ממשלת ישראל מוקמת באמצעות הכנסת, ולא בבחירה ארצית נפרדת לראש הממשלה. לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת, הנשיא מטיל על חבר כנסת את מלאכת הרכבת הממשלה. המועמד מנהל משא ומתן להשגת תמיכה, מציג לכנסת ממשלה וקווי יסוד למדיניות, ונזקק לאמונה כדי להיכנס לתפקיד.
הטלת התפקיד והמועד האחרון
חוק יסוד: הממשלה מורה לנשיא להטיל את התפקיד בתוך שבעה ימים מפרסום תוצאות הבחירות, לאחר התייעצות עם נציגי סיעות הכנסת. לרשות חבר הכנסת 28 ימים להרכבת ממשלה. הנשיא רשאי להאריך את התקופה בעד 14 ימים בסך הכול. אם הניסיון נכשל, החוק מאפשר להטיל את התפקיד מחדש או לנקוט צעדים אחרים לפתרון המבוי הסתום. מדריך הרכבת הממשלה של הכנסת מסכם את לוח הזמנים.
הממשלה נכנסת לתפקידה לאחר קבלת אמון
מי שמרכיב את הממשלה נעשה ראש הממשלה. הממשלה המוצעת מופיעה לפני הכנסת, מציגה את קווי היסוד למדיניות, את השרים ואת חלוקת התיקים, ומבקשת את אמונה. הממשלה מוקמת כשהכנסת מביעה בה אמון; הכנסת מתעדת את התהליך גם במדריך הרכבת הממשלה שלה, ולאחר מכן ראש הממשלה והשרים נכנסים לתפקיד. הממשלה היוצאת ממשיכה בתפקידיה עד להרכבת ממשלה מחליפה, כקבוע בחוק יסוד: הממשלה.
קואליציות נפוצות משום שבבחירות יחסיות המושבים מתחלקים בין רשימות רבות, וממשלה זקוקה לתמיכת הכנסת. החוק אינו מחייב שכל ממשלה תהיה קואליציה של מפלגות שהצטרפו אליה רשמית; אפשר לארגן תמיכה בדרכים שונות. הסכמים קואליציוניים יכולים לקבוע התחייבויות מדיניות ולחלק תיקים, אך אינם מחליפים סמכויות שנקבעו בחוק או את אחריותה המשפטית של הממשלה.
סמכויות הממשלה ואחריותה
הממשלה מתווה את מדיניות המדינה ומנהלת אותה בכפוף לחוק. חוק היסוד מטיל עליה אחריות משותפת לפני הכנסת, ועל כל שר אחריות למשרדו. הממשלה רשאית לקבל החלטות ולהפעיל סמכויות ביצוע שהחוק העניק לה; היא רשאית להתקין תקנות רק כשהחקיקה מסמיכה אותה לכך. הממשלה אינה יכולה להשתמש בהסכם קואליציוני כדי לגבור על חוק או על חוק יסוד.
הכנסת יכולה לשאול שרים שאלות, לבחון את עבודת הרשות המבצעת באמצעות ועדות ולשלול אמון לפי ההליכים הקבועים בחוק. בתי המשפט בוחנים רשויות ציבוריות שבתחום סמכותם, ומבקר המדינה מבקר גופים ציבוריים. להליך הפרלמנטרי ראו כיצד הכנסת דנה בהצעות חוק ומפקחת; למסגרת המשפטית ראו חוקי היסוד בישראל.