פעילות החלל האזרחית של ישראל חורגת מלוויינים לאומיים: חברות מפתחות רכיבי חלליות ושירותים, אוניברסיטאות עורכות מחקר במדעי החלל ותלמידים בונים לווייני ננו. סוכנות החלל הישראלית תומכת במחקר יישומי ובפיתוח מסחרי ומפעילה תוכניות חינוך שמחברות בין הכיתות לפרויקטים אמיתיים של לוויינים.
חברות ומחקר בתמיכת הסוכנות
סוכנות החלל הישראלית מדווחת כי יותר מ־60 חברות חלל פועלות בישראל, בתחומים ובהם לוויינים, תחנות קרקע, חומרים, הנעה, תקשורת ועיבוד נתונים. היא תומכת במחקר ופיתוח באמצעות מסלולי השקעה בחברות וחממת ״כדור הארץ ומעבר לו״, המופעלת עם רשות החדשנות הישראלית. אלה תיאורי תוכניות, ולא הוכחה למספרי משרות מסוימים או להשפעות כלכליות. ראו סקירת התעשייה והמחקר של הסוכנות.
מענקים אקדמיים תומכים במחקר בתחומי תצפית על כדור הארץ, אסטרונומיה, מדע פלנטרי, לווייני ננו ומכשור לחלליות. דוגמאות בעמוד המחקר של הסוכנות כוללות את לוויין תצפית כדור הארץ VENμS, את DIDO-3 ואת BGUSAT, משימת לוויין ננו אוניברסיטאית. העמוד מתאר גם פרויקט ישראלי־צרפתי לתצפית בעננים ושיתופי מחקר עם סוכנויות זרות. דוגמאות אלה ממחישות את מגוון העבודות; מטרות המשימות השונות אינן זהות. מדריך המחקר והפיתוח מפרט את הפרויקטים הנתמכים.
תבל מעניקה לתלמידים ניסיון מעשי בלוויינים
בתוכנית תבל תלמידי בתי ספר בונים לווייני ננו ולומדים לתקשר איתם במסלול. תבל 2 הרחיבה את המודל: תשעה לוויינים בגודל 10 על 10 על 11.3 סנטימטרים נבנו בידי תלמידי תיכון במרכזי מחקר שהקימה אוניברסיטת תל אביב. הם שוגרו יחד מבסיס כוח החלל ונדנברג ב־16 במרץ 2025, ונועדו למדוד קרינה קוסמית. דיווח הפרויקט של סוכנות החלל הישראלית מציין את הקהילות המשתתפות ומתאר את קבוצת הלוויינים.
הסוכנות תומכת גם במצפי כוכבים ציבוריים, קהילות מורים, פעילויות בבתי ספר ואולימפיאדת החלל על שם אילן רמון. תוכניות אלה משלבות מדע והנדסה בהכשרת דור העתיד של תחום החלל. סקירת תוכנית החלל מסבירה כיצד מחקר אזרחי קשור לתוכנית הלאומית; שביט ואופק עוסק במסלול הלוויינים הביטחוני.