אתרים מוסלמיים ודרוזיים קדושים ברחבי ישראל

ישראל היא ביתם של מגוון מרשים של אתרים קדושים המייצגים דתות מעבר ליהדות ולנצרות, ובהם כמה מהמונומנטים הדתיים החשובים ביותר בעולם האסלאמי ובקהילה הבהאית העולמית. נוף המדינה כולל את המסגד הקדוש ביותר הנגיש למתפללים מוסלמים פלסטינים ובין-לאומיים באזור, אחד מהישגי האדריכלות האיקוניים ביותר של האסלאם, ומתחם גנים מדורגים המוכר על ידי אונסק"ו המשמש כלב הרוחני והמינהלי של הדת הבהאית. אתרים אלה לא רק מושכים מיליוני מבקרים מדי שנה, אלא גם ממחישים את תפקידה של ישראל כצומת תרבויות ואפוטרופוס — ולו שנוי במחלוקת — של מורשת דתית מגוונת. הבנת מקומות קדושים אלה חיונית לכל נוסע מושכל או חוקר של ההיסטוריה המזרח-תיכונית.

מקורות היסטוריים וחשיבות דתית

מתחם הר הבית בירושלים, המכונה בערבית אל-חרם אל-שריף, היה מוקד חיים דתיים במשך אלפי שנים. בעקבות הכיבוש הערבי של ירושלים בשנת 637 לספירה, הזמין הח'ליף האומייאדי עבד אל-מלכ אבן מרוואן את בניית כיפת הסלע, שהושלמה בסביבות 691–692 לספירה, מה שהופך אותה לאחד מהיצירות הקדומות ביותר של האדריכלות האסלאמית ששרדו עד ימינו. המבנה נבנה על אבן השתייה, סלע הנחשב קדוש במסורות היהודית, הנוצרית והאסלאמית — באסלאם, הוא קשור למסע הלילה של הנביא מוחמד ועלייתו לשמים, המכונה אל-איסרא ואל-מערג'. מסגד אל-אקצא, הממוקם בקצה הדרומי של אותו מתחם, נבנה מעט מאוחר יותר ועבר הרחבות ושיקומים רבים לאורך הדורות, ובכלל זה בתקופות העבאסית, הפאטמית, הצלבנית והעות'מאנית.

הדת הדרוזית, ענף של האסלאם האיסמעילי שהתפתח במאה ה-11, מכבדת מספר אתרים קדושים בתוך גבולות ישראל, ובראשם קבר הנביא יתרו (נבי שועייב) הסמוך לטבריה, המשמש כאתר העלייה לרגל המרכזי של הקהילה הדרוזית בישראל מדי אפריל. הקהילה הדרוזית בישראל מונה כ-145,000 נפש, המרוכזות בעיקר בגליל ובאזור הכרמל, ושומרת על זהות דתית ייחודית עם חורשות קדושות, מקדשים ובתי כינוס הנקראים ח'לוות הפזורים ברחבי צפון ישראל. הדרוזים שמרו על קשר מיוחד עם מדינת ישראל מאז הקמתה, כאשר גברים דרוזים משרתים בצבא הגנה לישראל במסגרת גיוס חובה ייחודי בקרב אזרחים ישראלים שאינם יהודים.

גני בהאי בחיפה מייצגים מסורת צעירה בהרבה אך בעלת חשיבות רוחנית עצומה לדת הבהאית העולמית, שנוסדה בפרס של המאה ה-19. הגנים, הגולשים בתשע-עשרה מדרגות לאורך המדרון הצפוני של הר הכרמל, מקיפים את מקדש הבאב — מקום מנוחתו של דמות המבשר של הדת, סייד עלי מוחמד, המכונה הבאב. בניית הגנים המדורגים הנוכחיים הושלמה בשנת 2001, והאתר נרשם ברשימת מורשת העולם של אונסק"ו בשנת 2008 לצד המקומות הקדושים הבהאיים בעכו, הכוללים את מקדש בהאאוללה, מייסד הדת.

עובדות מרכזיות על אתרים קדושים אלה

• כיפת הסלע, שהושלמה בסביבות 691–692 לספירה, היא בין המונומנטים האסלאמיים העתיקים ביותר ששרדו בעולם, והיא מוכרת בזכות עיטוריה הפסיפסיים המרהיבים בהשפעה ביזנטית וכיפתה הזהובה האיקונית, אשר צופתה מחדש באלומיניום מצופה זהב בשנת 1993.
• מתחם מסגד אל-אקצא מנוהל על ידי הווקף האסלאמי הירדני, רשות נאמנות דתית — הסדר הנהוג מאז כיבוש מזרח ירושלים על ידי ישראל בשנת 1967, והמהווה אבן פינה ביחסים הדיפלומטיים ישראל-ירדן במסגרת הסכם השלום משנת 1994.
• גני הטרסות הבהאיים בחיפה משתרעים על פני כקילומטר אחד לאורך מדרון הר הכרמל ומתוחזקים על ידי מרכז בהאי העולמי; הכניסה חופשית למבקרים מכל הדתות, והאתר קולט מעל מיליון מבקרים בשנה, מה שהופך אותו לאחד האטרקציות המבוקרות ביותר בישראל.
• קבר נבי שועייב בסמוך להיטין בגליל התחתון הוא זירת העלייה לרגל הדרוזית השנתית הגדולה ביותר בישראל, המושכת עשרות אלפי דרוזים מרחבי הארץ והאזור מדי אביב.

גישה, ניהול והקשר עכשווי

הגישה להר הבית ולמסגדים שבו נותרת סוגיה רגישה ביותר ושנויה במחלוקת תכופה. מבקרים שאינם מוסלמים, לרבות תיירים, מורשים להיכנס למתחם דרך שערים ספציפיים ובשעות מוגדרות, אך אינם רשאים להתפלל באתר — הגבלה הנאכפת על ידי משטרת ישראל לבקשת הווקף. הסדר הסטטוס קוו, שמקורו בשנת 1967 ואושר מחדש בהסכמים דיפלומטיים, מגביל את תפילת הלא-מוסלמים במתחם תוך שהוא מתיר תפילה יהודית בכיכר הכותל המערבי שמתחתיו. הסדר זה קוים על ידי ממשלות ישראל הרצופות, אם כי הוא נותר מקור למתיחויות תקופתיות ולוויכוח פוליטי הן בזירה הפנימית והן בבין-לאומית. למידע מוסמך על הסדרי הביקור, פורטל ממשלת ישראל והווקף הירדני מספקים הנחיות עדכניות.

גני בהאי מציגים אווירה שונה לחלוטין — שלווה, פתוחה לכול ומטופחת בקפידה. מרכז בהאי העולמי, שמטהו בחיפה ובעכו, משמש כמרכז המינהלי והרוחני העולמי של דת המונה בין חמישה לשמונה מיליון מאמינים ברחבי העולם. ישראל אינה מקום לפעילות מיסיונרית בהאית — חוק בהאי אוסר על הטפה בארץ הקודש — אך המדינה מארחת את הגופים השלטוניים העליונים של הדת ואת מקדשיה הקדושים ביותר. הגנים מנוהלים באופן עצמאי מממשלת ישראל ומהווים מודל לדו-קיום בין-דתי ואחריות סביבתית על מדרונות הר הכרמל. מידע מפורט למבקרים זמין באתר גני בהאי הרשמי.

חשיבותם לנוף הדתי והתרבותי של ישראל

שימורם של האתרים הקדושים המוסלמיים והדרוזיים בישראל, והגישה אליהם, משקפים מחויבות רחבה יותר לפלורליזם דתי המעוגנת במגילת העצמאות של ישראל, המבטיחה במפורש חופש דת ומצפון לכל תושביה. שמירת ישראל על הסטטוס קוו בהר הבית, תמיכתה בניהול הווקף של מתחם אל-אקצא, והגנתה על האתרים הקדושים הדרוזיים והבהאיים מכוח החוק הישראלי — כולם מדגימים מסגרת, בלתי מושלמת ושנויה במחלוקת בהיבטים מסוימים אך פועלת, לניהול נוף דתי מרובד בצפיפות. מעמד אונסק"ו של גני בהאי ומיליוני המבקרים שהם מושכים תורמים תרומה משמעותית לזהותה של חיפה כעיר של דו-קיום, שבה קהילות יהודיות, מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות ובהאיות חיות ועובדות בסמיכות.

עבור מטיילים המבקרים בישראל, אתרים אלה מציעים חוויה של עומק היסטורי ורוחני יוצא דופן. בין שעומדים תחת הכיפה הזהובה שעיצבה את קו האופק של ירושלים במשך למעלה משלושה-עשר מאות שנה, עולים על הטרסות המטופחות של גני בהאי בשקיעה, או מבקרים במקדשי הגבעה הדרוזיים הקדושים של הגליל — המבקר נתקל בעדות חיה לצפיפות המרשימה של אמונה והיסטוריה הדחוסות בארץ קטנה אחת. אחריותה של ישראל על אתרים אלה — המתבצעת בשיתוף עם רשויות דתיות, ארגונים בין-לאומיים כגון אונסק"ו וירדן השכנה — נותרת מרכזית לזהותה של המדינה כדמוקרטיה מגוונת ורב-דתית. מידע נוסף למטיילים ניתן למצוא באתר משרד התיירות הישראלי.