שרידי הבאב הגיעו לחיפה לאחר עשרות שנים שבהן הוסתרו בעקבות הוצאתו להורג בפרס. עבד אלבהאא הניח אותם במאוזוליאום אבן בהר הכרמל בשנת 1909, ובכך קיים את הוראתו של בהאא אללה לקבור את הבאב שם. המבנה העליון המוכר בעל כיפת הזהב הושלם בשנת 1953.
מתבריז להר הכרמל
הבאב, שכינויו פירושו ״שער״, הוצא להורג בפומבי בתבריז ב־9 ביולי 1850. לפי מסורות בהאיות, חסידיו הסתירו את שרידיו כדי להגן עליהם. לאחר שהועברו בין מקומות מסתור, הובאו לארץ הקודש בשנת 1899, בתקופת הנהגתו של עבד אלבהאא בקהילה. השרידים נשמרו בחיפה עד שהמאוזוליאום הוכן.
במרץ 1909 קבר עבד אלבהאא את השרידים במקדש הבאב שעל הר הכרמל. הביוגרפיה הרשמית של עבד אלבהאא מציינת את הקבורה ואת המקדש שבנה. האתר נמצא במדרון שבהאא אללה ייעד למרכז הרוחני של הדת.
בניית המקדש
המאוזוליאום הראשון היה מבנה אבן. שוגי אפנדי, שומר הדת הבהאית, הזמין בהמשך את האדריכל ויליאם סאתרלנד מקסוול לתכנן מבנה גדול יותר סביבו. בניית המבנה העליון החלה בסוף שנות הארבעים, והמקדש הושלם בשנת 1953. הכיפה והעמודים מעניקים לבניין את הצללית הייחודית הנראית מעל חיפה.
ההיסטוריה של פיתוח הר הכרמל בשירות החדשות העולמי הבהאי מציינת את מועד הקבורה, 1909, ואת השלמת המקדש בעל כיפת הזהב בשנת 1953. אונסק״ו כולל את מקדש הבאב ואת גניו ברשימת המקומות הקדושים הבהאיים, לצד מקדש בהאא אללה סמוך לעכו.
אתר עלייה לרגל
הבהאים רואים במקדש הבאב אחד מאתריהם הקדושים ביותר. הוא מוקד הטרסות שעל הר הכרמל וחלק ממערך רחב של אתרי עלייה לרגל בחיפה ובגליל המערבי. ההיסטוריה של מקדש הבאב קשורה קשר הדוק לגלותו של בהאא אללה ולמיקומו של המרכז העולמי; קראו מדוע המרכז העולמי נמצא בחיפה ובעכו.