השתתפותם של ערבים בהשכלה הגבוהה גדלה מאוד, אך שיעורם של עובדים ערבים בהייטק הישראלי עדיין נמוך מזה של עובדים יהודים. הפער מתרחב בכל שלב: הרשמה ללימודים גבוהים, לימודים בתחומי הטכנולוגיה, סיום תארים בתחומים אלה וכניסה למשרות טכנולוגיה.
יותר סטודנטים ערבים במכללות ובאוניברסיטאות בישראל
המועצה להשכלה גבוהה מנתה 60,594 סטודנטים ערבים בשנת הלימודים 2021/22, 18% מכלל הסטודנטים. מדובר בעלייה של 133% לעומת 25,951 בשנת 2009/10. בשנת 2021/22 היו הסטודנטים הערבים 18.7% מתלמידי התואר הראשון ו-17% מתלמידי התואר השני; 993 הדוקטורנטים הערבים היו 8.5% מכלל תלמידי הדוקטורט. נתוני המועצה להשכלה גבוהה לשנת 2022 מצביעים על צמיחה נרחבת בכל רמות התואר, לצד ייצוג חסר מתמשך בשלב הדוקטורט.
הגידול במספר הסטודנטים הכולל לא הביא לייצוג דומה בלימודי טכנולוגיה. בנק ישראל דיווח כי בשנת 2018 היו הסטודנטים הערבים 12% מהלומדים במקצועות הייטק, לעומת 8% בשנת 2012. ב-2018 קיבלו סטודנטים ערבים 4% מהתארים במקצועות הייטק. הניתוח של המעבר מהשכלה לתעסוקה מזהה את הכניסה לתחומים הרלוונטיים ואת השלמת התואר כנקודות מרכזיות שבהן הייצוג יורד.
ייצוג בתעסוקה טכנולוגית
בדוח 2024 של רשות החדשנות נמנו גברים ערבים כ-1.5% ונשים ערביות כ-0.5% מעובדי ההייטק הישראלי בשנת 2023. הנתונים מתארים את חלקם של הערבים בכוח העבודה בענף, ולא את שיעור המועסקים בהייטק בתוך כל אחת מקבוצות האוכלוסייה. דוח התעסוקה בהייטק של רשות החדשנות לשנת 2024 מציין גם כי תעסוקת ההייטק מרוכזת בתפקידי מחקר ופיתוח תובעניים, שדרישות הכניסה אליהם גבוהות.
גם ההשכלה וגם הגישה למשרות משפיעות על המעבר לתעסוקה. בנק ישראל מציין הבדלים בלימודים רלוונטיים, במקום המגורים, בגיל ובשליטה בעברית ובאנגלית בין הגורמים הקשורים לדפוסי תעסוקה ולתפקידים מקצועיים. חונכות וקשרי גיוס יכולים לסייע לבוגרים להגיע למעסיקים: מחקר של צופן מ-2023 על אנשי מקצוע ערבים בהייטק ציין שהארגון השים כ-3,500 מהנדסים ערבים במשרות טכנולוגיה וניתח תשובות לסקר של יותר מ-400 אנשי מקצוע ערבים. בקרב המשיבים, 44% היו העובדים הערבים היחידים במקום עבודתם או אחד ממספר קטן של עובדים ערבים. למידע על תפקידם של אנשי מקצוע ערבים בענף תעסוקה מרכזי אחר, ראו אנשי מקצוע ערבים במערכת הבריאות.