באוגוסט 2002 זיהתה המועצה הלאומית להתנגדות של איראן (NCRI) בפומבי אתר תת-קרקעי הקשור לגרעין בנתנז ופרויקט מים כבדים באראכ. סבא״א פנתה ישירות לאיראן, ורישומי הפיקוח שנוצרו בעקבות זאת תיעדו חומר גרעיני ופעילויות שלא הוצהרו, שאיראן לא דיווחה עליהם כנדרש בהסכם אמצעי ההגנה שלה.
מה למדה סבא״א בנתנז
בפגישה בספטמבר 2002 ביקש מנכ״ל סבא״א מוחמד אלבראדעי מבכירים איראנים לאשר דיווחים על מתקן תת-קרקעי גדול בנתנז ועל מפעל לייצור מים כבדים באראכ. בדוח שלו מיוני 2003 נרשם שסגן נשיא איראן הסכים לביקור. במהלך ביקור אלבראדעי בפברואר 2003 חשפה איראן שני מתקנים בנתנז: מפעל ניסיוני להעשרת דלק שכמעט הושלם ומפעל בקנה מידה מסחרי שהיה בבנייה. הסוכנות הצליחה לבקר בשניהם. עוד נאמר בדוח שאיראן הודתה שקיבלה תרכובות אורניום ב-1991 בלי לדווח עליהן קודם לכן, ותיארה ניסויי המרה והעשרה. דוח יוני 2003 של הסוכנות מפרט את השאלות ואת כרונולוגיית הביקור.
אראכ העלה שאלה נפרדת בתחום אמצעי ההגנה
איראן אישרה שמפעל לייצור מים כבדים נמצא בבנייה באראכ, ותיארה כור מחקר מתוכנן IR-40 במים כבדים. בדוח נובמבר 2003 של סבא״א נרשמו המטרות שהציגה איראן—מחקר וייצור איזוטופים רדיואקטיביים—והתכנון בהספק תרמי של 30–40 מגה-ואט. הפקחים שאלו גם על תאים חמים, משום שהם לא הופיעו בתוכניות הזמינות, אף שדווח על ניסיונות להשיג ציוד ייעודי. ממצאי נובמבר 2003 של הסוכנות הם תיעוד ראשוני של ההבחנה הזאת.
מחשיפה לפיקוח בינלאומי
הגילויים הובילו לתהליך ממושך של סבא״א במסגרת הסכם אמצעי ההגנה של איראן לפי ה-NPT. ב-2003 דיווחה הסוכנות על אי-דיווח של חומר גרעיני מיובא ושל פעילויות נלוות, ולאחר מכן ביקשה מידע, גישה ותיקון המצב. איראן חתמה על הפרוטוקול הנוסף בדצמבר 2003 ויישמה אותו מרצונה במשך תקופה; בהמשך הוא הוחל זמנית במסגרת ה-JCPOA מ-2015. דוח אמצעי ההגנה של סבא״א מ-2025 מסכם את התאריכים האלה ואת הבסיס המשפטי לגישה שלה.
ה-JCPOA מ-2015 קבע את נתנז כאתר לפעילות ההעשרה המוגבלת של איראן וחייב תכנון מחדש של כור אראכ. לשאלות הפיקוח הנוכחיות, ראו אמצעי ההגנה של סבא״א והשאלות שנותרו פתוחות ואת מגבלות ה-JCPOA וכללי האימות שלו.