אזרחי ישראל, ובהם אזרחים ערבים, רשאים להצביע בבחירות לכנסת ולהתמודד בהן לפי הכללים הכלליים שבחוק יסוד: הכנסת. מגילת העצמאות מבטיחה זכויות חברתיות ומדיניות שוות לכל האזרחים בלי הבדל דת, גזע או מין. התחייבויות אלה יוצרות מסגרת אזרחית; זכויות משפטיות מסוימות ושירותים ציבוריים מוסדרים בחוקים שנחקקו.
הצבעה והתמודדות בבחירות
הכנסת נבחרת בשיטת ייצוג ארצי יחסי. אזרח בן 18 ומעלה זכאי בדרך כלל להצביע, ואזרח העומד בתנאים ובן 21 ומעלה רשאי להיות מועמד, בכפוף לפסילות הקבועות בחוק ולכללי הבחירות. הכללים חלים על אזרחי כל הקהילות. נוסח חוק יסוד: הכנסת מפרט את הזכות לבחור ואת תנאי הכשירות להיבחר.
אזרחים ערבים משתתפים בפוליטיקה באמצעות מפלגות ורשימות מועמדים, ובהן רשימות בהנהגה ערבית ורשימות משותפות. מושבי הכנסת ניתנים לרשימות שעברו את אחוז החסימה לפי מספר הקולות שקיבלו, ולא באמצעות מכסות שמורות לקהילות. כך יכולים הבוחרים לבחור בין רשימות המייצגות מצעים פוליטיים שונים. מדריך שיטת הבחירות של הכנסת מסביר את מסגרת הבחירות הארצית והיחסית.
התחייבויות לשוויון ומעמד השפות
מגילת העצמאות קוראת להענקת זכויות חברתיות ומדיניות שוות לאזרחים ומזמינה את התושבים הערבים להשתתף במוסדות המדינה. זו הצהרת יסוד, ואילו חוקי היסוד והחוקים שנחקקו לאחר מכן קובעים כללים בני אכיפה. נוסח המגילה מופיע בעמוד מגילת העצמאות באתר הכנסת.
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע שהעברית היא שפת המדינה ולערבית מעמד מיוחד; החוק קובע שהסדרת השימוש בערבית במוסדות המדינה או בפנייה אליהם תיעשה בחוק, ומבהיר שסעיף זה אינו פוגע במעמד שהיה לשפה קודם לכן. החוק אינו מטיל דרישה גורפת שכל שירות ממשלתי, מסמך משפטי או תמרור יופיעו בשתי השפות. נוסח חוק היסוד כולל את הוראת השפה.
ייצוג ותוצאות ציבוריות
הזכויות הפוליטיות הפורמליות מאפשרות להצביע, להקים מפלגות, לנהל מסע בחירות ולכהן כנבחרי ציבור. כשלעצמן, הן אינן מכריעות שאלות של השתתפות, הקצאת משאבים, ביטחון אישי, חינוך או גישה שווה לשירותים. לשאלות אלה דרושות ראיות מסוימות על חוקים, תקציבים, תוצאות והתנהלות מינהלית, ולא טענה ששוויון פורמלי מבטיח תוצאות זהות בכל תחום.
להסבר כיצד הקולות מתורגמים למושבים וכיצד נדונות הצעות חוק, קראו כיצד ישראל בוחרת את הכנסת וכיצד הכנסת מחוקקת.