לאחר שהתקדמו ברחבי לבנון ביוני 1982, הגיעו כוחות ישראליים לפאתי מערב ביירות, שם שכנו הנהגת אש״ף ויחידותיו החמושות. ישראל הטילה מצור על האזור, בעוד השליח האמריקאי פיליפ חביב ניהל משא ומתן על יציאת אש״ף ועל הגנת האזרחים. הפינוי החל ב־21 באוגוסט והושלם עד 1 בספטמבר.
מההתקדמות אל המצור
כוחות ישראליים הגיעו לפאתי מערב ביירות שבשליטת אש״ף לאחר הקרבות הראשונים במערכה והשמדת סוללות הטילים הסוריות בבקעת הלבנון ב־9 ביוני. הלחימה סביב הבירה התפתחה למצור ממושך, שכלל הפגזות חוזרות ודיפלומטיה דחופה סביב ביטחון האזרחים ויציאת אש״ף. הכרונולוגיה של מחלקת המדינה האמריקאית על ממשל רייגן ולבנון מתארת את ההתקדמות, את המאמץ המדיני ואת הדרישות המתחרות לנסיגת ישראל וסוריה.
היעד המוצהר של ישראל, להרחיק את כוחות אש״ף מיישוביה בצפון, התרחב למערכה שהפעילה לחץ על הנהגת אש״ף בביירות. סיום המצור הצריך הסכם בין ממשלת לבנון, ישראל, אש״ף וארצות הברית, צרפת ואיטליה. רישומים אמריקאיים מראים גם כי התהליך הדיפלומטי הושפע מהפגזות וממחלוקות סביב הפסקות אש.
תוכנית היציאה
ב־18 באוגוסט קבעה ממשלת לבנון תוכנית ליציאת הנהגת אש״ף, משרדיו ולוחמיו מביירות. ישראל קיבלה את התוכנית, ואש״ף הודיע ללבנון שגם הוא מקבל אותה. נשיא ארצות הברית רונלד רייגן הודיע לקונגרס שכוח רב־לאומי יסייע לממשלת לבנון לקיים יציאה מסודרת. כוחות צרפתיים ולבנוניים נפרסו ב־21 באוגוסט, עם תחילת היציאה; חיילי המרינס האמריקאים הגיעו ב־25 באוגוסט לצד כוחות איטלקיים. מכתבו של רייגן לקונגרס מ־24 באוגוסט מפרט את התוכנית ואת תפקיד הכוח.
הלוחמים יצאו בדרך הים והיבשה ליעדים שונים. אש״ף השלים את יציאתו עד 1 בספטמבר, והכוח הרב־לאומי הראשוני נסוג זמן קצר לאחר מכן. ההסדר הוציא את מפקדת אש״ף מביירות, אך לא פתר את מלחמת האזרחים בלבנון ולא הביא ליציאתם של כל הכוחות הזרים. הנשיא רייגן הודיע שהפינוי הושלם ב־1 בספטמבר, בנאומו על מדיניות ארצות הברית.
לאחר הפינוי נרצח בשיר ג׳ומאייל ב־14 בספטמבר, ובהמשך אותו שבוע התרחש הטבח בסברה ושתילה. ראו על קשרי ישראל עם הפלנגות ואת מסקנות ועדת כהן.