הכנסת היא בית המחוקקים החד־ביתי של ישראל, ובו 120 חברים. הצעת חוק נדונה במליאה, ובין הקריאות ועדה בוחנת את נוסחה ומכינה אותו. הצעות חוק ממשלתיות עוברות בדרך כלל שלוש קריאות; הצעת חוק פרטית עוברת גם קריאה טרומית לפני הקריאה הראשונה.
מהצעה לקריאה ראשונה
הממשלה או חבר כנסת אחד או יותר יכולים להגיש הצעת חוק. הצעות חוק ממשלתיות מתפרסמות ומובאות לדיון. הצעה של חבר כנסת מוצגת תחילה לדיון ולהצבעה בקריאה טרומית. אם היא מאושרת, היא עוברת להכנה לקריאה הראשונה. מדריך החקיקה של הכנסת מתאר את המסלולים ואת השלבים האלה.
עבודת הוועדה מעצבת את הצעת החוק
בקריאה הראשונה המליאה דנה במטרות הכלליות של הצעת החוק ומצביעה אם לקדם אותה. אם ההצעה מאושרת, היא מועברת לוועדה המתאימה. הוועדה יכולה לשמוע מומחים ובעלי עניין, לדון בסעיפים, להציע תיקונים ולהכין את הנוסח לקריאות הבאות. דיוני הוועדה עשויים לשנות את הצעת החוק במידה ניכרת, אך הוועדה אינה מחוקקת אותה: ההחלטה נתונה למליאה כולה.
הוועדה מחזירה את הצעת החוק המוכנה לקריאה השנייה. חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות או תיקונים לפי תקנון הכנסת. המליאה מצביעה על הסעיפים ועל התיקונים, ולאחר מכן על הצעת החוק כולה בקריאה השלישית. התקנון קובע שחוק מתקבל בקריאה השלישית; כללי הליך החקיקה של הכנסת מפרטים את הקריאות ואת הכנת ההצעה בוועדה.
לאחר ההצבעה בכנסת
לאחר שהצעת חוק עברה את הקריאות הנדרשות, היא מתקבלת כחוק ומתפרסמת ברשומות. הנשיא חותם על חוקים, אך חתימתו אינה וטו פוליטי ואינה מחליפה את הצבעות הכנסת. אפשר לעתור נגד חוק לבית המשפט בהמשך, לפי הכללים המשפטיים החלים, אך ביקורת שיפוטית אינה שלב אוטומטי בכל חוק. סקירת החקיקה של הכנסת מסבירה מתי הצעת חוק נעשית חוק.
הפיקוח הפרלמנטרי נמשך גם מחוץ להליך החקיקה. ועדות בוחנות את פעילות הממשלה בתחומי אחריותן, והשרים כפופים לכנסת משום שהממשלה מכהנת מכוח אמונה. לכללים הקובעים מי יכהנו בכנסת, ראו כיצד ישראל בוחרת את הכנסת. למסגרת החוקתית ולביקורת השיפוטית, ראו חוקי היסוד בישראל.