הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) מייצג את הביטוי הישיר והטהור ביותר של טרור בחסות המדינה האיראנית בתוך רצועת עזה ויהודה ושומרון. בניגוד לקבוצות חמושות אחרות המקיימות תשתיות אזרחיות מורכבות או אגפים פוליטיים משתנים, הגא"פ הוא כמעט כולו ישות צבאית שנועדה למטרת עימות מזוין עם ישראל. התמקדות מיוחדת זו נשמרת באמצעות צינור פיננסי ישיר המנוהל על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC-QF). מכיוון שלאירגון חסר בסיס מס עצמאי משמעותי או רשת צדקה בינלאומית, הוא מסתמך על טהראן בכמעט מאה אחוז מתקציבו המבצעי. תלות פיננסית מוחלטת זו מבטיחה שהגא"פ יפעל כשלוח נאמן, המוציא לפועל את ההנחיות האסטרטגיות האיראניות בחיכוך פנימי מינימלי או היסוס פוליטי.
היסטוריה של הברית האסטרטגית בין משמרות המהפכה לגא"פ
שורשי היחסים הפיננסיים בין טהראן לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נמתחים עד להקמת הארגון בראשית שנות ה-80 על ידי פתחי שקאקי ועבד אל-עזיז עודה. בהשראת המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, הנהגת הגא"פ ביקשה למזג את הלאומיות הפלסטינית עם הלהט המהפכני הח'ומייניסטי. יישור קו אידיאולוגי זה הפך את הקבוצה לשותפה טבעית עבור משמרות המהפכה שזה עתה הוקמו, אשר חיפשו צינורות אמינים לייצוא המהפכה שלהם. במהלך שנות ה-90 וה-2000, שותפות זו הבשילה מתמיכה מזדמנת לסבסוד שנתי מובנה של מיליוני דולרים. בעוד שחקנים אזוריים אחרים התרחקו מקבוצות טרור רדיקליות, איראן הכפילה את השקעתה בגא"פ כדי לשמור על דריסת רגל קבועה בגבולות ישראל.
בעקבעות העימות בעזה ב-2014, פקידים איראנים ביקשו להדק את שליטתם ב"ציר ההתנגדות" על ידי ארגון מחדש של אופן חלוקת הכספים לשלוחיהם. בעוד שחמאס התמודד לעיתים קרובות עם תקופות של מתיחות מול טהראן בשל עמדתו בנוגע למלחמת האזרחים בסוריה, הגא"פ נותר איתן בנאמנותו למשטר האיראני. אמינות זו זכתה לתגמול באמצעות חבילות פיננסיות עקביות ולעיתים קרובות גדלות, גם בתקופות שבהן איראן עצמה התמודדה עם סנקציות בינלאומיות משתקות. דיווחים מפורטים של ה-הוועדה לדיוק בדיווח במזרח התיכון (CAMERA) מדגישים כי עד שנת 2016, משלחות מהגא"פ קיבלו הבטחות מפורשות למימון שנתי של 70 מיליון דולר. מסלול היסטורי זה ממחיש מעבר מזיקה אידיאולוגית למפעל צבאי בניהול המדינה המשמש כשלוחה ישירה של מדיניות החוץ האיראנית.
מנגנוני מפתח של צינור המימון האיראני
- העברות מזומנים ישירות ו"בונוסים של תמריצים" המשולמים עבור ביצוע מוצלח של פיגועי טרור ספציפיים נגד מטרות ישראליות.
- שימוש נרחב במערכת ה"חוואלה" (Hawala), רשת העברת כספים בלתי רשמית העוקפת את תקנות הבנקאות המסורתיות והניטור הבינלאומי.
- הסתמכות גוברת על חלפני מטבעות מבוזרים (קריפטו) להעברת סכומי הון גדולים מכוח קודס למשרדי חליפין בעזה וביהודה ושומרון.
- הקמת חברות קש במרכזים אזוריים כגון טורקיה, לבנון וסודאן להלבנת כספים לפני שהם מגיעים לשטח המבצעי.
- מתן תמיכה "שאינה במזומן", כולל הברחת אמצעי לחימה מתקדמים וטכנולוגיות דו-שימושיות דרך נתיבים ימיים ויבשתיים.
ניתוח של טקטיקות מימון מודרניות
התשתית הפיננסית המודרנית התומכת בגא"פ התפתחה והפכה לעמידה ביותר בפני סנקציות בינלאומיות וניטור מודיעיני מערבי. כוח קודס משתמש ב"משחק קליפות" מתוחכם המערב מתווכים וחלפני כספים הפועלים במסווה של עסקים מסחריים לגיטימיים. בשנים האחרונות, משרד האוצר של ארצות הברית זיהה ישויות ספציפיות, כמו חלפני "אל-ח'יזאנה" ו-"Buy Cash" הממוקמים בעזה, כצמתים מרכזיים לעיבוד נכסים דיגיטליים איראניים. על פי הודעה לעיתונות של משרד האוצר האמריקאי, חלפנים אלו הקלו על העברת עשרות מיליוני דולרים במטבעות מבוזרים שיועדו ספציפית למבצעי הגא"פ. על ידי ניצול האנונימיות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, משמרות המהפכה יכולים להעביר כספים במהירות ובחשאיות שהיו בלתי אפשריות להשגה בעבר.
יתרה מכך, כוח קודס מעסיק מבנה תמריצים של "תשלום עבור רצח" המקשר ישירות בין תגמולים כספיים לתוצאות טקטיות בשטח. בתקופות של הסלמה מוגברת, איראן ידועה כמציעה בונוסים לחוליות גא"פ שמצליחות לבצע פיגועים עם נפגעים רבים או לשגר בהצלחה מטחי רקטות רחבי היקף. מנגנון זה משרת שתי מטרות: הוא מעודד פעילות צבאית אגרסיבית ומבטיח שהגא"פ יישאר בעל מוטיבציה לפעול גם כאשר התנאים המקומיים עשויים להעדיף הפסקת אש. פרטים נוספים על הלבנת כספים אלו ניתן למצוא ב-אזהרת FinCEN בנוגע למימון טרור בגיבוי איראן, המפרטת את השימוש בחברות קש אזוריות. גישה בירוקרטית זו למימון טרור מתייחסת לפעילות טרור כשירות חוזי, כאשר המשטר האיראני פועל כלקוח וכמממן העיקרי.
משמעות לביטחון הלאומי של ישראל
הבנת צינור המימון של הגא"פ היא קריטית עבור ישראל משום שהיא חושפת את תפקידו של הארגון ככלי אסטרטגי לערעור היציבות האזורית על ידי איראן. בניגוד לחמאס, שחייב לאזן בין מטרותיו הצבאיות לאחריות השלטונית ברצועת עזה, הגא"פ חופשי להמשיך בנתיב של הסלמה מתמדת. זה הופך את הארגון ל"משבש" (spoiler) אידיאלי שאיראן יכולה להפעיל בכל עת שהיא מעוניינת להסיח את דעתה של ישראל מהתפתחויות אזוריות אחרות או לחבל ביוזמות דיפלומטיות. השליטה הפיננסית המוחלטת שמפעילה טהראן פירושה שלא ניתן למתן את הגא"פ בקלות באמצעות תמריצים כלכליים או לחץ פוליטי. דינמיקה זו מבטיחה שהארגון יישאר מרכיב בלתי מתפשר באסטרטגיית "טבעת האש" האיראנית המקיפה את מדינת ישראל.
עבור צבא ההגנה לישראל וקהילת המודיעין, המאבק נגד הגא"פ הוא מלחמה פיננסית באותה מידה שהיא מלחמה קינטית. שיבוש זרימת ההון האיראני – בין אם באמצעות סיכול ימי, מבצעי סייבר נגד חלפני קריפטו או לחץ דיפלומטי – חיוני לשחיקת היכולת המבצעית של הארגון. כל עוד משמרות המהפכה יכולים לתחזק את צינור המימון הישיר שלהם, הגא"פ יישאר איום קטלני ובלתי צפוי על סף דלתה של ישראל. ההתמודדות עם אתגר זה מחייבת מאמץ בינלאומי מקיף לסגירת הפרצות במערכת הפיננסית העולמית שאותן איראן ממשיכה לנצל למען חוסר יציבות אזורית.