העיר העתיקה בירושלים משתרעת על פני כקילומטר רבוע בתוך חומות מהתקופה העות'מאנית. ארבעת הרבעים המסורתיים שלה — היהודי, המוסלמי, הנוצרי והארמני — הם שכונות, ולא מתחמים נפרדים המוקפים חומה. הרחובות מובילים לאתרים קדושים מרכזיים ליהדות, לנצרות ולאסלאם, וכן לשווקים, לכנסיות, לבתי כנסת ולמסגדים.
איך משתלבים ארבעת הרבעים זה בזה
הרובע היהודי נמצא בדרום-מזרח, סמוך לכותל המערבי ולכניסות הדרומיות למתחם הר הבית. הרובע המוסלמי משתרע בצפון-מזרח ובו רחובות שוק הומים והדרכים הצפוניות אל המתחם. הרובע הנוצרי, בצפון-מערב, מתרכז סביב כנסיית הקבר. הרובע הארמני תופס חלק ניכר מדרום-מערב העיר וכולל את קתדרלת יעקב הקדוש. גבולות הרבעים הם מוסכמים; ההליכה ביניהם נמשכת דקות אחדות.
אתרים בולטים להתמצאות
הכותל המערבי הוא שריד של קיר תמך במתווה המורחב של מתחם בית המקדש השני, ואתר תפילה יהודי. מעליו נמצא הר הבית — המכונה גם אל-חרם א-שריף — מתחם קדוש ובו כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא. ברובע הנוצרי נמצאת כנסיית הקבר, הנערצת כאתר צליבתו וקבורתו של ישו. האתרים קרובים זה לזה, אך כללי הגישה שונים; ראו את המדריך שלנו להר הבית ולכותל המערבי.
שערים וחומות העיר
החומות הנוכחיות מסמנות את גבולות העיר העות'מאנית מהמאה ה-16, כפי שמתואר ברישום ירושלים של אונסק"ו. מבקרים נכנסים בדרך כלל דרך שער יפו במערב, שער שכם בצפון או שער האשפות בדרום-מזרח, סמוך לכותל המערבי. שערים נוספים הם שער ציון, שער האריות, שער הורדוס והשער החדש. שער הרחמים המזרחי סגור, כפי שמפורט במדריך שערי העיר העתיקה. אונסק"ו הכריז על העיר העתיקה וחומותיה כאתר מורשת עולמית ב-1981 ומאז 1982 היא נכללת ברשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון; לפי הרישום, השטח המוקף חומה הוא כקילומטר רבוע. רישום אונסק"ו מציין גם שהעיר העתיקה קדושה לשלוש הדתות. בדקו את תנאי הגישה והביטחון לפני היציאה, משום שמסלולים עלולים להיסגר זמנית.