מוצרים רפואיים מתחילים לעיתים קרובות בממצאי מחקר, אך נדרשים הנדסה נוספת, בדיקות, בחינה רגולטורית והשקעה לפני הגעתם למטופלים. אוניברסיטאות וארגוני מחקר בישראל נעזרים בחברות להעברת טכנולוגיה, בהסכמים עם התעשייה ובהקמת חברות הזנק כדי לקדם חלק מהתגליות לפיתוח מסחרי.
Yissum, שנוסדה ב-1964, היא חברת העברת הטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. היא עובדת עם חוקרים ועם שותפים מסחריים כדי להעניק רישיונות להמצאות ולידע של האוניברסיטה, לארגן מחקר ממומן ולתמוך בחברות ספין-אוף. משרד המחקר של האוניברסיטה מציין את Yissum כחברת העברת הטכנולוגיה שלה. זהו מודל מוסדי מתועד אחד, ולא תיאור של כל אוניברסיטה או חברת הזנק רפואית בישראל.רישוי ומחקר ממומן
מוסד מחקר יכול להעניק רישיון לקניין רוחני לחברה שיש לה יכולת לפתח מוצר ולמכור אותו. Yissum מתארת הסכמי רישוי להמצאות וידע המוגנים בפטנט או בזכויות יוצרים, כאשר התנאים מותאמים לפרויקט ולשותף. רישיון מעניק לחברה זכויות לפיתוח טכנולוגיה מוגדרת; הוא כשלעצמו אינו מעיד שמוצר רפואי בטוח, יעיל או מאושר.
מחקר ממומן יוצר קשר מסוג אחר. שותף חיצוני מממן עבודה עם חוקרי האוניברסיטה, לעיתים כדי לבדוק שאלה טכנית ראשונית או לקדם טכנולוגיה. התוצאות עשויות בהמשך לתמוך במחקר נוסף, ברישיון או בהקמת חברה. לכל שלב יש החלטות טכניות ומסחריות משלו.
כאשר המסלול הוא חברת הזנק
אפשר להקים חברת ספין-אוף כאשר טכנולוגיה זקוקה לצוות ייעודי ולהון חיצוני כדי להתפתח. ארגון המחקר עשוי לסייע בקניין רוחני וברישוי, בעוד המייסדים מגייסים מהנדסים, מומחים קליניים ואנשי עסקים. מכשור רפואי דורש גם בדיקות עם המשתמשים המיועדים ועליו לעמוד בדרישות הרגולטוריות בשווקים שבהם יימכר.
המסלולים האלה יכולים להשתלב: רישיון מאוניברסיטה עשוי להיות הבסיס לחברת הזנק, ומחקר ממומן יכול לסייע בפתרון שאלת פיתוח. הדרך תלויה בהמצאה, באנשים הזמינים לפיתוחה ובראיות הנדרשות לשימוש המיועד. לדוגמה ספציפית לחברת מכשור רפואי ישראלית שצמחה באמצעות פיתוח מוצר ורכישה, ראו Given Imaging ו-PillCam. OrCam היא דוגמה נפרדת לחברה שפיתחה טכנולוגיית קריאה מסייעת.