הוועדה לבחירת שופטים בישראל ממנה שופטים לכל בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון. ב־2023 הציעה הממשלה לשנות את הרכבה, שכלל תשעה חברים, ואת מספר הקולות הנדרש למינויים. הטיוטות השתנו: תוכנית ינואר הייתה מעניקה לקואליציה שליטה, ואילו טיוטת הוועדה ממרץ הציעה שילוב אחר של נציגים פוליטיים ומשפטיים. אף אחת מההצעות לא הפכה לחוק ב־2023.
הוועדה לפני ההצעות
בוועדה היו תשעה חברים: שר המשפטים ושר נוסף; שני חברי כנסת, בדרך כלל אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה; שלושה שופטי בית המשפט העליון; ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. נשיא המדינה ממנה רשמית את השופטים שנבחרו באמצעות הוועדה. למינוי שופטים לבתי משפט נמוכים נדרשו חמישה קולות. תיקון לחוק בתי המשפט משנת 2008 קבע כי למינוי שופט לבית המשפט העליון דרושים שבעה מתוך תשעה קולות, וכך יצר צורך בהסכמה בין גושי הוועדה. סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה על הוועדה מתארת את ההרכב ואת ספי ההצבעה. המסגרת המשפטית שלה נקבעת בחוק יסוד: השפיטה.
כיצד השתנו טיוטות 2023
הצעת ינואר של לוין הייתה מעניקה לקואליציה רוב מעשי בוועדה. הצעת חוק שקודמה בפברואר הייתה מסירה את נציגי לשכת עורכי הדין, מוסיפה שר שלישי ומבטיחה שני חברי כנסת מהקואליציה לעומת אחד מהאופוזיציה. היא הפחיתה משבעה לחמישה את מספר הקולות המינימלי הנדרש למינוי, ובכך העניקה לקואליציה עמדה מכרעת. סקירת ספריית המשפטים של הקונגרס מתחקה אחר הצעת החוק והליכי החקיקה שלה.
ב־27 במרץ העבירה הוועדה טיוטה מתוקנת לקריאות הסופיות. בגרסה זו הורחבה הוועדה מתשעה ל־11 חברים וגוש הממשלה גדל לשישה, תוך הסרת נציגי לשכת עורכי הדין. היא גם הציעה לשנות את אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו. הצעת החוק לא הגיעה לקריאות הסופיות בכנסת ב־2023. אלה היו טיוטות נפרדות, לא תוכנית אחת מגובשת; הדוח של ספריית המשפטים של הקונגרס מתאר את גרסאות פברואר ומרץ.
המחלוקת על כוח המינוי
התומכים ביקשו להגדיל את חלקם של נבחרי הציבור, בטענה ששופטים מפעילים סמכות ניכרת בלי לתת דין וחשבון ישיר לבוחרים, ושהגוש המקצועי הקיים יכול לשמר את ההשקפה המשפטית המועדפת עליו. המתנגדים הדגישו כי שופטים וחברי לשכת עורכי הדין מעניקים לוועדה השתתפות מקצועית עצמאית, וכי סף שבעת הקולות למינוי שופטים לעליון מעודד פשרה. לפי טיוטת מרץ, רוב של חמישה קולות היה מחליף את הסף של שבעה ומשנה את יכולת הקואליציה למנות שופטים. למינויים לבתי משפט נמוכים יותר, הכללים המוצעים הוסיפו גם תנאים לייצוג הגושים, כך שסף ההצבעה לא היה רוב רגיל ואחיד לכל סוגי המינויים.
ההצעות לשינוי הוועדה ב־2023 הוקפאו ולא נחקקו. ההבחנה מועילה: הוועדה ב־2023 עמדה במרכז הצעות, ואילו תיקון עילת הסבירות שנדון בעמוד הנפרד הפך לחוק ביולי 2023.