האינתיפאדה השנייה, שפרצה בשלהי שנת 2000, סימנה את אחת התקופות האלימות ביותר בהיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי. בעוד שפלגים שונים השתתפו באלימות, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) התבלט באמצעות התמקדות ייחודית ובלתי מתפשרת בפיגועי התאבדות המוניים. בניגוד לארגונים אחרים שקיימו זרועות חברתיות או פוליטיות, הגא"פ פעל כמעט אך ורק ככוח צבאי חשאי המוקדש להשמדתה המוחלטת של ישראל. התמקדות מצומצמת זו אפשרה לקבוצה להוביל טקטיקות קטלניות שכיוונו ללב החיים האזרחיים בישראל, כולל אוטובוסים, מסעדות ומרכזי קניות.
רקע על הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נוסד בסוף שנות ה-70 על ידי סטודנטים פלסטינים במצרים, והושפע עמוקות מהמהפכה האיראנית של 1979. מייסדיו, פתחי שקאקי ועבד אל-עזיז עודה, ביקשו לשלב לאומנות פלסטינית עם צורה קיצונית של אסלאמיזם חומייניסטי. בסיס אידיאולוגי זה יצר קשר ייחודי עם המשטר האיראני, שראה בגא"פ שלוחה (פרוקסי) ישירה ואמינה לייצוא סדר היום המהפכני שלו. בתחילת האינתיפאדה השנייה, הגא"פ כבר ביסס את עצמו כארגון ממושמע ביותר שדחה כל צורה של פשרה דיפלומטית או השתתפות פוליטית.
האסטרטגיה המבצעית של הקבוצה במהלך ההתקוממות התאפיינה בגישת "איכות על פני כמות" לטרור. בעוד שחמאס היה בעל מספר חברים גדול יותר, הגא"פ התמחה בפיגועי "ראווה" שנועדו להסב את הנזק הפסיכולוגי והפיזי המקסימלי לציבור הישראלי. הדבר התאפשר בזכות זרם קבוע של מימון ומומחיות טכנית שסופקו על ידי משמרות המהפכה האיראניים (IRGC). משאבים אלו אפשרו בגא"פ לפתח מטעני חבלה מתוחכמים ולתחזק רשת של דירות מסתור ברחבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, תוך שהם פועלים לעיתים קרובות באופן עצמאי מהרשות הפלסטינית.
עובדות מרכזיות על מסע פיגועי הגא"פ
- הטבח במסעדת מקסים בחיפה ב-4 באוקטובר 2003 היה אחד הפיגועים הידועים לשמצה ביותר של הגא"פ, בו נרצחו 21 אזרחים, ביניהם ארבעה ילדים ומספר אזרחים ערבים-ישראלים.
- הגא"פ הוביל את השימוש במחבלות מתאבדות בתקופה זו, כשהבולטת שבהן היא הנאדי ג'ראדאת, סטודנטית למשפטים בת 28 שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים.
- הקבוצה הייתה אחראית לפיגוע האוטובוס בצומת מגידו ביוני 2002, שבו נעשה שימוש במכונית תופת כדי לשרוף אוטובוס ציבורי, מה שהוביל ל-17 הרוגים.
- רישומים סטטיסטיים מאותה תקופה מצביעים על כך שהגא"פ היה אחראי לכ-20% מכלל פיגועי ההתאבדות במהלך האינתיפאדה, למרות גודלו הקטן יחסית.
- התמיכה הכספית האיראנית בגא"פ הייתה קשורה לעיתים קרובות ישירות ל"הצלחה" בשטח, כאשר התשלומים עלו בעקבות פעולות טרור משמעותיות שהצליחו.
הביצוע הטכני של פיגועים אלו הסתמך על מבנה תאים מבוזר שהקשה מאוד על החדירה לשורות הגא"פ. מפקדים בדמשק, כמו רמדאן שלח, העבירו לעיתים קרובות פקודות ומימון באמצעות מתווכים לתאים מקומיים בג'נין או בשכם. פעילים מקומיים אלו היו אחראים לגיוס אנשים פגיעים והעברתם אינדוקטרינציה של "שהאדה" (מות קדושים) לפני שצוידו בחגורות נפץ. גישה שיטתית זו הבטיחה שהקבוצה תוכל לשמור על קצב גבוה של פעולות גם תחת לחץ כבד מצד כוחות הביטחון הישראליים.
ניתוח הקשר האיראני ושינויים טקטיים
מערכת היחסים בין הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן היא מרכיב קריטי בהבנת האפקטיביות של הקבוצה. בניגוד לחמאס, שנתקל מדי פעם בחיכוך עם טהראן על רקע שורשיו הסונים או שאיפותיו הפוליטיות, הגא"פ נותר סוכן-משנה אידיאולוגי נאמן. כפיפות זו הבטיחה זרם מועדף של נשק מתקדם וחומרי נפץ באיכות גבוהה, כגון PETN, שהיו קשים לייצור עבור יצרני מטענים מקומיים. שירות הביטחון הכללי (שב"כ) תיעד כיצד תאים אלו במימון איראני כיוונו ספציפית לנקודות הפגיעות ביותר בתשתית האזרחית הישראלית כדי למקסם את מספר הנפגעים.
מבחינה טקטית, הגא"פ עבר מחגורות נפץ פשוטות למבצעים מורכבים יותר המערבים מספר תוקפים או מכוניות תופת (VBIEDs). על ידי בחירת יעדים מגוונים כמו צומת מגידו או מועדון ה"סטייג'" בתל אביב, הם אילצו את צה"ל לפרוס את משאביו בדלילות ברחבי המדינה. תקופה זו של טרור מצד הגא"פ הייתה מרכזית באסטרטגיה הפלסטינית הרחבה יותר של ניסיון לשבור את החוסן החברתי הישראלי באמצעות פחד מתמיד ובלתי צפוי. מחקר מפורט על ההיסטוריה של פיגועי המטענים מאשר כי הקטלניות של הגא"פ הייתה גורם מרכזי מאחורי ההסלמה המשמעותית של הסכסוך.
סיכום ומשמעות עבור ישראל
מורשת מסע פיגועי ההתאבדות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה עיצבה מחדש באופן יסודי את דוקטרינת הביטחון הלאומי של ישראל. התדירות והאכזריות של פיגועים אלו היו הזרז העיקרי להקמת גדר ההפרדה, שמאז צמצמה באופן דרסטי את יכולתם של מחבלים לחדור למרכזי אוכלוסייה ישראליים. עבור ישראל, ניסיון האינתיפאדה הדגיש את המציאות שהגא"פ אינו קבוצת מורדים מקומית, אלא חוד החנית של איום איראני אזורי. הבנת ההיסטוריה הזו חיונית להכרה בסיבה לכך שישראל שומרת על עמדה ביטחונית כה מחמירה כיום, בעוד הקבוצה ממשיכה לשמש כשלוחה ישירה של מאמצי טהראן המתמשכים לערער את היציבות באזור ולאיים על חיי ישראלים.