סוכנות הסעד והעבודה של האומות המאוחדות לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א), שהוקמה בשנת 1949 לסייע לפליטים פלסטינים, תפסה זה מכבר עמדה שנויה במחלוקת באופן ייחודי במסגרת מערכת האומות המאוחדות. המנדט הסינגולרי שלה, הגדרת מעמד הפליט הרב-דורית, והנוכחות המבצעית העמוקה שלה ברצועת עזה הפכו אותה לשונה מכל גוף הומניטרי אחר של האו"ם. בעקבות פיגועי הטרור ההרסניים של חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 — שבהם נרצחו כ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים ויותר מ-250 נלקחו כבני ערובה — חשפו המודיעין הישראלי ועיתונאות חקרנית ראיות להשתתפות ישירה של עובדי אונר"א בתקיפה. חשיפות אלו עוררו משבר אמון עולמי בסוכנות, גרמו לעשרות מדינות תורמות להשעות את מימונן, והצתו ויכוח רחב יותר האם אונר"א הפכה לפגועה מבנית על ידי אותה ארגון טרור האחראי לשלוט — ולהתאכזר אל — האוכלוסייה שנועדה לשרת.
רקע והיסטוריה של תפקיד אונר"א בעזה
אונר"א נוסדה על ידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות בדצמבר 1949 לספק חינוך, שירותי בריאות, סיוע ושירותים חברתיים לפליטים פלסטינים שהיו עקורים בעקבות מלחמת ערב-ישראל של 1948. בשונה מנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), הפועלת לקליטה או שילוב של פליטים במקומות אחרים, אונר"א פועלת אך ורק עבור פלסטינים ומיישמת הגדרה תורשתית של מעמד פליט, כלומר צאצאי הפליטים המקוריים — הנמנים כיום במיליונים — ממשיכים להיות רשומים אצל הסוכנות ומקבלים את שירותיה. ברצועת עזה, אונר"א הפכה לספקית הדומיננטית של חינוך ושירותים בסיסיים, המעסיקה כ-13,000 עובדים מקומיים, שרובם המכריע הם עצמם פלסטינים. כוח עבודה זה שואב ממרקם האזרחי של עזה ומשובץ בתוכו, עזה שחמאס שולט בה מאז שהשתלט בכוח על הטריטוריה בשנת 2007. מבקרים, בהם גורמים ישראלים רשמיים וארגוני כלב שמירה כגון UN Watch, טענו זה מכבר כי מציאות מבנית זו הפכה את אונר"א לפגיעה ל — ובמקרים רבים שותפה ל — חדירת חמאס לשורותיה ולמתקניה. לפני ה-7 באוקטובר, תועדו מספר אירועים בהם חמאס השתמש בבתי ספר של אונר"א לאחסון נשק, ירי רקטות לעבר קהילות ישראליות, וגישה לתשתיות מנהרות מתחת למבני הסוכנות, כולל אפיזודה מ-2014 שבה נמצאו רקטות מאוחסנות בתוך בית ספר של אונר"א בשלוש הזדמנויות נפרדות. אזהרות אלו התעלמו מהן במידה רבה על ידי הקהילה הבינלאומית.
עובדות מרכזיות בנוגע לעובדי אונר"א וה-7 באוקטובר
- המודיעין הישראלי זיהה לפחות 12 עובדי אונר"א כמשתתפים ישירים בפיגועי ה-7 באוקטובר, בהם שישה שחצו את הגבול והשתתפו בטבח, שניים שסייעו בחטיפת בני ערובה ישראלים, ואחרים שהעבירו נשק ותיאמו לוגיסטיקה; שבעה מתוך השנים-עשר היו מורים בבתי ספר של אונר"א, ומורה לשפה הערבית זוהה בו-זמנית כמפקד חמאס שהשתתף בפיגוע על קיבוץ בארי, שם נרצחו 97 אזרחים בבתיהם.
- שר הביטחון הישראלי יואב גלנט הצהיר לאחר מכן כי יותר מ-30 עובדי אונר"א בסך הכל השתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, וכי המודיעין הישראלי העריך שכ-1,468 עובדי אונר"א ידועים כחברים פעילים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני — בהם 185 בזרוע הצבאית של חמאס ו-51 בזרוע הצבאית של ג'יהאד אסלאמי — מתוך כ-12,000 עובדי אונר"א בעזה, המהווים כ-אחד מכל עשרה עובדים.
- בעקבות פיגועי ה-7 באוקטובר, גילו כוחות צבא ההגנה לישראל מרכז נתונים מתוחכם של חמאס ומתחם מנהרות ישירות מתחת למטה אונר"א בעזה, המחובר לתשתית החשמל של הסוכנות עצמה; חיילי צה"ל מצאו גם מאגרי נשק, ציוד צבאי ומסמכים מבצעיים של חמאס בתוך חללי משרדי אונר"א עצמם, ושקיות אספקה הנושאות את סמל אונר"א נמצאו במנהרות שבהן החזיק חמאס בני ערובה ישראלים ובמחבוא התת-קרקעי של ראש חמאס בעזה יחיא סינוואר.
ניתוח הכשל המערכתי והתגובה הבינלאומית
החשיפות סביב מעורבות עובדי אונר"א ב-7 באוקטובר לא הופיעו בחלל ריק. הוועד היהודי האמריקאי תיעד כיצד ההשתלבות המבנית של אונר"א עם ממשל חמאס בעזה הפכה את שמירת הניטרליות המשמעותית לקשה יותר ויותר. מנכ"ל אונר"א פיליפ לזריני הגיב תחילה לטענות ישראל בהפסקת חוזי עובדים המעורבים בפרשה והכריז על חקירה על ידי משרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימי (OIOS). ה-OIOS הסיק בסופו של דבר כי 9 מתוך 19 העובדים שנקבו בהם רשמית על ידי ישראל אכן היו מעורבים בפיגועי ה-7 באוקטובר — ממצא שאף שהיה מצומצם יותר מהטענות הישראליות, אישר בכל זאת כי עובדים הומניטריים של האו"ם לקחו חלק במה שהיה היום הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה. תגובת הקהילה הבינלאומית הייתה מהירה אך לא אחידה: ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה ותורמים גדולים נוספים השעו את תרומותיהן לאונר"א בסוף ינואר 2024. ממשל ביידן סיפק לאונר"א יותר ממיליארד דולר במימון מאז 2021, ומרבית המדינות האירופיות חידשו את מימונן בעקבות דוח ה-OIOS. לעומת זאת, ממשל טראמפ הנכנס נקט עמדה נוקשה הרבה יותר: באוגוסט 2025, משרד החוץ האמריקאי העריך רשמית כי אונר"א "פגועה ללא תקנה" וקרא לפירוקה המלא. מזכיר המדינה מרקו רוביו הלך רחוק יותר באוקטובר 2025, כאשר תיאר פומבית את אונר"א כ"חברת בת של חמאס". הממשל שקל גם הטלת סנקציות רשמיות הקשורות לטרור נגד הסוכנות. הערכות אלו משקפות קונצנזוס גובר בקרב קובעי מדיניות אמריקאים וישראלים כי בעיית חדירת חמאס לא הייתה מקרית אלא מבנית — תוצאה של תלות אונר"א המתמשכת עשרות שנים בגיוס פלסטיני מקומי בשטח תחת שליטת חמאס, ושל תרבות מוסדית שהתנגדה לפיקוח משמעותי. וול סטריט ג'ורנל, שפרסם ראשון את סיפור מעורבות עובדי אונר"א ב-7 באוקטובר, ציין כי עובדי הסוכנות היו משובצים בחברה שבה חברות בחמאס מעניקה מעמד חברתי, הטבות כלכליות ולעיתים גם ביטחון פיזי — גורמים שכל רפורמה כנה בארגון תצטרך להתמודד איתם ישירות. מגיני אונר"א טענו כי הסוכנות ממלאת תפקיד הומניטרי שאין לו תחליף וכי עוולות שנעשו על ידי מיעוט מעובדיה אינן מבטלות את שליחותה. המבקרים משיבים כי מסגור זה ממעיט בעומק החדירה ומתעלם מראיות להנחלה מוסדית המתפרשת על פני שנים.
משמעות לישראל ולסכסוך הרחב יותר
עבור ישראל, הקשרים המתועדים בין עובדי אונר"א לטבח ה-7 באוקטובר נושאים משמעות אסטרטגית ומוסרית עמוקה. הם מאמתים שנות אזהרה ישראליות — שנדחו זמן רב על ידי חלק גדול מהקהילה הבינלאומית כמונעות ממניעים פוליטיים — כי אונר"א חדלה לתפקד כגוף הומניטרי ניטרלי והפכה במקום זאת לחלק מהתשתית שחמאס השתמש בה לחיזוק אחיזתו בעזה. נוכחותו של מרכז נתונים של חמאס מתחת למטה אונר"א, מאגרי נשק בתוך משרדי אונר"א, ואספקה הנושאת את סמל אונר"א במנהרות חמאס ממחישים יחדיו עד כמה שיטתית דרדה ארגון הטרור את מנגנון הסיוע של הקהילה הבינלאומית. לגבי יכולתה של ישראל להגן על עצמה ולהסביר את מבצעיה הצבאיים לעולם, יש לכך חשיבות עצומה: כל תקיפה ישראלית של מתקני אונר"א או כיוון פעולה כלפי אנשים הקשורים לאונר"א גונה פומבית כהתקפה על תשתית הומניטרית, ואולם הראיות מצביעות על כך שתשתית זו עצמה הוצבאה. ברחבה יותר, פרשת אונר"א מעלה שאלות דחופות בנוגע לממשל האו"ם את סוכנויותיו, נאותות הפיקוח של התורמים, ושאלה האם ההנצחה של מעמד הפליט הפלסטיני לאורך דורות — מדיניות ייחודית לאונר"א — שירתה מטרות פוליטיות שאינן עולות בקנה אחד עם ניטרליות הומניטרית אמיתית. בעוד ישראל ממשיכה לשקם ולחשוב מחדש על ממשל עזה שלאחר חמאס, השאלה מה יחליף את אונר"א היא לא רק מינהלית אלא קיומית: כל מנגנון יורש חייב להיות מתוכנן מלכתחילה להיות חסין בפני החדירה והניצול שהפכו סוכנות סיוע לכלי של טרור.