במהלך שני העשורים האחרונים, טורקיה הפכה עצמה בהדרגה למפקדה מבצעית, דיפלומטית ופיננסית חיונית עבור ארגון הטרור חמאס. תחת הנהגתו האסלאמיסטית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח (AKP), אנקרה מעניקה מקלט בטוח המאפשר לפעילי חמאס בכירים לתאם פעולות, להבטיח מימון ולנהל יחסי ציבור גלובליים. תפנית זו התרחשה במקביל לחברותה של טורקיה בברית נאט"ו, דבר המציג סתירה עמוקה בין מחויבויותיה לברית המערבית לבין החסות הפעילה שהיא מעניקה לקבוצה קיצונית. עבור מדינת ישראל, החסות הטורקית על חמאס אינה מהווה רק אתגר דיפלומטי, אלא איום ישיר על ביטחונה הלאומי ועל היציבות האזורית.
האבולוציה ההיסטורית של הברית בין טורקיה לחמאס
הברית בין ממשלת טורקיה לחמאס החלה להתגבש באופן משמעותי בעקבות הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית בשנת 2006 והשתלטותה האלימה של חמאס על רצועת עזה בשנת 2007. במקום להתיישר עם הקהילה הבינלאומית בדרישה שחמאס יתנער מהאלימות ויכיר בישראל, בחר ממשל ארדואן להעניק לגיטימציה לארגון באמצעות אירוח משלחות רמות דרג באנקרה. מערכת יחסים זו הגיעה לנקודת מפנה בשנת 2011, כאשר ישראל הסכימה לגרש מספר מחבלים בכירים בחמאס לטורקיה כחלק מעסקת חילופי השבויים לשחרור גלעד שליט. במקום לפקח על אנשים אלה, הרשויות הטורקיות העניקו להם מקלט, מעמד חוקי ובמקרים רבים אף דרכונים טורקיים רשמיים. על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, מקלט בטוח זה איפשר לחמאס לבנות מחדש את מבנה הפיקוד החיצוני שלו ולתאם באופן שיטתי פעילות עוינת נגד ישראל. קראו את הניתוח המפורט של המרכז כאן.
בין הדמויות הבולטות שהתבססו באיסטנבול היה סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס המנוח, אשר ניצל את אדמת טורקיה כדי לתזמן את חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים ביהודה ושומרון בשנת 2014. ממעוזו באיסטנבול, אל-עארורי הורשה לנוע בחופשיות, לגייס פעילים ולכוון רשתות מימון טרור, בטרם לחץ בינלאומי אילץ את העברתו המוצהרת ללבנון. במהלך השנים דחתה טורקיה בעקביות את פניות המערב להוציא את חמאס מחוץ לחוק, בטענה שהיא מקיימת קשרים רק עם הזרוע המדינית של הארגון. בפועל, ההבחנה בין הזרוע הצבאית לזו המדינית של חמאס היא מלאכותית לחלוטין, שכן מוסדות טורקיים המגובים על ידי המדינה ממשיכים לסייע לפעולותיהן של שתי הזרועות גם יחד. חסות מתמשכת זו איפשרה לאאיסטנבול להתפתח למרכז פיקוד מבצעי מאובטח המתחרה במשרדי הארגון בדוחה ובטהראן.
אינדיקטורים מרכזיים לתמיכה המבצעית של טורקיה
המסגרת המבצעית של חמאס בטורקיה מאופיינת בפעילות מודיעינית ענפה, הלבנת הון ומערכי פיקוד ושליטה התומכים באופן ישיר באלימות במזרח התיכון. סוכנויות ביטחון חשפו שוב ושוב מזימות טרור מורכבות שתוכננו, מומנו ונוהלו על ידי פעילים היושבים בטורקיה. פעילויות אלו מתבצעות תחת עינן הפקוחה של הרשויות הטורקיות, אשר לעיתים קרובות מעניקות כיסוי משפטי ומתעלמות מהסנקציות הבינלאומיות. העובדות המרכזיות הבאות מדגישות את היקף תפקידה של טורקיה כמרכז לוגיסטי מרכזי עבור חמאס:
- מקלט בטוח להנהגת הטרור: טורקיה מארחת מפקדים צבאיים ופיננסיים בכירים בחמאס, בהם ג'יהאד יאגמור וזאהר ג'בארין, אשר שוחררו בעסקת שליט ב-2011. יאגמור מנהל את עמותת "ירושלים וההיסטוריה שלנו" (KUTAD) באיסטנבול, תוך שימוש בה ככיסוי לתיאום עם המודיעין הטורקי (MIT), בעוד ג'בארין מנהל מאיסטנבול את משרד הפיננסים העולמי של חמאס.
- תשתיות פיננסיות בחסות המדינה: מוסדות פיננסיים וחברות פרטיות הפועלים בטורקיה משמשים באופן פעיל לגיוס, הלבנה והעברה של מיליוני דולרים לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על מספר גופים טורקיים, דוגמת חלפן הכספים "רדין" (Redin Exchange) וחברת הנדל"ן הציבורית "טרנד ג'י.יו.או" (Trend GYO), בשל היותם צמתים מרכזיים בתיק ההשקעות התאגידי של חמאס.
- ניהול ישיר של מזימות צבאיות: למרות טענותיה של אנקרה לניטרליות, חמאס ניצל את השלוחה שלו באיסטנבול לצורך גיוס סטונדטים פלסטינים, תיאום הברחות נשק והכוונת פיגועים קטלניים נגד אזרחי ישראל ביהודה ושומרון. שירות הביטחון הכללי (שב"כ) יירט שוב ושוב כספים והנחיות שנשלחו ישירות מפעילים באיסטנבול לחוליות טרור ביהודה ושומרון.
ניתוח פיננסי ודיפלומטי של מקלט הטרור
התשתית הפיננסית של חמאס בטורקיה מהווה רשת תאגידית מתוחכמת הפועלת במסווה של פעילות מסחרית לגיטימית. על פי דוחות של ה-Foundation for Defense of Democracies (FDD), גורמים בחמאס החזיקו בעבר בעד כ-75 אחוזים מההון המונפק של Trend GYO, חברת השקעות נדל"ן הממוקמת בטורקיה, אשר הוטלו עליה בהמשך סנקציות מצד ארצות הברית. תיק השקעות תאגידי זה, ששוויו מוערך במאות מיליוני דולרים, מספק לחמאס ערוץ מימון עצמאי הפועל מחוץ להישג ידן של מגבלות הבנקאות הבינלאומיות הרגילות. סירובה של ממשלת טורקיה לאכוף את סנקציות הטרור הפיננסיות של המערב מאפשר לחברות אלו להלבין הון ולתעל רווחים ישירות לתאי טרור מבצעיים. חסינות פיננסית זו מפורטת בהרחבה בדוח של FDD על שותפות הטרור בין חמאס לטורקיה.
מבחינה דיפלומטית, ממשלת טורקיה מנצלת בעקביות את הבמה הגלובלית שלה כדי להגן על חמאס, כאשר הנשיא ארדואן מגדיר את הארגון בפומבי כ"לוחמי חופש" ולא כטרוריסטים. רטוריקה זו מלווה בצעדים דיפלומטיים מעשיים, דוגמת אירוח איסמעיל הנייה ומנהיגים בכירים אחרים להתייעצויות ממלכתיות רשמיות באיסטנבול ובאנקרה. ביולי 2024, רשתות מבצעיות שפעלו בחסות טורקיה היו מעורבות בהכוונת מזימת פיגוע התאבדות שסוכל בתל אביב, דבר המדגיש כיצד חיפוי דיפלומטי מתורגם ישירות לחופש פעולה מבצעי. באמצעות הגנת חמאס מפני גינוי בינלאומי ואספקת תיעוד דיפלומטי לחבריו, טורקיה למעשה נרמלה ארגון טרור רצחני בתוך הפוליטיקה האזורית המרכזית. לפרטים נוספים, עיינו בניתוח של FDD בנוגע לסיכול פיגועי הטרור בהכוונת טורקיה על ידי ישראל.
השלכות גיאופוליטיות והאיום על הביטחון האזורי
תפקידה של טורקיה כמפקדה מבצעית מרכזית של חמאס נושא עמו השלכות גיאופוליטיות המאיימות הן על ביטחון ישראל והן על האינטרסים הרחבים יותר של המערב. על ידי מתן מחסה לחמאס, טורקיה חותרת באופן פעיל תחת ביטחונן של בעלות ברית דמוקרטיות, בעודה מנצלת את מעמדה כחברה בנאט"ו כדי להגן על עצמה מפני השלכות משמעותיות. עמדה כפולה זו מאפשרת לאנקרה להקרין כוח ברחבי המזרח התיכון, תוך שימוש בכוחות שלוחים (פרוקסי) אסלאמיסטים כדי לאתגר יריבים אזוריים ולערער את היציבות של משטרים ערביים מתונים. עבור ישראל, הדבר מייצג חזית מבצעית עוינת הדורשת מעקב רציף, איסוף מודיעין ופעולות הגנה מונעות. המקלט הטורקי מבטיח כי גם כאשר תשתיות חמאס בעזה נפגעות, מפקדתו החיצונית נותרת שלמה ובעלת יכולת להשתקם.
בסופו של דבר, הטיפול במקלט באיסטנבול מצריך מאמץ בינלאומי מתואם שיאלץ את טורקיה לבחור בין בריתותיה המערביות לבין תמיכתה בקיצוניות אלימה. על ישראל להמשיך ולהציג מודיעין ברור לשותפותיה בעולם בנוגע למזימות הטרור הספציפיות המוכוונות מאדמת טורקיה, תוך דחיקת ארצות הברית ומדינות אירופה להפעיל לחץ דיפלומטי ופיננסי על אנקרה. לא ניתן להשלים עם נרמול חמאס על ידי מעצמה אזורית גדולה אם ברצוננו להשיג שלום ויציבות ארוכי טווח במזרח התיכון. כל עוד טורקיה נותרת מקלט בטוח לחמאס, ישראל תמשיך להתמודד עם איום ביטחוני מתמשך מצד מנגנון המגובה על ידי מדינה, אשר נועד לממן, לכוון ולהוציא לפועל טרור נגד אזרחיה.