בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) דן בגדר הביטחון של ישראל בחוות דעת מייעצת משנת 2004, לבקשת העצרת הכללית של האו״ם. ברוב של 14 מול אחד קבע בית הדין שבניית הגדר בשטח שמחוץ לקווי שביתת הנשק של 1949 והמשטר הנלווה לה מנוגדים למשפט הבינלאומי, ופירט את התוצאות המשפטיות. חוות דעת מייעצת משיבה על שאלה משפטית שהפנה גוף מוסמך של האו״ם; היא אינה משפט פלילי או פסק דין בסכסוך בין שתי מדינות.
מה קבעה חוות הדעת משנת 2004
בית הדין קבע שעל ישראל להפסיק את בניית תוואי הגדר באותו שטח, לפרק את המקטעים הנמצאים בו, לבטל את הצעדים הקשורים או להפוך אותם לחסרי תוקף, ולפצות על הנזק שנגרם. בית הדין דן גם בזכויות של מדינות אחרות ובחובות האו״ם. עמדת ישראל הדגישה את מטרת המבנה להגן על הביטחון ואת סכנת פיגועי ההתאבדות במהלך מסע הטרור הערבי השני. בית הדין בחן את טיעוני הביטחון, אך קבע שהתוואי והמשטר הנלווה אליו מפרים את המשפט הבינלאומי החל.
חוות הדעת עסקה בתוואי הגדר ובהשלכות המשפטיות שלו, ולא בכל גדר ביטחונית או בכל אמצעי ביטחון ישראלי. יש לקרוא אותה כהכרעה מייעצת מסוימת, שמעמדה הדיוני נפרד מהתיק המאוחר שהגישה דרום אפריקה ל־ICJ. התיק נפתח ב־29 בדצמבר 2023 מכוח האמנה למניעת רצח עם. בית הדין הוציא צווים בדבר צעדים זמניים ב־26 בינואר, ב־28 במרץ וב־24 במאי 2024. הצו ממאי התייחס לנפת רפיח ופירט צעדים; הוא לא הכריע בשאלה הסופית אם ישראל ביצעה רצח עם.
צעדים זמניים אינם פסק דין סופי לגופו של עניין
בשלב הזמני בוחן בית הדין אם התקיימו התנאים להגנה זמנית, ובהם זכויות אפשריות ודחיפות. הוא יכול להורות על צעדים בזמן שההליך הכתוב נמשך. ההכרעה לגופו של עניין מחייבת פסק דין מאוחר יותר על טענות הצדדים ועל הראיות. באפריל 2025 האריך ה־ICJ את המועד של ישראל להגשת כתב ההגנה הנגדי עד 28 בינואר 2026. ההחלטה הדיונית מתעדת את שלב כתבי הטענות; אין לדווח על צו זמני כאילו היה הרשעה סופית או דחיית תביעה.
הודעת העיתונות והמסקנות האופרטיביות משנת 2004 של בית הדין מפרטות מה הורתה חוות הדעת המייעצת. התיאור הדיוני של התיק דרום אפריקה נגד ישראל מאת ה־ICJ מתעד את הגשת התיק ואת ההיסטוריה של הצעדים הזמניים. הצו מ־24 במאי 2024 מציג את נוסח ההוראות הזמניות ואת היקפן, ואילו הצו מאפריל 2025 מתעד את לוח הזמנים להגשת כתבי הטענות. המסמכים האלה מפרידים בין שני ההליכים ובין שתי השאלות המשפטיות.