ישראל מייצרת את רוב החשמל המתחדש שלה במתקנים סולאריים, ובהם פרויקטים בנגב, על גגות ובאתרים של שימושים משולבים. לאנרגיית רוח תפקיד מצומצם יותר, עם פרויקטים גדולים ברמת הגולן. הדוגמאות ממחישות בחירות שונות לגבי מיקום: קרקע מדברית למתקנים סולאריים בקנה מידה של חברת חשמל, קרקע חקלאית משותפת לאגרו־וולטאיקה וטורבינות רוח בשטח גבוה. מפעילת התחנה מתארת גם את מתקן אשלים כפרויקט תרמו־סולארי בהספק 121 מגה־ואט; ראו את מידע הפרויקט של נגב אנרגיה.
באשלים נשמר חום השמש להפעלת טורבינה
מתקן מגה־לים באשלים הוא פרויקט מגדל של אנרגיה סולארית מרוכזת (CSP) בהספק 121 מגה־ואט, שהחל לפעול בשנת 2019. מראות מרכזות את אור השמש אל קולט בראש המגדל; החום שנוצר מפיק קיטור שמניע טורבינה. CSP שונה מפאנלים פוטו־וולטאיים, הממירים את אור השמש ישירות לחשמל. מאגר SolarPACES של משרד האנרגיה האמריקאי מציין שמגה־לים פעיל, בהספק נקוב של 121 מגה־ואט ועם ייצור שנתי צפוי של 320 גיגה־ואט־שעה. ראו את רישום הפרויקט ב־SolarPACES.
אגרו־וולטאיקה משלבת שימושים בקרקע
מערכות אגרו־וולטאיות משלבות פאנלים סולאריים עם המשך פעילות חקלאית. מינהל התכנון דיווח כי בשנת 2025 אושרו תוכניות אגרו־וולטאיות בהיקף של 3,000 דונם, לעומת 1,519 דונם בשנת 2024. מדובר בשטחים שאושרו בתכנון, ולא במספר תחנות ייצור שהושלמו או בתוצאות כמותיות של יבולים. שנתון התכנון לשנת 2025 של הממשלה מתאר שימוש כפול כאמצעי לשימור הפעילות החקלאית לצד פיתוח ייצור סולארי.
פרויקטי רוח ברמת הגולן
פרויקט רוח בראשית של אנלייט ברמת הגולן מצוין כפעיל משנת 2023, ובו 39 טורבינות והספק מותקן של 207 מגה־ואט, כולל הרחבה. היזמית אומרת שהתקינה מערכת להפסקה לפי דרישה בסיוע מכ״ם, כדי להגן על נשרים. בפרויקט נפרד, הסכם משנת 2022 בין משרד הביטחון של ישראל לבין חברת הבת ARAN של אנרג׳יקס אפשר תכנון של עד 41 טורבינות, כל אחת בגובה של עד 200 מטר, בכפוף לצורכי ביטחון. ההסכם היה אבן דרך בפרויקט, ולא הוכחה שכל הטורבינות האלה נבנו.
פרויקטים סולאריים ורוח דורשים חיבורי הולכה, אגירה ותכנון, לצד ציוד הייצור. רשות החשמל בישראל דיווחה כי מקורות מתחדשים היו 14.7% מצריכת החשמל בפועל בשנת 2024. להדגמה קטנה בחוף, ראו את Eco Wave Power בנמל יפו.