2 דקות קריאה

חוק השבות ובני משפחה שאינם יהודים

חוק השבות מעניק זכאות לעלות לקרובי משפחה מסוימים של יהודים, נוסף על יהודים עצמם. הזכאות לעלות והרישום האזרחי נבדלים מהכרה כיהודי לפי ההלכה האורתודוקסית, המשפיעה על אפשרויות הנישואין בישראל.

Miriam Bernstein

Miriam Bernstein הוא שם העט של דסק משאבים של הסברה. כל כתבה מבוססת על מקורות ומצוטטת.

חוק השבות בישראל מרחיב את הזכאות לעלות לבני משפחה מסוימים של יהודים, ובהם ילדים ונכדים ובני זוגם. זכאות זו אינה הופכת אוטומטית כל עולה זכאי ליהודי לפי ההלכה האורתודוקסית. ההבדל חשוב, משום שמעמד העלייה, הליכי האזרחות, הרישום הדתי והנישואין מוסדרים בכללים משפטיים נפרדים.

הזכאות לעלות כוללת קרובי משפחה מסוימים

חוק השבות נחקק ב־1950 ותוקן ב־1970. הכנסת מציינת כי מאז התיקון ב־1970, הזכאות והטבות העלייה הנלוות לה חלות גם על אדם שיש לו סב או סבתא יהודים, אף שאינו יהודי לפי הקריטריונים הדתיים. החוק מתייחס גם לבני זוג ולצאצאים. ההסבר של הכנסת על חוק השבות מבחין בין הזכות המשפטית לעלות לבין שאלות של זהות דתית.

הזכאות לפי חוק השבות וקבלת אזרחות קשורות זו לזו, אך אין לצמצם אותן לביטוי ״אזרחות אוטומטית״. המסלול המשפטי תלוי בנסיבותיו של האדם ובהוראות האזרחות החלות עליו. ממשלת ישראל מתארת את חוק השבות כאחד החוקים המסדירים כניסה ומעמד של עולים; ראו רשימת החקיקה הרלוונטית של משרד החוץ.

המעמד היהודי משפיע על מסלולי הנישואין

בישראל נישואין נערכים באמצעות רשויות דתיות מוכרות. אדם שזכאי לעלות מכוח הורה או סב יהודי עשוי שלא להיות מוכר כיהודי בידי הרשויות האורתודוקסיות המנהלות את הנישואין היהודיים. כתוצאה מכך, בני זוג עלולים שלא להיות יכולים להינשא כיהודים באמצעות המערכת הדתית בישראל, אף שהעולה זכאי לעלות על פי חוק.

ההבחנה אינה אומרת שלאדם אין זכויות משפחתיות או אזרחיות. הכוונה היא שחוקי המעמד האישי בישראל מפנים את הנישואין למוסדות דתיים, ולכל קהילה מוכרת יש כללים משלה. חוק ברית הזוגיות לחסרי דת של הכנסת קובע מסגרת ייחודית לברית זוגיות אזרחית עבור זוגות העומדים בתנאיו, לרבות מצב שבו שניהם רשומים כחסרי דת. החוק גם קובע שהמסלול הזה אינו מחליף את סמכותם של בתי הדין הדתיים בענייני מעמד אישי.

העלייה וההכרה משיבות על שאלות שונות

הזכאות לפי חוק השבות עוסקת בשאלה אם אדם רשאי לעלות לפי החוק. הכרה דתית עוסקת בשאלה אם הרשויות הדתיות היהודיות רואות באדם יהודי לצורך נישואין יהודיים, למשל. אדם יכול להיות זכאי לפי הכלל הראשון ולא לפי השני. הדבר מסייע להסביר מדוע עולים מברית המועצות לשעבר נתקלו לעיתים בפער בין מעמדם החוקי כעולים חדשים לבין האפשרות להינשא באמצעות המערכת הדתית היהודית.

שאלות אלה עיצבו את הדיון הציבורי ואת ההתארגנות הפוליטית בקרב ישראלים דוברי רוסית. להקשר הפוליטי ראו כיצד שינו העולים מברית המועצות את הפוליטיקה בישראל; להיסטוריה ולהיקף העלייה ראו מסרבני העלייה לעלייה של שנות התשעים.

מקורות

  1. 1.https://main.knesset.gov.il/EN/News/PressReleases/Pages/press26820e.aspx
  2. 2.https://govextra.gov.il/foreign-affairs/consular-affairs-eng/travel-english/
  3. 3.https://main.knesset.gov.il/EN/about/history/Documents/kns18_CivilUnion_eng.pdf