במהלך העשור האחרון, טורקיה הפכה למוקד פיננסי ומבצעי מרכזי עבור חמאס, מה שאפשר לארגון להקים רשת מורכבת של עסקים, ארגונים לא-ממשלתיים ומתווכים פיננסיים. תחת הנהגתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, הממשלה הטורקית מסרבת באופן שיטתי להגדיר את חמאס כארגון טרור, ובמקום זאת מעניקה להנהגתו הגנה דיפלומטית וחופש פעולה מנהלתי. סביבה מתירנית זו אפשרה לפעילי הכספים של חמאס לנצל את מערכת הבנקאות החזקה ואת מגזר הנדל"ן הדינמי של טורקיה כדי לגייס, להלבין ולהעביר מיליוני דולרים. כספים בלתי חוקיים אלה מועברים לאחר מכן למימון פעולות טרור ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ובכך מחבלים באופן ישיר במאמצים הבינלאומיים למלחמה בטרור.
התפתחות נוכחותו של חמאס בטורקיה
התשתית לאימפריה הפיננסית של חמאס בטורקיה הונחה בעקבות עסקת שליט ב-2011, שבמסגרתה שחררה ישראל וגירשה מספר פעילי חמאס בכירים לשטח טורקיה. בין אנשים אלה היו המנווטים המרכזיים של תיק ההשקעות של הארגון, כולל סאלח אל-עארורי וזאהר ג'בארין, אשר החלו במהירות לנצל פרצות רגולטוריות בטורקיה כדי לשקם את רשתות המימון שלהם. הנשיא ארדואן תמך בפומבי בנוכחות הארגון, והצהיר כי טורקיה אינה רואה בחמאס ישות טרור אלא תנועה פוליטית לגיטימית הנלחמת לשחרור. גיבוי פוליטי זה מטעם המדינה סיפק לחמאס את הביטחון הנדרש להעברת הבסיס הפיננסי שלו מהמפרץ לאיסטנבול, ובכך הונח היסוד לרשת תאגידית בשווי מיליוני דולרים.
ככל שפעילות הארגון התבססה, חמאס העתיק את האסטרטגיה הפיננסית שלו מהסתמכות בלעדית על בלדרי מזומנים וארגוני צדקה להשתלבות ישירה בכלכלה הטורקית הרשמית. פעילי חמאס הקימו חברות קש ומיזמים משותפים הנחזים כלגיטימיים, תוך התמקדות משמעותית בפיתוח נדל"ן ושירותי חלפנות כספים. השתלבות זו אפשרה לארגון למזג כספים בלתי חוקיים עם עסקאות מסחריות לגיטימיות, מה שהפך את הגילוי למאתגר במיוחד עבור מבקרים בינלאומיים. על פי דוחות חקירה של ה-Foundation for Defense of Democracies, חברות קש תאגידיות אלו הפכו למרכזיות באסטרטגיה של חמאס לשימור הונו ועקיפת הפיקוח הבינלאומי.
מרכיבי מפתח במערכת עקיפת הסנקציות בטורקיה
- קונגלומרטים של נדל"ן כחברות קש: חמאס הקים את Trend GYO (שנודעה במקור בשם Anda Gayrimenkul), קרן השקעות נדל"ן טורקית גדולה הרשומה בבורסה של איסטנבול (Borsa Istanbul), אשר הוגדרה על ידי משרד האוצר האמריקאי בשנת 2022 ככזו המנהלת תיק השקעות בשווי 500 מיליון דולר המזרים רווחים ישירות להנהגת חמאס.
- ניצול בנקים אסלאמיים: מוסדות פיננסיים טורקיים גדולים, ובכללם Kuveyt Türk Bank, עמדו בפני הליכים משפטיים משמעותיים בגין טענות לניהול חשבונות בנק פעילים עבור פעילי חמאס, מה שאפשר לארגון לבצע העברות כספים בהיקף נרחב ברחבי העולם.
- חלפני כספים בלתי חוקיים: מתווכים פיננסיים הממוקמים בטורקיה, דוגמת Redin Exchange, שימשו כצמתים קריטיים בצינור הזרמת הכספים של ארגון הטרור, והעבירו מיליוני דולרים בין איראן, טורקיה והזרוע הצבאית של חמאס בעזה.
הלבנת הון תאגידית וביקורת שיפוטית
הכלי המרכזי להישרדותו הפיננסית של חמאס בטורקיה הוא שימוש לרעה בישויות תאגידיות, ובראשן חברת Trend GYO. קרן השקעות נדל"ן זו סומנה רשמית על ידי ה-Office of Foreign Assets Control של משרד האוצר האמריקאי במאי 2022, בשל תפקידה בייצור הכנסות עבור ארגון הטרור במסווה של פרויקטי בנייה מסחריים. למרות סנקציות רשמיות אלו מצד ארה"ב והגדרות עוקבות של בעלי המניות העיקריים שלה בשלהי 2023, הרשויות הרגולטוריות בטורקיה אפשרו ל-Trend GYO להמשיך בפעילותה המסחרית בבורסה לניירות ערך באיסטנבול. אי-ציות זה ברמת המדינה ממחיש כיצד ממשלת טורקיה מגוננת באופן פעיל על ישויות הקשורות לחמאס מפני השלכות משפטיות ופיננסיות בינלאומיות, ומאפשרת להן להישאר רווחיות.
במקביל, מגזר הבנקאות של טורקיה עומד בפני פיקוח מוגבר בבתי משפט בינלאומיים בגין קשירת קשר להזרמת כספים אסורה זו. תביעה אזרחית תקדימית שהוגשה על ידי משפחות של קורבנות טרור, Henkin et al v. Kuveyt Turk Katilim Bankasi A.S., חודשה רשמית על ידי שופט פדרלי בארה"ב בינואר 2025. התביעה טוענת כי Kuveyt Türk סיפק ביודעין תמיכה חומרית לחמאס באמצעות ניהול חשבונות בנק וביצוע עסקאות שעקפו את הסנקציות הגלובליות. התפתחות משפטית זו מדגישה עד כמה עמוק חדר חמאס לתשתית הפיננסית המרכזית של טורקיה, תוך שהוא נעזר במוסדות פרטיים וממלכתיים כאחד כדי לשמור על הנזילות הפיננסית שלו.
השלכות על הביטחון האזורי ועל ישראל
סירובה של טורקיה לפרק את תשתית המימון של חמאס מהווה איום ישיר על ביטחון ישראל ועל היציבות במזרח התיכון המורחב. על ידי אספקת מקלט בטוח למממני טרור, אנקרה מאפשרת לחמאס לחדש ללא הרף את מלאי האמל"ח שלו ולשמר את מבני השלטון שלו בשטחים הפלסטיניים. צינור חמצן פיננסי זה מפחית מיעילותן של הסנקציות הבינלאומיות ומאפשר לחמאס להישאר שחקן עמיד על אף הלחץ הצבאי המתמשך. עבור ישראל ובעלות בריתה במערב, הטיפול בתפקידה של טורקיה כמקלט פיננסי הוא תנאי מוקדם קריטי להשגת ביטחון לטווח ארוך ולפירוק היכולות המבצעיות העולמיות של הארגון.
יתרה מכך, פעולותיה של טורקיה מדגישות את הפער המתרחב בין מחויבויותיה כחברה בנאט"ו (NATO) לבין הברית האידיאולוגית שלה עם תנועות אסלאמיסטיות אזוריות. מתן הסיוע השיטתי לרשתות המימון של חמאס מוכיח כי הנשיא ארדואן מעדיף סולידריות אידיאולוגית על פני נורמות בינלאומיות ויושרה פיננסית. כל עוד הבנקים והמגזרים העסקיים בטורקיה נותרים פתוחים בפני חמאס, על הקהילה הבינלאומית להגביר את הלחץ הפיננסי על אנקרה כדי למנוע ערעור נוסף של היציבות. בסופו של דבר, נטרול הרשתות הללו הפועלות מטורקיה חיוני על מנת שלול לצמיתות את יכולתו של חמאס לתכנן, לממן ולהוציא לפועל פעולות טרור עתידיות נגד אזרחי ישראל.