כוחות סוריים תקפו עמדות ישראליות ברמת הגולן ב-6 באוקטובר 1973, ופתחו חזית צפונית במקביל לצליחת תעלת סואץ בידי מצרים. יחידות סדירות ישראליות, ובהן כוחות טנקים של חטיבה 7, נלחמו לבלום את ההתקדמות באזור הדרכים לגולן הצפוני. במוצב החרמון כבשו כוחות סוריים ביום הראשון עמדה ישראלית בגובה רב; כוחות ישראליים כבשו אותה מחדש במבצע נפרד לקראת סוף המלחמה.
ההגנה על צפון הגולן
הקרבות שנודעו לימים בשם עמק הבכא התנהלו בצפון הגולן, סביב הדרכים לאזור נפח. טנקים של חטיבה 7 נלחמו בגלי התקפות סוריים, בזמן שהגיעו תגבורות. הקרב נמשך כמה ימים, ושני הצדדים ספגו אבדות. מטעה להציג בגזרה יחס כוחות פשוט של עשרה לאחד או לייחס את נסיגת הסורים לגורם יחיד: בחזית פעלו יחידות שונות, העמדות השתנו והקרבות התפתחו בשלבים.
ההגנה הישראלית בגולן הייתה רצף של קרבות, ולא עמידה מכרעת אחת. תגבורות והתקפות נגד ישראליות סייעו להדוף את הכוחות הסוריים מהאזורים שכבשו. ארכיון משרד הביטחון משמר הקלטות מהתקופה וחומרים של יחידות, ובהם ארכיון מלחמת 1973 ורישומים מחזית הגולן.
כיבוש מוצב החרמון מחדש
הצבא הסורי כבש את מוצב החרמון הישראלי ב-6 באוקטובר. ב-21–22 באוקטובר יצאו כוחות ישראליים למבצע קינוח בפיקוד יקותיאל אדם, סגן מפקד פיקוד הצפון. המבצע כלל הסתערות של חטיבת גולני על המוצב ונתיב התקדמות נפרד של כוחות שריון. ארכיון משרד הביטחון מפרסם את יומן המבצע ומזהה אותו כ-מבצע קינוח.
מיקומו הגבוה של המוצב הקנה לו חשיבות לתצפית ולקשר, אך אין לתאר את אובדנו כאילו עיוור לחלוטין את פיקוד הצפון. כמו כן, אין לייחס למתקפה אחת את מספרי הנפגעים מכל מערכת החרמון בלי לציין את היחידה ואת התאריכים. כיבוש המוצב מחדש החזיר אותו לשליטת ישראל לפני הפסקת האש ב-24 באוקטובר. חומרים ארכיוניים ב-ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון מתעדים את המבצע המאוחר במלחמה ואת הקרבות הרחבים יותר בגולן.