בשנים האחרונות, הרפובליקה של טורקיה מיישרת קו באופן גובר במדיניות החוץ שלה עם תנועות אסלאמיסטיות ברחבי המזרח התיכון, בייחוד על ידי אספקת מקלט בטוח לארגון הטרור חמאס. בעוד אנקרה שומרת על קשרים דיפלומטיים רשמיים עם מדינות המערב ונותרת חברה בברית נאט"ו (NATO), תמיכתה החומרית בחמאס עוררה זעם בינלאומי והעלתה חששות ביטחוניים חמורים עבור ישראל ובעלות בריתה. בין ההיבטים המדאיגים ביותר של מערכת יחסים זו ניתן למנות את ההענקה השיטתית של אזרחות טורקית ודרכונים לאומיים לפעילי חמאס פעילים. סיוע זה ברמת המדינה מאפשר לטרוריסטים מוכרזים לעקוף מעקב בינלאומי, לנסוע בחופשיות מעבר לגבולות גלובליים ולנהל את הלוגיסטיקה הפיננסית והמבצעית של הארגון מאדמת טורקיה.
הרקע ההיסטורי לתמיכתה של טורקיה בחמאס
הברית בין מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) השולטת בטורקיה, בהובלת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, לבין חמאס שורשיה עמוקים במוצא אידיאולוגי משותף בתוך תנועת האחים המוסלמים. בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, שינתה טורקיה בהדרגה את עמדתה הדיפלומטית כדי למצב את עצמה כפטרונית העיקרית של ארגון הטרור הפלסטיני. במקום להתייחס לחמאס כאל גורם מיליטנטי עוין, ארדואן הגן שוב ושוב על הארגון בזירה הבינלאומית, ותיאר את חבריו כ"מוג'אהדין" או כלוחמי חופש. התלכדות אידיאולוגית זו תורגמה במהרה לתמיכה מבצעית מוחשית, כאשר טורקיה אפשרה לחמאס להקים משרדים ומפקדה באיסטנבול. מנקודת תצפית אסטרטגית זו, מנהיגי חמאס בכירים הורשו לכוון פעילויות פוליטיות, פיננסיות וצבאיות תחת מטריית ההגנה של הריבונות המדינתית הטורקית.
סוגיית הנפקת הדרכונים הטורקיים עלתה לראשונה כמחלוקת בינלאומית קריטית סביב שנת 2020, בעקבות תחקירים עיתונאיים וחשיפות מודיעיניות. חלוקת דרכונים זו בחסות המדינה אינה רק מחווה סמלית של סולידריות אלא מאמץ מתואם היטב לספק כיסוי משפטי לדמויות המבוקשות בעולם. מבחינה היסטורית, מנהיגי חמאס בכירים כמו אסמאעיל הנייה וסגנו סאלח אל-עארורי ניצלו את הזכויות המדינתיות הללו כדי לנוע בחופשיות בין אנקרה, דוחה ומרכזים אזוריים אחרים. על ידי שילוב טרוריסטים במרשם האוכלוסין הלאומי של טורקיה, אנקרה הגנה עליהם בפועל מפני בקשות הסגרה וסנקציות בינלאומיות נגד טרור. לרקע מפורט על תמרונים דיפלומטיים אלו, חוקרים יכולים לעיין במשאבים המקיפים על יחסי טורקיה-ישראל המתוחזקים על ידי הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library).
עובדות מפתח: פעילי חמאס מתועדים בעלי דרכונים טורקיים
ראיות שנאספו על ידי סוכנויות מודיעין ועיתונאים חוקרים זיהו פעילי חמאס בכירים מרובים אשר הצליחו להשיג תעודות זהות ודרכונים לאומיים טורקיים. אנשים אלו מנצלים את מעמדם הכפול כדי לבצע מבצעים רגישים שאלמלא כן היו מוגבלים על ידי הרשימות השחורות העולמיות נגד טרור. במקרים רבים, ממשלת טורקיה התעלמה באופן פעיל מאזהרות של שירותי מודיעין מערביים בנוגע לזהותם של אזרחים חדשים אלו. היקפה של תוכנית הדרכונים הזו מודגש באמצעות מספר מקרים מתועדים והודאות דיפלומטיות רשמיות.
- אסמאעיל הנייה ומשפחתו: בשנת 2020, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, קיבל אזרחות טורקית ודרכון, דבר שאפשר לו לנסוע בינלאומית בקלות, מעמד שהורחב מאוחר יותר לבנו מעאד' אסמאעיל הנייה בדצמבר 2022.
- סאלח אל-עארורי: סגן מנהיג חמאס המנוח ומייסד גדודי עז א-דין אל-קסאם קיבל דרכון טורקי, שבו השתמש כדי לנסוע בחופשיות ולהכווין מימון טרור ופעילות ביהודה ושומרון מחו"ל.
- מפקדים מבצעיים: דמויות צבאיות בכירות בחמאס, בהן ג'יהאד יאעמור והישאם חיג'אז, קיבלו אזרחות ודרכון טורקיים, מה שאפשר להם להקים חברות קש וכיסויים תאגידיים מקומיים כדי להלבין כספים.
ניתוח אסטרטגי של כישלונות המאבק בטרור של טורקיה
התאזרחותם השיטתית של חברי חמאס בטורקיה מהווה הפרה עמוקה של הסטנדרטים הבינלאומיים למאבק בטרור ופוגעת קשות בהתחייבויותיה כחברה בברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו). על ידי שילוב טרוריסטים מוכרזים באוכלוסייתה המקומית, אנקרה מנצלת את מערכת המדינות הבינלאומית כדי להעניק לגיטימיות וניידות לאנשים המחויבים לג'יהאד אלים. באוגוסט 2020, הממונה הזמני על שגרירות ישראל באנקרה, רועי גלעד, אישר כי טורקיה העניקה אזרחות ללפחות תריסר חברי חמאס שמימנו וארגנו באופן פעיל פעולות טרור מאיסטנבול. הדו"ח המלא המפרט ממצאים דיפלומטיים רשמיים אלו פורסם ב-The Times of Israel, וחשף את המימדים העמוקים של השותפות הטורקית לדבר עבירה.
תוכנית דרכונים זו מהווה איום מיידי על התעופה העולמית ועל ביטחון הגבולות, שכן מחזיקי דרכון טורקי נהנים מגישה ללא צורך באשרה לעשרות מדינות ברחבי העולם, כולל יפן, דרום קוריאה, סינגפור וסרביה. פעילי חמאס יכולים לנצל זכויות יתר אלו כדי לחצות גבולות בינלאומיים, להקים חשבונות בנק זרים ולבצע מעקבים אחר מטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל מבלי להדליק נורות אזהרה ביטחוניות. דיווחים ראשוניים של עיתונאים בריטים חשפו כי טורקיה נכנעה ללחץ כבד מצד הנהגת חמאס כדי לאפשר את המהלך הזה, ובכך חשפה באופן ישיר את ביקורת הגבולות באירופה ובאסיה לפרצות אבטחה חמורות. ואכן, כפי שפירט ג'יימס רוטוול ב-The Telegraph, השגת דרכונים מדינתיים אלו העניקה בפועל לפעילים בכירים את החופש לתכנן פיגועים עם סיכון מינימלי ליירוטם.
סיכום: ההשלכות על ביטחון ישראל והאזור
ההשלכות הביטחוניות של פעולותיה של טורקיה מדאיגות ביותר עבור ישראל, שכן הן מייצבות ציר אזורי עוין המעניק לגיטימציה ומגן על רשתות טרור פעילות. על ידי אספקת דרכונים ואזרחות, טורקיה הפכה את עצמה ממשקיפה פסיבית על ענייני המזרח התיכון למאפשרת פעילה של הפעילות הגלובלית של חמאס. הגנה זו ברמת המדינה מונעת מישראל לנטרל לחלוטין את האיום שמציבה הנהגת חמאס החיצונית, שכן כל פעולה ישירה על אדמת טורקיה עלולה להוביל למשבר דיפלומטי או צבאי חמור עם מדינה החברה בברית נאט"ו. כתוצאה מכך, על ישראל להתאים ללא הרף את האסטרטגיות ההגנתיות והמודיעיניות שלה כדי להתמודד עם הניידות המוגברת של פעילים אלה הפועלים בחסות המדינה.
כדי לצמצם איום זה, על הקהילה הבינלאומית, בהובלת ארצות הברית ובעלות בריתה האירופיות, להפעיל לחץ דיפלומטי וכלכלי משמעותי על אנקרה כדי לבטל את התאזרחויות הללו. שלילת ביטחון הריבונות הטורקית מפעילי חמאס היא צעד חיוני לקראת פירוק תשתית המימון העולמית של הארגון וצמצום טווח ההגעה המבצעי שלו. עד שטורקיה תישא באחריות על שימוש לרעה במערכת האזרחות הבינלאומית, תמיכתה המתמשכת בחמאס תיוותר מכשול מסוכן לשלום האזורי. עבור ישראל, החשופה להשלכות הישירות של רשתות אלו המאושרות על ידי המדינה, חשיפת ושיבוש חסות הטרור של טורקיה נותרים בעדיפות עליונה לביטחון הלאומי.