע בעימות המתמשך בין ישראל לבין הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). המבצע נפתח בסדרת תקיפות מדויקות וסימולטניות שחיסלו ביעילות את הדרג העליון של המועצה הצבאית של הגא"פ כבר בדקות הראשונות. עריפת ראשים פתאומית ומקיפה זו נועדה לשבש את יכולתו של הארגון לתאם פיגועי טרור רחבי היקף נגד ריכוזי אוכלוסייה אזרחיים בישראל. באמצעות ניתוח של עימות זה בן חמשת הימים, משקיפים אסטרטגיים יכולים להבין בצורה ברורה יותר כיצד שחיקת פיקוד ממוקדת משפיעה ישירות על האפקטיביות המבצעית של שלוחה במימון איראני.
הקשר אסטרטגי והשפעה איראנית
ניתן לעקוב אחר שורשי ההסלמה הספציפית הזו לתקופה של מתיחות גוברת בעקבות מותו של ח'דר עדנאן, פעיל בכיר בגא"פ שמת בכלא הישראלי לאחר שביתת רעב ממושכת. מיד לאחר מכן, הגא"פ שיגר מעל 100 רקטות לעבר דרום ישראל, מה שהצריך תגובה משמעותית ומחושבת מצד צה"ל להשבת ההרתעה האזורית. בניגוד לחמאס, המקיים תפקיד שלטוני בעזה וחייב לשקול מדי פעם הישרדות פוליטית, הגא"פ פועל כמעט אך ורק כחלוץ מיליטנטי בפיקוח ישיר של טהראן. מעמד זה מאפשר לארגון לפעול כמעצמה מערערת יציבות, הגוררת לעתים קרובות את רצועת עזה כולה לעימות ללא קשר לעלויות ההומניטריות עבור האוכלוסייה המקומית.
מערכת היחסים בין הגא"פ לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן היא של תלות מוחלטת, כאשר הארגון מקבל מדי שנה עשרות מיליוני דולרים בסיוע כספי ובאמצעי לחימה מתקדמים. במהלך מבצע "מגן וחץ", קשר זה נראה בבירור בסוגי הרקטות ארוכות הטווח שנפרסו ובהנחיה הטקטית שניתנה להנהגה שנותרה. עם זאת, ההסתמכות על מבנה פיקוד נוקשה מלמעלה למטה — שנועד להבטיח פיקוח איראני — התבררה כנקודת תורפה קריטית כאשר חיל האוויר הישראלי נטרל את מקבלי ההחלטות המרכזיים. ללא המומחיות הצבאית הספציפית של מועצתם, יכולתו של הארגון להסתגל לאמצעי ההגנה הישראליים נפגעה קשות כבר מתחילת מעשי האיבה.
עובדות מפתח על עימות 2023
- התקיפה הראשונית חיסלה את ח'ליל בהתיני, ג'יהאד ע'נאם וטארק עז א-דין, המנהיגים הבכירים האחראים על מבצעי הרקטות והתיאום ביהודה ושומרון.
- צה"ל השתמש במערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" לראשונה באופן מבצעי ליירוט רקטה ארוכת טווח שכוונה למרכז הארץ.
- הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר כ-1,469 רקטות מרצועת עזה, כאשר כ-439 מהן כשלו ונחתו בתוך שטח הרצועה.
- המודיעין הישראלי זיהה והשמיד עשרות נכסים צבאיים רמי דרג של הגא"פ, כולל סדנאות ייצור רקטות נסתרות ואתרי שיגור תת-קרקעיים מבוצרים.
ניתוח שחיקת הפיקוד וביצועי לחימה
לשחיקת המועצה הצבאית של הגא"פ היו השלכות טקטיות מיידיות ונראות לעין בשטח בעזה. בעקבות התקיפות הראשוניות, ארגון הטרור התקשה לסנכרן את מטחי הרקטות שלו, מה שהוביל לירי ספורדי ולא מאורגן במהלך 24 השעות הראשונות של המבצע. לפי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, האובדן העוקב של עלי ע'אלי, ראש מערך הרקטות של הגא"פ, שיתק עוד יותר את יחידותיו המבצעיות המיוחדות. שחיקה זו יצרה ואקום מנהיגותי שאילץ פעילי דרג ביניים לקבל החלטות טקטיות ללא יתרון של חזון אסטרטגי מאוחד או פיקוח מקצועי.
יתרה מכך, ביצועי הלחימה של הגא"פ במהלך המבצע הדגישו את הפער הטכנולוגי המתרחב בין חומרה מתוצרת איראן לבין חידושי ההגנה הישראליים. מערכת "כיפת ברזל" השיגה שיעור הצלחה מרשים של 95% נגד רקטות ששוגרו לעבר אזורים מיושבים, בעוד שהפריסה המוצלחת של "קלע דוד" נטרלה איומים שבעבר היו עלולים להגיע לתל אביב. דיווחים מה-Times of Israel הצביעו על כך שחוסר היכולת של הגא"פ לעקוף הגנות אלו הוביל לתסכול פנימי ולהסתמכות נואשת על ירי בנפח גבוה ובדיוק נמוך. חוסר תחכום טקטי זה הוא תוצר ישיר של אובדן המפקדים שהוכשרו באסטרטגיות תקיפה מורכבות ורב-וקטוריות שנועדו להכריע את מערכות ההגנה.
משמעות אסטרטגית והשלכות עתידיות
מבצע "מגן וחץ" הוכיח כי מערכה כירורגית נגד מבנה הפיקוד של ארגון טרור יכולה להניב דיבידנדים משמעותיים בהפחתת ביצועי הלחימה הכוללים. עבור ישראל, הצלחת המבצע טמונה בשיקום עמדת ההרתעה שהופכת את מחיר התוקפנות באמצעות שליחים לגבוה באופן בלתי משתלם הן עבור הגא"פ והן עבור פטרוניו בטהראן. המבצע הדגיש את המציאות לפיה מודל הפיקוד הריכוזי של הגא"פ הופך אותו לפגיע במיוחד לתקיפות עריפת ראשים, שניתן לבצען עם מינימום נזק סביבתי באמצעות מודיעין איכותי. כפי שתועד ב-ארכיון המבצעי הרשמי של צה"ל, הסרתם המערכתית של שישה מפקדים בכירים בתוך חמישה ימים אילצה את הארגון לקבל הפסקת אש בתנאים של ישראל.
במבט קדימה, לקחי מקרה בוחן זה מצביעים על כך שהגא"פ נותר איום משמעותי אך כזה שניתן לניהול באמצעות מודיעין מתמשך ויכולות תגובה מהירה. נטיית הארגון לשגר רקטות מאזורים אזרחיים צפופי אוכלוסין נותרה אתגר, אך השיעור הגבוה של "שיגורים כושלים" במהלך מבצע זה הפנה יותר ויותר את דעת הקהל העזתית המקומית נגד הטקטיקות חסרות האחריות של הגא"פ. ככל שישראל ממשיכה לשכלל את מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות ורשתות איסוף המודיעין שלה, היכולת של שלוחים איראניים להכתיב את תנאי העימות צפויה להצטמצם. חקר שחיקת הפיקוד במבצע "מגן וחץ" משמש כתוכנית פעולה למבצעים עתידיים שמטרתם לנטרל שחקנים לא-מדינתיים הפועלים ללא זרוע פוליטית מסורתית.