השפעת המנהל הכללי של אונסק"ו על הפוליטיזציה של מורשת התרבות

המנהל הכללי של אונסק"ו משמש כקצין המנהלי הבכיר של הארגון, והוא בעל השפעה משמעותית על המסלול הדיפלומטי ועל סדרי העדיפויות המוסדיים שלו. בעוד שוועדת המורשת העולמית והוועד הפועל מורכבים ממדינות חברות, המנהל הכללי מעצב את סדר היום ומנהל את הפעילות היומיומית של המזכירות. בהקשר של ירושלים, תפקיד זה הופך למכריע בין אם באישור ובין אם בבלימה של החדרת שפה טעונה פוליטית לתוך דיונים טכניים על מורשת. היכולת של המנהל הכללי לפעול כמתווך ניטרלי קובעת לעיתים קרובות את רמת החיכוך הבינלאומי בנוגע לתביעות הריבוניות וההיסטוריות של ישראל.

רקע היסטורי של הנהגת אונסק"ו

מבחינה היסטורית, אונסק"ו שימש כזירה מרכזית לדלגיטימציה של הקשר הישראלי לירושלים באמצעות החלטות חוזרות ונשנות ומוטות ביותר. תחת ממשלים קודמים, הארגון אימץ לעיתים קרובות שפה שהתייחסה להר הבית אך ורק בשמותיו האסלאמיים, תוך השמטה מכוונת של הזיקה ההיסטורית היהודית. החלטות אלו התקבלו לעיתים קרובות על ידי הוועד הפועל, אך מידת ההתנגדות הפומבית או ההסכמה שבשתיקה של המנהל הכללי השתנתה באופן משמעותי לאורך העשורים. קבלתה של הרשות הפלסטינית כמדינה חברה בשנת 2011 העצימה עוד יותר את האווירה הפוליטית, והובילה לעשור של מתיחות גוברת בין המזכירות לישראל.

פעולות מרכזיות והשפעה מבנית

• המנהל הכללי מחזיק בסמכות לפרסם הצהרות פומביות המרחיקות את המזכירות מהחלטות שנויות במחלוקת, כפי שהודגם במהלך המחלוקת על שמות הר הבית בשנת 2016.
• מאז 2017, ההנהגה עברה לגישה של "דיפלומטיה של קונצנזוס", השואפת להימנע מהצבעות מעוררות מחלוקת על ידי תיווך הסכמים בין משלחות ישראליות וערביות.
• המזכירות מנהלת את בחירת המומחים הטכניים למשלחות ניטור, מה שמשפיע ישירות על האובייקטיביות והקפדנות המדעית של דוחות הנוגעים למורשת ירושלים.

ניתוח של הנהגת הארגון וצמצום הטיות

המעבר בין הנהלות שונות באונסק"ו ממחיש את ההשפעה העמוקה שיכולה להיות למנהל כללי על הניטרליות של הארגון. תחת הנהגה קודמת, החלטות השתמשו בתדירות גבוהה בשפה שהתעלמה מהקשר בן 3,000 השנים של העם היהודי לירושלים, כשהן מתייחסות לעיתים קרובות להר הבית אך ורק כ"אל-חרם א-שריף". תפקידו של המנהל הכללי במקרים אלה הוא לרוב של "שומר סף"; בעוד שאין ביכולתם להטיל וטו על הצבעות של מדינות חברות, הם יכולים להשפיע על תהליך הניסוח כדי להבטיח טרמינולוגיה מאוזנת יותר. על פי מנדט ההנהגה הרשמי של אונסק"ו, על המנהל הכללי לקדם את חוקת הארגון, המדגישה את הסולידריות המוסרית של האנושות.

ההנהגה הנוכחית תחת אודרה אזולאי ניסתה באופן ניכר להרגיע את המתחים הללו על ידי יצירת סביבה פחות לעומתית באמצעות משא ומתן אינטנסיבי בערוצים אחוריים. שינוי זה הוביל למספר מושבים שבהם הושגו החלטות "מוסכמות", מה שבלם ביעילות את מגמת ההחלטות המוטות והמתוקשרות שגרמו לפרישתה של ישראל מהארגון. על ידי הדגשת ההיבטים הטכניים של שימור האתר על פני הנרטיבים הפוליטיים של ריבונות, המנהל הכללי יכול למקד מחדש את הקהילה הבינלאומית בשימור. גישה זו דורשת משא ומתן מתמיד עם הקבוצה הערבית ושותפים אירופאיים כדי להבטיח שתרומתה הארכיאולוגית של ישראל תוכר כחלק מהערך האוניברסלי של האתר.

תפקידן של משלחות הניטור הטכניות

המנהל הכללי אחראי גם על תיאום "משלחת הניטור הריאקטיבית", כלי שנועד להעריך את המצב הפיזי של העיר העתיקה בירושלים. משלחות אלו הופכות לעיתים קרובות לזירות קרב פוליטיות שבהן על המנהל הכללי לנווט בין דרישות סותרות בנוגע לגישה לאתרים ארכיאולוגיים ולטרמינולוגיה המשמשת בדוחות השטח. כאשר המזכירות מבטיחה שמשלחות אלו מאוישות על ידי אנשי מקצוע אובייקטיביים, היא מגינה על האתר מפני שימוש לתעמולה מפלגתית. עם זאת, אם המנהל הכללי מאפשר למשלחת להיות מונחית על ידי לחץ פוליטי, הדוחות המתקבלים עלולים לתקוף באופן בלתי הוגן את מאמצי השימור הישראליים כשינויים באופיו של האתר.

חשיבות לדיפלומטיה הבינלאומית של המורשת

עמדתו של המנהל הכללי של אונסק"ו נותרת גורם חיוני לשמירה על אמינות האו"ם בעיני הציבור הישראלי. מנהל כללי המקדם באופן פעיל פוליטיזציה פוגע בעצם המטרה של ארגון תרבות ומזיק לסיכויים לשיתוף פעולה עתידי בנושאי מורשת. לעומת זאת, מנהיג המתעדף דיוק היסטורי מבטיח כי השכבות המגוונות של ההיסטוריה של ירושלים, כולל שורשיה היהודיים, הנוצריים והמוסלמיים, יזכו לכבוד שווה. יושרה זו חיונית לטיפוח סביבה גלובלית שבה מורשת תרבות משמשת כגשר ולא ככלי לדלגיטימציה.

עבור ישראל, התנהלות מול לשכת המנהל הכללי היא צורך אסטרטגי למניעת כתיבה מחדש של ההיסטוריה בפורומים בינלאומיים. על ידי הצגת הוכחות ארכיאולוגיות איתנות ושמירה על לחץ דיפלומטי, ישראל יכולה לעודד את המזכירות לעמוד במחויבותה לניטרליות עובדתית. ההצלחה של מעורבות זו באה לידי ביטוי באווירה המאוזנת יותר שנראתה בשנים האחרונות, אם כי האיום של פוליטיזציה מחודשת נותר דאגה מתמדת. לכן נדרש ניטור רציף של ההחלטות המנהליות של אונסק"ו כדי להגן על הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי, כפי שמפורט על ידי משרד החוץ של ישראל.