החלטות ממשלות לנרמל את היחסים עם ישראל אינן מעידות שרוב האזרחים בכל מדינה משתתפת תמכו בנרמול. סקרים מראים פערים ניכרים בין המדיניות הרשמית לעמדות הציבור, והתוצאות משתנות לפי מדינה, מועד וניסוח השאלה. בית אברהם באבו דאבי הוא דוגמה מוחשית לתוכנית בין־דתית בתמיכת המדינה, ולא מדד לדעת הקהל.
תוצאות הסקרים תלויות בשאלה
Arab Barometer שאל משיבים בכמה מדינות ערביות אם הם תומכים בהחלטת ממשלתם לנרמל לאחרונה את היחסים עם ישראל. בגל הסקרים של 2020–21 התמיכה הייתה נמוכה במדינות ובהן מרוקו וסודאן, למרות החלטות ממשלותיהן. שאלות אחרות על מסחר, ספורט או קשרי תרבות עשויות להניב תשובות שונות, ולכן אין לחבר אחוזים משאלות נפרדות לכדי נתון אזורי יחיד.
ניתוח סקרי הנרמול של Arab Barometer מציין את המדינה, תקופת איסוף הנתונים והקשר השאלה. הוא מתעד נקודה ברורה: ממשלות הן שמחליטות על קשרים דיפלומטיים, בעוד שקבלת הנרמול בציבור אינה אחידה. ההבחנה מסבירה כיצד הסכמים רשמיים יכולים להוביל לטיסות, לשגרירויות ולקשרים עסקיים בלי ליצור מיד השתלבות חברתית רחבה.
אתר בין־דתי מסוים באבו דאבי
בית אברהם נפתח באבו דאבי בשנת 2023. המתחם כולל מסגד, כנסייה ובית הכנסת משה בן מימון, לצד פורום לפעילויות ולדיאלוג. הפרויקט הוכרז ב־2019 כחלק מיוזמת הדו־קיום הדתי של איחוד האמירויות, לפני ההכרזה על ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל ב־2020. לכן לא מדויק להציג את המתחם כפרויקט שנוצר בעקבות הנרמול.
האתר הרשמי של בית אברהם מתאר את שלושת בתי התפילה ואת תוכנית הביקורים. המתחם מציג את מה שאיחוד האמירויות בחרה לבנות ולממן; הוא אינו מייצג את עמדותיהם של כל אזרחי האמירויות או של כל התושבים. להבדל בין הסכמים רשמיים להשפעותיהם החברתיות הרחבות יותר, ראו את סקירת הסכמי אברהם.