לוחמה משפטית — השימוש המכוון בכלים משפטיים, במוסדות בינלאומיים ובהליכים שיפוטיים כתחליף לעימות צבאי קונבנציונלי — הפכה לאחת האסטרטגיות המתוחכמות והמשמעותיות ביותר שנפרסות נגד ישראל וארצות הברית במאה העשרים ואחת. התקפה משפטית זו אינה ביטוי ספונטני של פעילות חברה אזרחית; חלקה הגדול ממומן ומתוזמר באופן שיטתי על ידי גורמי מדינה בעלי אג'נדות עוינות מוצהרות. בין המממנים הממלכתיים המשמעותיים ביותר נמצאות הרפובליקה האסלאמית של איראן ומדינת קטאר — שני משטרים אשר, על אף פרופיליהם הגיאופוליטיים השונים לכאורה, חולקים אינטרס אסטרטגי משותף בערעור הדמוקרטיות הליברליות המערביות, שחיקת לגיטימיות מדינת ישראל, והחלשת ההשפעה הגלובלית האמריקאית באמצעות ניצול אסטרטגי של המשפט הבינלאומי.
רקע היסטורי ואידיאולוגי
ההתכנסות של האינטרסים הקטארים והאיראניים במימון מסעות משפטיים אנטי-ישראליים ואנטי-מערביים לא צמחה בחלל ריק. המהפכה האסלאמית של איראן ב-1979 ביססה את היסוד האידיאולוגי לעוינות שיטתית כלפי ישראל — שהנהגת איראן נשבעה שוב ושוב להשמידה — וכלפי ארצות הברית, שהדוקטרינה האיראנית מכנה אותה "השטן הגדול". במהלך העשורים שלאחר מכן פיתחה איראן רשת מתוחכמת של ארגוני פרוקסי — ובהם חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ותנועת החות'ים בתימן — הפועלים לא רק מבחינה צבאית אלא גם דרך מסעות לחץ פוליטיים ומשפטיים. המסלול של קטאר שונה אך משלים. כאמירות מפרץ קטנה אך עשירה להפליא, נקטה קטאר מאז שנות התשעים במדיניות חוץ של עמימות אסטרטגית, תוך מיצוב עצמה בו-זמנית כשותפה מערבית — המארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון — תוך שמירה על יחסים חמים עם חמאס, האחים המוסלמים וממשלת איראן. קטאר מוכרת על נרחב כמדינת הערב היחידה הנמנית עם בנות-בריתה של טהראן, מערכת יחסים שאפשרה לחץ מתואם על ישראל במגוון זירות בינלאומיות. שני המשטרים זיהו את המערכת המשפטית הבינלאומית — ובמיוחד את מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC), בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ובית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) — כזירות מכפילות-כוח שבהן ניתן לגרום נזק דיפלומטי מופרז לישראל ולארצות הברית במחיר נמוך יחסית.
עובדות מרכזיות
- קטאר העבירה כמעט 6 מיליארד דולר לאוניברסיטאות אמריקאיות מאז 1981, מה שהפך אותה לתורמת הערבית הגדולה ביותר בהשכלה הגבוהה האמריקאית; דוח משרד החינוך האמריקאי מ-2020 הזהיר במפורש כי קטאר, לצד ערב הסעודית ורוסיה, השתמשה בתרומות אלה כדי "להפיץ תעמולה, לגנוב מחקרים רגישים ולקנות השפעה" בקמפוסים אמריקאים — קמפוסים שהפכו לאחר מכן למוקדים של תנועות חרם אנטי-ישראליות ופעילות משפטית.
- איראן מממנת ישירות את חמאס, שמגילת היסוד שלו מתאר אותו כתנועה השואפת להשמדת ישראל. חמאס ורשתות המשפט המזוהות עמו היו שחקנים מרכזיים בהפעלת הפניות פליליות בינלאומיות, בלובינג על ממשלות זרות להגיש תיקים ל-ICJ, ובגיוס ארגוני NGO בינלאומיים לרדיפת פקידים צבאיים ופוליטיים ישראליים. משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC) סיפקו אף הם תמיכה מהותית לתשתית הפוליטית ולוחמת ה-Lawfare של חיזבאללה בלבנון ובזירה הבינלאומית.
- בין השנים 2012 ל-2019 אימצה העצרת הכללית של האו"ם 202 החלטות לגנאי מדינות ספציפיות, מתוכן 163 — 81 אחוז מלאים — כוונו נגד ישראל, על פי UN Watch; איראן וקטאר כאחת כיהנו כחברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בתקופה זו, תוך שימוש בכוח ההצבעה ובמינוף הדיפלומטי שלהן לקיום האפליה המובנית המעוגנת בסעיף קבוע 7 של המועצה — המייחד את ישראל כמדינה היחידה בעלת סעיף קבוע ועומד על סדר היום מבין כל מדינות האו"ם.
ניתוח: מערכת האקולוגית של הלוחמה המשפטית וממנייה
מסעות הלוחמה המשפטית המכוונים נגד ישראל וארצות הברית פועלים דרך מערכת אקולוגית רב-שכבתית המחברת בין מימון ממלכתי לארגונים לא-ממשלתיים לכאורה עצמאיים, מוסדות אקדמיים וגופים משפטיים בינלאומיים. ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של קטאר, אל-ג'זירה, מילא תפקיד חשוב במיוחד במערכת זו, כשהוא משמש הן כפלטפורמת תעמולה והן ככלי גיוס למסע הדה-לגיטימציה הרחב. אל-ג'זירה העסיק עיתונאים עם קשרים מתועדים לארגוני טרור, ויחידת חקירות של אל-ג'זירה נמצאה כמי ששלחה סוכן לחדור לתוך ארגונים פרו-ישראליים בוושינגטון הבירה, במטרה לאסוף חומר מפליל לשידור לקהל עולמי — מבצע השפעה סמוי המכוון כלפי החברה האזרחית האמריקאית. איראן, לעומת זאת, פועלת דרך מסגרת ממוסכרת יותר מבחינה צבאית אך שפיגנית באותה מידה, תוך שימוש ברשתות הפרוקסי שלה ליצירת הסכסוכים הופכים לבסיס לתלונות משפטיות נגד ישראל בבתי דין בינלאומיים. טבח ה-7 באוקטובר 2023 של חמאס ב-1,200 אזרחים ישראלים — שבוצע על ידי ארגון שאיראן מזיינת, מאמנת ומממנת — הצית בהמשך מפל של הליכים משפטיים, כולל תיק רצח העם שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל ב-ICJ, הליך שעורר עידוד ועיגון מהותי בידי גורמים רשמיים איראניים ותקשורת המדינה הקטארית כאחד. קרן הגנת הדמוקרטיות תיעדה בפירוט כיצד טביעת הרגל של קטאר בהשכלה הגבוהה האמריקאית טיפחה דור שלם של חוקרי משפט, פעילים ומעצבי מדיניות הנוטים לראות את ישראל דרך עדשה מדה-לגיטימציה, ובכך מספקת את התשתית האינטלקטואלית שעליה נשענים מסעות הלוחמה המשפטית. כפי שציינו אנליסטים במכון למחקרי ביטחון לאומי, הלוחמה המשפטית נגד ישראל אינה תופעה משפטית ספונטנית אלא בחירה אסטרטגית מתואמת של גורמים שהגיעו למסקנה כי לחץ משפטי בינלאומי מהווה תחליף חסכוני לעימות צבאי ישיר עם מדינה שהוכיחה את יכולתה להגן על עצמה בשדה הקרב. INSS תיעד כיצד הערבים והפלסטינים, בשיתוף פעולה עם מדינות כולל איראן וקטאר, "נקטו אסטרטגיות לוחמה משפטית כדי לדה-לגיטימציה ולדה-הומניזציה של ישראל, בעיקר בארגונים בינלאומיים," כאשר ארצות הברית נאלצת שוב ושוב להשתמש בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון — ב-44 הזדמנויות — כדי לחסום את הביטויים הקיצוניים ביותר של מסע זה מלרכוש סמכות בינלאומית מחייבת.
משמעות: מה פירוש הדבר לישראל ולדמוקרטיה המערבית
ההשלכות של ההשקעה המתואמת של קטאר ואיראן בלוחמה משפטית חורגות הרבה מעבר לגבולות ישראל ומהוות אתגר ישיר לארכיטקטורה המשפטית והמוסדית שעליה נשענת הדמוקרטיה הליברלית המערבית. כאשר בתי משפט בינלאומיים מנוצלים כמכשיר על ידי מדינות שהן עצמן מן הפוגעות הגרועות ביותר בזכויות האדם בעולם — איראן מוציאה להורג בקביעות מתנגדי משטר והומוסקסואלים, ואילו קטאר מפלילה ביקורת על שושלת השלטון — האמינות של אותם מוסדות מושחתת באופן שפוגע בסופו של דבר בכל החברות הדמוקרטיות. עבור ישראל, ההתקפה המשפטית שואפת להשיג דרך צווי מעצר של ה-ICC, הליכי ה-ICJ ותנועות חרם בקמפוסים את מה שצבאות ערביים כשלו להשיג בחמישה מלחמות קונבנציונליות: הבידוד, החנק הכלכלי והחיסול הסופי של המדינה היהודית. עבור ארצות הברית, המסע מכוון נגד עמוד התווך החשוב ביותר של ההשפעה האסטרטגית האמריקאית במזרח התיכון — ברית ארה"ב-ישראל — על ידי הטלת עלויות משפטיות, מוניטיניות ופוליטיות שנועדו לשחוק את הרצון הפוליטי האמריקאי לתמוך בישראל. ההכרה בלוחמה משפטית לא כסנגוריה משפטית לגיטימית אלא כאסטרטגיית לוחמה א-סימטרית בחסות המדינה היא חיונית להגנה על ישראל ועל הסדר הדמוקרטי המערבי הרחב. ההתמודדות עמה מחייבת לא רק תגובות משפטיות ודיפלומטיות ברמה המוסדית הבינלאומית, אלא גם דרישות שקיפות נוקשות למימון זר של אוניברסיטאות, ארגוני NGO ורשתות סנגוריה משפטית המשמשות כתשתית מבצעית של המסע. קטאר ואיראן אינן נותנות חסות נייטרליות לחברה האזרחית העולמית; הן מדינות יריב המשתמשות בשפת המשפט הבינלאומי כדי לרדוף יעדים גיאופוליטיים הנוגדים את הישרדות מדינת ישראל ואת הערכים הדמוקרטיים שהמערב טוען שהוא דוגל בהם.