חקירת חשדות להתנהלות פסולה של צה״ל

מנגנון הבירור וההערכה של המטה הכללי בצה״ל (FFAM) עורך בירורים עובדתיים בנוגע לאירועים חריגים בפעילות המבצעית. לפי צה״ל, הערכות אלה מסייעות בקבלת החלטות של מפקדים ובבחינת השאלה אם על הפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה פלילית. לכן, בדיקה של FFAM אינה כשלעצמה משפט פלילי או קביעה שכל פעולה הייתה חוקית.

מבדיקת אירוע להחלטת הפרקליטות

תיאור תהליך הבדיקה שפרסם צה״ל מציג את FFAM כמנגנון קבוע שהוקם לבדיקת אירועים חריגים. המנגנון אוסף חומר רלוונטי ומפיק הערכה עובדתית. לאחר מכן הפרקליטות הצבאית שוקלת אם העובדות מצדיקות חקירה פלילית. אם נפתחת חקירה, מנהלת החקירות הפליליות של המשטרה הצבאית מנהלת אותה; בהמשך הפרקליטים בוחנים אם ראוי לנקוט הליכים פליליים.

דוגמאות המקרים שפרסם צה״ל מראות שהתוצאות משתנות. בתיאורו של חמישה אירועים שנבדקו בידי FFAM, הורתה הפרקליטות הצבאית על חקירות פליליות בשני מקרים, ואילו אירועים אחרים הובילו לצעדים פיקודיים או לאי-פתיחת חקירה פלילית. בתקרית המטבח המרכזי העולמי באפריל 2024, הבדיקה הראשונית הובילה להדחת שני קצינים ולנזיפות רשמיות בשלושה מפקדים; בהמשך קבע הפרקליט שהעובדות הזמינות אינן מבססות חשד סביר המצדיק חקירה פלילית. אלה קביעותיו של צה״ל, והן מדגימות את השלבים השונים אך אינן מוכיחות את עצמאות המנגנון או את יעילותו הכוללת.

מה יכולה בדיקה לקבוע

הערכה עובדתית יכולה להבהיר החלטות מבצעיות, מידע זמין, פקודות והתנהלות. ממצאיה עשויים לסייע בהטלת אחריות פיקודית ובהחלטה על העמדה לדין, אך אינם מכריעים אוטומטית בכל מחלוקת משפטית או עובדתית. החלטה שלא לפתוח תיק פלילי אינה שקולה לפסק דין של בית משפט לאחר משפט. מנגד, העברת עניין לחקירה אינה הרשעה.

הדין הישראלי מאפשר גם ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות ציבוריות, לרבות החלטות של גורמים משפטיים צבאיים. תפקידו של בית המשפט העליון הוא לערוך ביקורת משפטית כאשר מוגשת עתירה; אין זה אישור שגרתי מראש לכל תקיפה בשדה הקרב. ה-ICRC מזהה מידתיות בתקיפה ככלל מנהגי בכלל 14. אמות המידה החלות על תקיפות מתוארות במבחן המידתיות ובמסגרת הבדיקה של ישראל להחלטות על תקיפות.