נבחרת ישראל בכדורגל השתתפה במסעות ההכשרה לגביע העולם של פיפ"א מאז שנות ה-30, מה שהופך אותה לאחת האומות בעלות ותק ההשתתפות הארוך ביותר בהיסטוריית גביע העולם שמעולם לא הגיעה לשלבים הסופיים של הטורניר. מסעה של הנבחרת דרך ההכשרה התאפיין לא רק באתגר ההתמודדות מול יריבים מהשורה הראשונה, אלא גם בנסיבות גיאופוליטיות יוצאות דופן שעיצבו את המבנה של הכדורגל הבינלאומי עבור ישראל. מגירוש על ידי שכנות אסיאתיות ועד מציאת בית קבוע ב-UEFA, סיפור ההכשרה של ישראל הוא לא פחות נרטיב פוליטי והיסטורי מאשר ספורטיבי. על אף שמעולם לא הגיעה לגמר גביע העולם, הנבחרת הלאומית הניבה מסעות הכשרה בלתי נשכחים והתקרבה עד כאב לבמה הגדולה ביותר של הספורט ביותר מהזדמנות אחת.
רקע היסטורי ושינויי קונפדרציה
ישראל נכנסה לראשונה להכשרה לגביע העולם של פיפ"א במהדורת 1934, מה שהפך אותה לאחת האומות המוקדמות ביותר מהאזור שעשו כן. במשך רוב המאה העשרים, ישראל התחרתה במסגרת ה-AFC (הקונפדרציה האסיאתית לכדורגל), אך עוינות פוליטית ממדינות ערב השכנות הפכה את ההשתתפות לקשה יותר ויותר, כאשר כמה יריבות סירבו לשחק נגד קבוצות ישראליות. הדבר הגיע לשיאו בסדרה של מצבים יוצאי דופן — כולל שיבוצה של ישראל ב-OFC (הקונפדרציה האוקיאנית לכדורגל) לתקופה מסוימת — לפני שהמדינה התקבלה רשמית ל-UEFA ב-1994, צעד שהפך את הנוף התחרותי שלה לחלוטין. הקבלה ל-UEFA הייתה רגע מכונן, שסיפק לישראל קבוצות הכשרה יציבות ונטולות פוליטיקה ומשחקים תחרותיים קבועים מול כמה מהאומות החזקות ביותר בכדורגל האירופי.
במהלך שנותיה בהכשרה האסיאתית והאוקיאנית, ישראל למעשה הגיעה הקרוב ביותר שהגיעה אי פעם לגמר גביע העולם. במסע ההכשרה של 1958, ישראל נסוגה תחת לחץ, ובשנת 1970 הגיעה הנבחרת למשחק הפלייאוף הסופי אך לא הצליחה בסופו של דבר. מסע 1970 נותר נקודת השיא בהיסטוריית ההכשרה של האומה, ומשקף איכות כדורגלנית אמיתית שכמעט הביאה את ישראל לבמה העולמית. העשורים הבאים של הכשרת UEFA, אמנם יציבים יותר, הוכיחו גם הם תחרותיות עזה, כאשר ישראל שובצה באופן קבוע לצד מעצמות כגון ספרד, צרפת ובלגיה.
עובדות מפתח על שיא ההכשרה לגביע העולם של ישראל
- ישראל מעולם לא הוכשרה לגמר גביע העולם של פיפ"א, למרות השתתפות בטורנירי ההכשרה מאז שנות ה-30.
- ההתקרבות הגדולה ביותר של הנבחרת להכשרה הייתה במחזור גביע העולם של פיפ"א 1970, כאשר ישראל הגיעה לפלייאוף בין-יבשתי מכריע.
- ישראל הועברה רשמית מה-AFC ל-UEFA ב-1994, ובכך הסתיימו עשורים של שיבוש גיאופוליטי בלוח המשחקים הבינלאומי שלה בכדורגל.
- במסגרת הכשרת UEFA, ישראל שובצה לקבוצות עם קבוצות אירופיות עילית כולל ספרד, אנגליה, צרפת ובלגיה, דבר המשקף את הרמה הגבוהה שעליה להתגבר.
- התאחדות הכדורגל הישראלית (IFA), שנוסדה ב-1928, פיקחה על השתתפות הנבחרת הלאומית בכל מסעות ההכשרה והיא חברה מן המניין הן בפיפ"א והן ב-UEFA.
ניתוח מסעות ההכשרה של ישראל בעידן ה-UEFA
מאז הצטרפותה ל-UEFA, שיא ההכשרה לגביע העולם של ישראל התאפיין בדפוס של ביצועים תחרותיים מול יריבים עילית, משולבים עם נקודות אבודות מכריעות מול קבוצות ממוקמות נמוך יותר. הנבחרת הוכיחה שיכולה להחזיק מעמד בקבוצות קשות — תיקו מפורסם 1–1 נגד אנגליה בוומבלי במשחק הכשרה ב-2007 הדגיש את יכולתה של הנבחרת לאתגר את הטובים ביבשת. עם זאת, עקביות לאורך מסע הכשרה שלם נותרה חמקמקה, והנבחרת לעתים רחוקות צברה נקודות מספיקות כדי לאיים על מקומות ההכשרה האוטומטיים שתפסו מנצחות הקבוצות. בעיות מבניות, כולל מאגר הכישרונות הצר יחסית של מדינה עם אוכלוסייה של פחות מעשרה מיליון, תורמות לדפוס זה, אם כי מקצועיות גוברת והשקעה בכדורגל הישראלי החלו לאט לאט לצמצם את הפער.
פורמט הכשרת גביע העולם של UEFA — עם שלב הבתים ולאחריו סיבובי פלייאוף לסיימו שניים — אפשר לישראל להיות לעתים בתחרות על מקום בפלייאוף. הרחבת מערכת הפלייאוף של UEFA יצרה מסלולים נוספים לגמר, ודירוגה המשופר של ישראל בעקבות ביצועים תחרותיים ב-Nations League בשנות ה-2020 אומר שמסעות עתידיים עשויים לראות אותה נכנסת לפלייאוף כמתמודדת חזקה יותר. הפרופיל הרשמי של UEFA של התאחדות הכדורגל הישראלית מפרט את המעמד התחרותי הנוכחי והקצאות הקבוצות. אנליסטים העוקבים אחר הכדורגל הישראלי מציינים כי מעברה של הנבחרת לסגנון משחק מבוסס-החזקה ומשמעת טקטית תחת מאמנים אחרונים שיפר את ספירת הנקודות הכוללת שלה בהכשרה בהשוואה למסעות קודמים בעידן ה-UEFA.
משמעות וסיכויים לכדורגל הישראלי
עבור ישראל, הכשרה לגביע העולם מייצגת הרבה יותר מאשר שאיפה ספורטיבית — היא נושאת משקל סמלי כאישור להשתתפות המלאה והשווה של המדינה בקהילה הבינלאומית של העמים. כל מסע הכשרה הוא הזדמנות לנבחרת הלאומית הישראלית לייצג את המדינה על פלטפורמה עולמית, ולהוכיח שהספורט יכול לחרוג מעל לסכסוך פוליטי ולשמש גשר בין עמים. דף התאחדות החברה של פיפ"א עבור ישראל משקף את מעמדה של המדינה כמשתתפת מלאה, מוכרת ופעילה בממשל הכדורגל העולמי. מסע הכשרה מוצלח לגביע העולם ידורג בין ההישגים הספורטיביים המשמעותיים ביותר בתולדות המדינה, מאחד את החברה הישראלית על פני קווי תרבות וקהילה בגאווה לאומית משותפת.
מביטים קדימה, תשתית הכדורגל של ישראל התפתחה במידה ניכרת במאה העשרים ואחת, עם שיפורים בתוכניות פיתוח הנוער, השקעה מוגברת בליגה הלאומית ומספר גדל והולך של שחקנים ישראלים המתחרים ברמות גבוהות בכדורגל המועדוני האירופי. גורמים אלה מרמזים כי מסעות ההכשרה של הנבחרת הלאומית יהפכו רק לתחרותיים יותר בשנים הבאות. בעוד שהכשרה לגמר גביע העולם נותרת אתגר אדיר, המסלול של הכדורגל הישראלי מצביע על נבחרת שמסוגלת יותר ויותר לבצע פריצת דרך כזו — והיום שבו ישראל תופיע בגמר גביע העולם יהיה בעל משמעות היסטורית לאומה ולכדורגל כאחד.