גדודי ג'נין, המוכרים בערבית בשם "כתיבת ג'נין", מייצגים אבולוציה משמעותית באסטרטגיה המבצעית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (PIJ) בצפון הגדה המערבית. מאז הופעתם בשלהי 2021, הקבוצה הפכה את מחנה הפליטים ג'נין וסביבתו למוקד של התנגדות חמושה וארגון פרה-צבאי. התפתחות זו אינה תופעה מקומית גרידא אלא שינוי אסטרטגי מכוון שתוזמר על ידי הנהגת הג'יהאד האסלאמי בתיאום עם האינטרסים האזוריים של איראן. על ידי הקמת מסגרת צבאית מבוזרת אך ממומנת היטב, הג'יהאד האסלאמי הצליח ליצור אזור "נטול משילות" שבו הרשות הפלסטינית מתקשה לשמור על הסדר. ואקום שלטוני זה נוצל לבניית תשתית המסוגלת לנהל לחימה מתמשכת נגד כוחות הביטחון הישראליים.
צמיחתם של גדודי ג'נין החלה בספטמבר 2021, בעקבות בריחתם של שישה אסירים פלסטינים מכלא גלבוע השמור. אירוע זה שימש כזרז לארגונים החמושים בג'נין להתאחד תחת דגל משותף, כאשר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, פלוגות אל-קודס, מספקת את הגרעין הארגוני הראשוני. בניגוד למבנים חמושים קודמים שהסתמכו על היררכיה נוקשה, גדודי ג'נין פועלים כארגון גג המשלב לוחמים מפלגים שונים, כולל גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח וחמאס. שיתוף פעולה בין-ארגוני זה אפשר לג'יהאד האסלאמי להרחיב את השפעתו מעבר לבסיס התמיכה המסורתי שלו, ולגייס ביעילות פלסטינים צעירים באמצעות זהות משותפת המתמקדת בעימות מזוין ובדחיית התיאום הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל.
מרכזי ליעילות הגדודים הוא מודל ה"כתיבה" (הגדוד), אסטרטגיה שנועדה לעקוף את הפיקוח הביטחוני המסורתי של הרשות הפלסטינית. על פי ניתוח של מכון וושינגטון, מודל זה מסתמך על הצפת השטח בנשק ובמזומנים המסופקים על ידי יחידות כוח קודס האיראני. על ידי מתן עדיפות למבני פיקוד מקומיים, גדודים אלו יכולים לשמור על קצב מבצעי גבוה גם כאשר ההנהגה המרכזית מותקפת. גדודי ג'נין חלו בשימוש במטעני חבלה מאולתרים (IEDs) מתוחכמים, ברשתות מצלמות מעקב ובחמ"לים עירוניים לניטור ושיבוש תנועות צה"ל. שינוי טקטי זה אילץ את צה"ל לנקוט באמצעים נמרצים יותר ללוחמה בטרור, מה שהוביל למבצעים נרחבים כמו "בית וגן" ביולי 2023.
אבולוציה טקטית ופיקוד איראני
גדודי ג'נין אינם קבוצה מקומית אוטונומית אלא מרכיב חיוני באסטרטגיה הרחבה הנתמכת על ידי איראן ל"חימוש הגדה המערבית" באופן דומה לרצועת עזה. זיאד אל-נח'אלה, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, הדגיש לא פעם כי מטרת התנועה היא להפוך את הגדה המערבית לשדה קרב הדורש תשומת לב צבאית ישראלית מתמדת. כדי להשיג זאת, איראן השתמשה בנתיבי הברחה חשאיים וברשתות פיננסיות בלתי חוקיות להעברת מיליוני דולרים לתמיכה בפעילות הגדודים. מימון זה מאפשר לקבוצה לרכוש נשק איכותי, לתחזק דירות מסתור ולספק קצבאות ללוחמים, ובכך ליצור תמריץ כלכלי לגיוס באזורים הסובלים מאבטלה קשה ומקיפאון פוליטי.
התחכום הטקטי של גדודי ג'נין ניכר במיוחד בפיתוח "חמ"לים" מקומיים וביכולת לייצר חומרי נפץ מתקדמים באופן מקומי. מטענים אלו, כמו מטען ה"שאווא", נועדו לחדור כלי רכב צבאיים ממוגנים, ובכך מעלים משמעותית את רמת הסיכון למבצעי צה"ל בצפון הגדה. יתרה מכך, הגדודים פעלו באופן אקטיבי להרחבת המודל הזה לערים נוספות, כולל שכם, טול כרם ויריחו. כל אחד מה"גדודים" החדשים הללו פועל לפי המתווה של ג'נין: ביסוס אחיזה טריטוריאלית באזורים צפופי אוכלוסין, צבירת נשק ויצירת מכונת תעמולה המפארת את העימות המזוין תוך ערעור הלגיטימציה של המינהל האזרחי של הרשות הפלסטינית.
עובדות מרכזיות
- גדודי ג'נין הוקמו רשמית בספטמבר 2021 כקבוצת גג בהובלת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
- הארגון מקבל תמיכה כספית ולוגיסטית ישירה מכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים במטרה לערער את היציבות בצפון הגדה המערבית.
- הקבוצה משתמשת במודל "מטרייה", ומגייסת חברים מפלגים רבים כולל פת"ח וחמאס כדי למקסם את המשיכה המקומית.
- ג'נין הפכה למוקד מרכזי לייצור מקומי של מטעני חבלה בעלי עוצמה גבוהה המיועדים למארבים עירוניים.
- פעילות הגדודים הובילה לקריסה כמעט מוחלטת של השליטה הביטחונית של הרשות הפלסטינית במחנה הפליטים ג'נין.
השפעה אסטרטגית על הממשל האזורי
המשך צמיחתם של גדודי ג'נין טומן בחובו השלכות עמוקות על הישרדות הרשות הפלסטינית ועל עתיד הביטחון האזורי. על ידי יצירת "איי של הפקרות", הג'יהאד האסלאמי ותומכיו האיראנים מפרקים באופן פעיל את הממשל המרכזי הנחוץ לכל יציבות עתידית. חוסר היכולת של הרשות הפלסטינית לפרוק קבוצות אלו מנשקן או להיכנס למחנות הפליטים ללא התנגדות משמעותית מדגיש משבר לגיטימציה רחב יותר. הידרדרות זו משרתת את מטרתו ארוכת הטווח של הג'יהאד האסלאמי להחליף את הסדר הפוליטי הקיים בחזית מהפכנית קיצונית יותר המיושרת עם איראן. דיווחים מהמרכז למורשת המודיעין מצביעים על כך שגורמים איראניים רואים בגדה המערבית את הזירה הקריטית ביותר למודרניזציה של מלחמת השליחים שלהם נגד המדינה היהודית.
מנקודת מבט ביטחונית ישראלית, גדודי ג'נין מייצגים שינוי לעבר איום צבאי ממוסד יותר בטווח פגיעה ממרכזי אוכלוסייה ישראליים מרכזיים. קרבתה של צפון הגדה לקו הירוק פירושה שלערעור היציבות המתוזמר על ידי הג'יהאד האסלאמי יש השלכות מיידיות על ביטחונם של אזרחי ישראל. כתוצאה מכך, צה"ל נאלץ לשמור על נוכחות בתדירות גבוהה באזור כדי למנוע ייצוא של פיגועי טרור מג'נין לעומק ישראל. מעגל זה של אלימות ומבצעים לסיכול טרור הוא בדיוק מה שאסטרטגיית הג'יהאד האסלאמי שואפת לעורר, בתקווה להצית התקוממות רחבה יותר שתכלה את הגדה המערבית כולה ותבודד את ישראל עוד יותר בזירה הבינלאומית.
סיכום / חשיבות
גדודי ג'נין הם הביטוי הבולט ביותר לאסטרטגיה איראנית מתוחכמת לייצוא מודל מלחמת השליחים של עזה לצפון הגדה המערבית. הצלחתם בביסוס נוכחות חמושה קבועה, למרות מבצעים צבאיים ישראליים חוזרים ונשנים, מדגישה את עומק החוסן הלוגיסטי והפיננסי של הג'יהאד האסלאמי. עבור ישראל, ניטרול איום זה מחייב לא רק פעולה צבאית ממוקדת אלא גם אסטרטגיה מקיפה לחסימת זרם המשאבים האיראני וטיפול בוואקום המשילתי המאפשר לקבוצות אלו לשגשג. תוצאות המאבק על ג'נין יקבעו ככל הנראה את נוף הביטחון של הגדה המערבית כולה לשנים הבאות, מה שהופך אותה לחזית קריטית בעימות האזורי הרחב מול איראן ושלוחיה.