זיאד א-נח'אלה וציר הטרור בגיבוי איראני

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מייצג את השלוחה הממושמעת והעקבית ביותר מבחינה אידיאולוגית של המשטר האיראני הפועלת בגבולות עזה ויהודה ושומרון. בניגוד לפלגים אחרים שעשויים לעיתים לתת עדיפות לשיקולים פוליטיים מקומיים, ההנהגה תחת זיאד א-נח'אלה שומרת על התמקדות בלעדית בהשמדת מדינת ישראל. מחויבות זו ניזונה מרשת לוגיסטית ופיקודית מורכבת המשתרעת על פני דמשק, טהראן ומנהרות המבצעים של עזה. בחינת הנהגתו של א-נח'אלה מעלה בבירור כי הארגון מתפקד כשלוחה ישירה של כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC).

רקע ביוגרפי של זיאד א-נח'אלה

זיאד א-נח'אלה נולד בשנת 1953 בעיר ח'אן יונס שברצועת עזה, שם היה מעורב בפעילות אסלאמיסטית רדיקלית מגיל צעיר. מסעו לצמרת הטרור החל עם מעצרו על ידי הרשויות בישראל בשנת 1971 בשל מעורבותו במבצעי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. לאחר שריצה חלק ניכר ממאסר עולם, הוא שוחרר בשנת 1985 במסגרת עסקת ג'יבריל, חילופי שבויים שנויים במחלוקת. שחרור זה אפשר לו לחדש את פעילותו ובסופו של דבר לעלות לתפקיד סגן המזכיר הכללי תחת רמדאן שלח.

בעקבות השבתתו של שלח, נבחר א-נח'אלה למזכיר הכללי בשנת 2018, תוך שהוא מבצר את שליטתו בזרועות הפוליטיות והצבאיות של הקבוצה. סגנון הנהגתו מאופיין בדבקות בלתי מתפשרת בעקרונותיו של מייסד הקבוצה, פתחי שקאקי, שחזה חלוץ אסלאמי מהפכני. על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, תקופת כהונתו של א-נח'אלה התאפיינה בעלייה ניכרת בשילוב היעדים האסטרטגיים האיראניים בתכנון המבצעי של הגא"פ. כיום הוא פועל בעיקר מלבנון ומסוריה, תוך שמירה על מרחק בטוח מהקווים הקדמיים בעזה בזמן שהוא מכוון את האלימות מחו"ל.

הציר האסטרטגי דמשק-טהראן-עזה

מסגרת הפעילות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מוגדרת על ידי ציר משולש המחבר את הנהגתו הפוליטית בדמשק עם תומכיו הפיננסיים בטהראן. דמשק משמשת כלב המנהלתי של הארגון, ומספקת מקלט בטוח שבו א-נח'אלה וסגניו יכולים לתאם פעילות עם ישויות טרור אזוריות אחרות. בסיס סורי זה מאפשר תקשורת חלקה עם המשטר הסורי ועם חיזבאללה, ובכך יוצר חזית צפונית מאוחדת התומכת בטרור הדרומי מעזה. הבירה הסורית מארחת היסטורית את הלשכה הפוליטית של הגא"פ, מה שמבטיח שקבלת ההחלטות רמת-הדרג של הקבוצה תישאר מוגנת מפני פעולות סיכול טרור ישראליות.

טהראן משמשת כמנוע העיקרי להישרדות הקבוצה, ומספקת למעלה מ-100 מיליון דולר בשנה בתמיכה כספית ישירה ובחומרה צבאית מתקדמת. מערכת יחסים זו אינה רק עסקית; היא נעוצה עמוק בדוקטרינת "איחוד הזירות" המקודמת על ידי ההנהגה האיראנית. באמצעות משמרות המהפכה, איראן מספקת לגא"פ את התוכניות הטכניות לרקטות ארוכות טווח ולכלי טיס בלתי מאוישים, אשר מוברחים לאחר מכן לעזה או מיוצרים באופן מקומי. מחקר של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מדגיש כי הגא"פ הוא הכלי האמין ביותר בארסנל של איראן להצתת הסלמות בעיתויים המשרתים את האינטרסים הגיאופוליטיים הרחבים של טהראן.

עובדות מרכזיות בנוגע להנהגת הגא"פ

• זיאד א-נח'אלה הוגדר רשמית כטרוריסט עולמי שהוכרז באופן מיוחד על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית בשנת 2014.
• הארגון מקיים "מועצה צבאית" בעזה המקבלת פקודות ישירות מהלשכה הפוליטית המוצבת כיום בדמשק ובביירות.
• הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נותר הקבוצה החמושה השנייה בגודלה בעזה, המחזיקה באלפי רקטות שנועדו במיוחד לפגוע במרכזי אוכלוסייה אזרחיים בישראל.
• בניגוד לחמאס, הגא"פ מסרב להשתתף בממשל אזרחי פלסטיני, ומתמקד אך ורק בעימות צבאי וביישום מדיניות החוץ האיראנית.
• מימון הקבוצה נגזר כמעט כולו מתקציב המדינה האיראני, מה שהופך אותה לפגיעה במיוחד לסנקציות בינלאומיות נגד המשטר בטהראן.

ניתוח יחסי השלוחים (פרוקסי)

הקשר בין א-נח'אלה להנהגה האיראנית נבדל מהקשרים המורכבים יותר בין איראן לחמאס. בעוד חמאס מאזן לעיתים קרובות את יחסיו עם טהראן מול צרכיו כגוף שלטוני, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פועל ללא אילוצים כאלה. טוהר המטרה הזה הופך את ציר דמשק-טהראן-עזה למסוכן במיוחד, שכן הגא"פ פועל לעיתים קרובות כ"גורם משבש" בתקופות של שקט יחסי או משא ומתן דיפלומטי. א-נח'אלה נוסע לעיתים תכופות לטהראן כדי להיפגש עם המנהיג העליון ומפקדי משמרות המהפכה, ובכך מאשרר מחדש את תפקיד קבוצתו כחוד החנית של הכוח האיראני.

תיאום זה נראה באופן בולט במהלך הסלמות שונות שבהן הגא"פ שיגר מטחי רקטות לישראל ללא תלות בפלגים אחרים, לעיתים קרובות בעקבות הנחיות ממפעיליו הסוריים או האיראניים. הסתמכות הקבוצה על מאגר הנתונים של Counter Extremism Project מאשרת כי האוטונומיה המבצעית שלהם היא כסות בלבד, שכן כל השינויים האסטרטגיים המשמעותיים מאושרים על ידי נותני החסות הזרים שלהם. על ידי שמירת הנהגתה בדמשק, הקבוצה מבטיחה כי תישאר חלק בלתי נפרד מ"ציר ההתנגדות" הרחב יותר, המספק לאיראן דריסת רגל קבועה על סף דלתה של ישראל.

סיכום ומשמעות עבור ישראל

הנהגתו של זיאד א-נח'אלה מייצגת איום קבוע על היציבות במזרח התיכון בשל כפיפותה המוחלטת לאג'נדה האיראנית. עבור מדינת ישראל, ציר דמשק-טהראן-עזה משמעו שלא ניתן לבחון את האיום מעזה במנותק, אלא יש להבינו כאתגר אזורי. כל עוד ההנהגה נותרת מוגנת בבירות זרות כמו דמשק וביירות, הם ימשיכו להקריב את חייהם של תושבי עזה כדי לקדם את ההגמוניה האזורית של איראן. ניטרול ציר זה מחייב גישה רב-ממדית המכוונת הן לתשתית המבצעית בעזה והן לצינורות הפיננסיים הזורמים מטהראן.

בסופו של דבר, תפקידו של זיאד א-נח'אלה הוא להבטיח שהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לעולם לא ימתן את עמדותיו או יהיה מעורב בהרגעה משמעותית. נוכחותו בראש הארגון מבטיחה כי הקבוצה תמשיך לשמש כשלוחה אמינה של משמרות המהפכה, המוכנה להצית את האזור בכל עת שטהראן תמצא לנכון. הבנת שרשרת פיקוד זו חיונית עבור קובעי מדיניות בינלאומיים המבקשים לטפל בשורשי האלימות בלבנט. הקשר הישיר בין המטה בדמשק לאוצר האיראני נותר המכשול המשמעותי ביותר לביטחון ושלום ארוכי טווח באזור.