מעמדה של סעודיה כשומרת על שני המסגדים הקדושים ביותר לאסלאם מעניק לעמדותיה הפומביות חשיבות דתית, אך קהילות וחכמי דת מוסלמים אינם מקבלים הוראות מסמכות אחת. נורמליזציה עשויה להשפיע על השיח הציבורי ברחבי האזור; היא לא תקנה לריאד שליטה בפרשנות האסלאם ולא תפתור אוטומטית מחלוקות הנוגעות לירושלים.
גבולות ההשפעה הדתית של סעודיה
תוארו של מלך סעודיה, שומר שני המסגדים הקדושים, מתייחס למסגד הגדול במכה ולמסגד הנביא במדינה. מוסדות הממשל והדת בסעודיה יכולים לעצב את השיח בממלכה ולהעניק לעמדות רשמיות נראות בחו״ל. הם אינם מייצגים כל קהילה מוסלמית ואינם קובעים תגובה דתית אחידה ליחסים דיפלומטיים עם ישראל.
לכן, הטענה שפסק הלכה סעודי אחד יסיר חסם בפני מאות מיליוני מוסלמים מגזימה בסמכות הממלכה. תיאור מבוסס יותר הוא ששינוי במדיניות סעודיה עשוי להשפיע בזכות מעמדה של הממלכה, אך התגובות יישארו מגוונות. אין ראיות לכך שסעודיה הבטיחה לעצמה או ביקשה רשמית תפקיד חדש באתרים הקדושים בירושלים כחלק מהנורמליזציה.
האפוטרופסות המתועדת של ירדן
לתפקידה של ירדן יש בסיס תיעודי מסוים. סעיף 9 באמנת השלום בין ישראל לירדן משנת 1994 קובע שישראל מכבדת את תפקידה המיוחד של ירדן במקומות הקדושים למוסלמים בירושלים ותקנה לו עדיפות גבוהה במשא ומתן על הסדר הקבע, כפי שמתעד נוסח האמנה. ב־2013 חתמו המלך עבדאללה השני ומחמוד עבאס על הסכם שאישר מחדש את האפוטרופסות של המלך על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים והסמיך פעולות משפטיות לשמירתם; ההודעה על ההסכם פורסמה בידי בית המלוכה ההאשמי הירדני. תיאור בית המלוכה ההאשמי הירדני מסכם את שני ההסדרים.
האפוטרופסות נפרדת מניהול הדת השוטף ומטענות לביטחון או לריבונות. פקידי הווקף הירדני מנהלים את ענייני הדת במתחם הקדוש למוסלמים, בעוד הרשויות הישראליות שולטות בגישה ובביטחון בשטח. הצגת ההבחנה הזאת מונעת רושם שמוסד אחד מפעיל את כל צורות השליטה.
מדוע השאלה חשובה לנורמליזציה
לאתרים הקדושים בירושלים יש משמעות דתית ולאומית, ולכן כל שינוי דיפלומטי אזורי עשוי לעורר דיון בגישה אליהם, בניהולם ובהשפעה הפוליטית עליהם. תפקידה של ירדן המעוגן באמנה כבר נקבע, וההסכם מ־2013 אישר אותו מחדש. טענה שסעודיה מתכוונת להחליף את ירדן או לחלוק עמה את התפקיד מחייבת ראיות ישירות; אין להסיק זאת ממעמדה של סעודיה כשומרת מכה ומדינה.
יחסים רשמיים בין ישראל לסעודיה עשויים ליצור ערוצים חדשים לדיאלוג דתי, למדיניות עלייה לרגל ולהתייעצות אזורית, אך אלה נושאים אפשריים לדיפלומטיה ולא תוצאות שהוכרזו. העובדות המרכזיות הן גבולות הסמכות הדתית של סעודיה וההסדר הירדני המתועד. ראו את הסקירה על ההשלכות הרחבות יותר.