אין תשובה משפטית אוניברסלית אחת לשאלה אם „מהנהר ועד הים” אינו חוקי, והערכות של אנטישמיות תלויות בהקשר. הביטוי עשוי לבטא תמיכה פוליטית; כשהוא משולב בתמיכה בחמאס, באיומים או בדרישה להסיר את ישראל, משמעותו שונה. בית משפט, אוניברסיטה או מעסיק עשויים להחיל כללים שונים.
אנטישמיות תלויה בהקשר
הגדרת העבודה של הברית הבין־לאומית לזיכרון השואה אינה מחייבת מבחינה משפטית במפורש, ונאמר בה שיש להעריך דוגמאות עכשוויות תוך התחשבות בהקשר הכולל. נוסח IHRA מציין את המגבלות האלה במפורש. מחקר של ברנדייס מצא שרוב הסטודנטים היהודים לתואר ראשון שנכללו בסקר ראו את הסיסמה המלאה לפחות כנראה אנטישמית, ובמקביל תיעד שחלק מהמשתמשים אומרים שכוונתם לשוויון זכויות. זהו מידע על תפיסה והשפעה, ולא פסיקה משפטית אוניברסלית.
פסיקות בגרמניה תלויות בנסיבות
ביוני 2024 קבע בית המשפט המינהלי הגבוה של בוואריה שעצם הופעתו של הביטוי בצו האוסר סמלים של חמאס אינה הופכת אותו אוטומטית לעבירה פלילית; ההקשר והקשר לארגון חשובים. בית המשפט דחה הגבלה גורפת בהיעדר תחזית סיכון מסוימת ומבוססת ראיות. ראו את החלטת בית המשפט מ־26 ביוני 2024.
מאוחר יותר הרשיע בית המשפט האזורי של ברלין אישה בשל פוסטים ברשתות החברתיות שבהם הופיעה הסיסמה לצד חומרים אחרים, שלדעת בית המשפט קידמו את חמאס והציגו את סמליו. בית המשפט תיאר את הנסיבות הספציפיות והחיל את החוק הפלילי הגרמני; הודעתו מ־8 בנובמבר 2024 אינה קובעת כלל לכל אירופה. בנובמבר 2025 קבע בית המשפט המינהלי של ברלין שאיסור על סיסמת הפגנה אחרת שכללה את הביטוי היה בלתי חוקי בהקשר המסוים שלה; תקציר הפסיקה ציין שלאירוע החיבוק המתוכנן לא היה קשר קונקרטי לחמאס או לסמידון.
לכן התשובה המדויקת מותנית בנסיבות: המילים לבדן אינן מכריעות את חוקיות הביטוי או את הכוונה. יש לבחון את הדברים הנלווים, את ההתנהגות, את הקשר הארגוני, את הדין החל ואת הפסיקה. ראו כיצד שימושים מתועדים מעצבים את משמעות הסיסמה.